בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח מרכז אדוה: עלייה בפריון העובדים, ירידה בחלקם בעוגת ההכנסות הלאומית

לפי דו"ח של המרכז החוקר שוויון וצדק חברתי, בשלוש שנות הצמיחה האחרונות במשק ירד חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית מ-71% ל-66%; חלקם של המעסיקים עלה מ-6% ל-12%; מדד הפריון של העובדים עלה לעומת זאת ב-7% משנת 2000 ל-2006; עלייה בפערי השכר במשק

תגובות

מאז גל הצמיחה שהחל לפני שלוש שנים, יותר ישראלים עובדים, מספר שעות העבודה שלהם גדל, הם מייצרים תוצר גדול יותר ורבים אף משתכרים יותר - אבל חלקם בעוגת ההכנסות הלאומית מתכווץ, בעוד שחלקם של המעסיקים גדל באופן חד: ב-2003 קיבלו העובדים 71% מסך ההכנסות הלאומית, בשנת 2006 הם קיבלו 66%. חלקם של המעסיקים, לעומת זאת, עלה מ-6% ל-12%. בתרגום לכסף, הכנסת העובדים הצטמצמה ב-26 מיליארד שקלים לעומת ההכנסה שהיו יכולים לקבל אם חלקם מסך ההכנסות הלאומיות היה נשמר. הבדל זה מסתכם ב-770 שקל לחודש בממוצע לעובד.

הנתונים והניתוחים האלו כלולים בדו"ח של מרכז אדוה, שחוקר את אי השוויון בחברה הישראלית, המתפרסם לרגל ה-1 במאי. הדו"ח, שמתבסס בעיקר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והביטוח הלאומי, משרטט את כוחם הנחלש של העובדים: במרבית שנות ה-90 חלקם בעוגה הלאומית היה 75% בעוד שכיום, כאמור, הוא 66% בכלל המשק ובמגזר העסקי אף פחות 57% לעומת 62% בשנת 2003.

מגמה זו מנוגדת לעלייה בפריון העובדים. לפי מדד הפריון המקובל, התוצר לשעת עבודה עלה מערך של 100 בשנת 2000 ל-107 ב-2006 (אחרי ירידה ל-97 בשיא האינתיפאדה ב-2002 ו-2003). לעומת זאת, מדד ה"תמורה ליחידת תוצר" ירד מ-100 בשנת 2000 ל-94.

חוסר השוויון בשוק העבודה בא לידי ביטוי גם בפערי שכר. החוקרים, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, מצאו שבעוד שהשכר הממוצע של שכירים לשעה שמר על יציבות, העלות הממוצעת של שכר המנהלים הבכירים גדלה ב-35% בין 2003 ל-2006 מ-1.55 מיליון שקל בשנה ל-2.09 מיליון שקל. לעומת זאת, כ-60% מהעובדים אינם משתכרים יותר מ-75% מהשכר הממוצע, דהיינו 5,700 שקלים בחודש.

אלה המשתכרים שכר נמוך - כ-3,500 שקלים, לפי ההגדרה - מהווים 75% מציבור השכירים, אבל חלקם בהכנסות השכירים הוא 7.3%. השכירים במאיון העליון, דהיינו אלה ששכרם 32 אלף שקלים או יותר, מהווים אחוז אחד מציבור השכירים אבל חלקם בעוגת הכנסות השכירים הוא 6.1%.

נמצאו גם פערים משמעותיים בהטבות הסוציאליות לעובדים בין מגזר למגזר: בתעשיות מסורתיות המעסיקים שילמו ב-2005 תנאים סוציאליים בגובה 16% משכר העובדים. בהיי-טק השיעור ששולם היה 21%.

גם במשרות החדשות שנוצרו בשנות הצמיחה אין בשורה משמעותית, סבורים מחברי הדו"ח. בין 2003 ל-2006 קטן שיעור האבטלה ונוצרו כ-260 אלף משרות חדשות, אך כמחצית המשרות היו חלקיות. בשנתיים האחרונות גדל אמנם מספר המשרות המלאות, ובמשרות חדשות לגברים יותר מ-90% הן משרות מלאות. עם זאת, רוב המשרות החדשות לנשים הן עדיין חלקיות וכמחצית הן בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, שבהם השכר נמוך. במספר משרות הניקיון חל גידול משמעותי - 45% במגזר העסקי ו-20% במועסקים במשקי בית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו