בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקום קייטרינג האמהות יבשלו לתלמידים

תגובות

לפני כמה חודשים עברה כמלה אל-חודרה, בת 40 מהיישוב הבדווי חורה, הכשרה בבישול תעשייתי. יחד עם 11 נשים נוספות מהיישוב, אל-חודרה נסעה מדי יום לקיבוץ כרמים שמצפון לבאר שבע, ובמשך שבועיים למדה איך לבשל למספר רב של אנשים, להפעיל תנורים גדולים, ולפעול על פי כללי בטיחות. מטרת ההכשרה היא להפוך את פרויקט ההזנה בבית הספר ביישוב לכזה המופעל על ידי קואופרטיב נשים, ברובן חד-הוריות, במקום חברות הקייטרינג. אל-חודרה מתכננת להתחיל לבשל לתלמידים כבר בשנה הקרובה.

היוזמה להעביר את פרויקט ההזנה מחברות ההסעדה לנשים מקומיות עלתה בחודשים האחרונים בכמה רשויות מקומיות בדרום. מטרתה היא להעביר את ההכנסות ממפעל ההזנה אל נשים מהסביבה, ולספק לבתי הספר אוכל טרי יותר שיוכן ביישובים ולא בחברות בבאר שבע. בנוסף לחורה, גם במצפה-רמון מתכננים לעבור למתכונת זו השנה.

האכלת תלמידים בבתי הספר היא תוצאה של החלטת ממשלה מ-2005, ומאז היא מופעלת בכמה אזורים. במימון הארוחות שותפים משרד החינוך, קרן סאקט"א-רש"י ורשויות מקומיות. אולם בינואר התברר בדיון של ועדת החינוך של הכנסת, כי רק 53% מהתלמידים הזכאים לקבל ארוחות בבתי הספר אכן מקבלים אותן. ברשויות מקומיות "חלשות" מבחינה כלכלית המצב אף חמור יותר.

"המטרה שלנו היא להיהפך מאוכלוסייה צרכנית לאוכלוסייה יצרנית", מסביר עאטף אבו-חג'ג', מנהל המחלקה להעצמה כלכלית במכון הנגב (אג'יק). המכון יזם את הפרויקט, שבמסגרתו יסופקו לתלמידים 3,000 מנות מדי יום, בשיתוף המועצה המקומית.

ראש המועצה, מחמוד אל-נברי, מספר כי מטרת המועצה היתה ליצור פרויקט למען נשים חד-הוריות. במכון הנגב מעוניינים ליצור מודל כלכלי שינוהל על ידי נשים, ושאם יצליח יהיה דוגמה להקמת קואופרטיבים דומים ביישובים נוספים.

השלב הראשון: גיוס נשים

"הגעתי לאג'יק דרך פרסום שראיתי", מספרת אל-חודרה, אם לשמונה ילדים הנשואה לגבר נכה. את בנה הגדול, בן 19, היא לא יכלה לשלוח ללימודים גבוהים בגלל מצוקה כלכלית. "חשבתי שאני חייבת למצוא דרך לפרנס את הבית, וזו דרך טובה", היא אומרת, "בעליהן של הרבה מהנשים נשואים לנשים נוספות והן נותרות לבדן, חד-הוריות, עם כל הנטל הכלכלי. אז בשבילנו זה טוב".

הקמת מטבח שיעמוד בתנאי משרד הבריאות אינה משימה פשוטה, כל שכן ניהולו הכלכלי. לשם כך, בשלב הראשון, לקח על עצמו אבו-חג'ג' את ניהול הפרויקט לשלוש השנים הראשונות. בזמן הזה ילמדו הנשים כיצד להפעיל קואופרטיב עד שייקחו עליו את האחריות. "כיום איש לא ייתן לקבוצת נשים, שחלקן לא יודעות קרוא וכתוב, לנהל מפעל", הוא מסביר.

הפרויקט כבר נמצא בשלבים מתקדמים: הנשים עברו הכשרה מקצועית לעבודה; נציגי משרד הבריאות ביקרו במטבח שהוקם לצורך התוכנית ונתנו את הוראותיהם; וקרן סאקט"א-רש"י הבטיחה כי אם יעמוד המטבח בדרישות התברואתיות אז קבוצת הנשים תהיה ספק המזון בחורה.

ניסיון עשיר בקואופרטיבים

לאביגיל יפרח, שמפעילה מזנון בבית ספר התיכוני "השלום" במצפה רמון, יש ניסיון עשיר בקואופרטיבים. כשהמתפרה במצפה רמון הפכה לקואופרטיב, היא היתה שם. יפרח, בת 49, מספרת שבמתפרה יש כיום כ-17 עובדות קואופרטיב ו-60 עובדות המועסקות שם. כעת עומד לנגד עיניה פרויקט קואופרטיבי חדש: מפעל ההזנה במצפה רמון.

במצפה רמון נצרכות 600 מנות מדי יום במסגרת מפעל ההזנה. פלורה שושן, ראש המועצה, בשיתוף עם יואל מרשק, ראש אגף משימות בתנועה הקיבוצית, חברו יחד בחודשים האחרונים להגשים חלום של שניהם. לדברי שושן, כבר לפני שנתיים החליטה לקדם פרויקט של מפעל ההזנה בעיר כקואופרטיב. מרשק אומר, שיצירת קואופרטיבים שבהם יש שיתוף דמוקרטי ובעלות של העובדים, היא "המסר לחיים".

מרכז הקואופרציה בישראל, שמכין את התוכנית העסקית של הפרויקט, פנה ליפרח, מכרה ותיקה של שושן, בבקשה שתצטרף. עד כה השתתפו שבע נשים במפגשים שנערכו, שעיקרם היה הצגת המטרה של הפרויקט. יפרח מספרת כי רוב הנשים נפגשות כבר כמה שנים ביחד עם ראש המועצה במסגרת פורום הנשים בעיר, הפועל בנעמ"ת, "אבל הפרויקט פתוח לכולן", היא מדגישה. בחורה נעשה סינון של הנשים המעוניינות להשתתף בפרויקט, ותהליך דומה עשוי לקרות גם במצפה רמון, בהתאם למספר הנשים שירצו להשתתף.

מועצת מצפה רמון הקצתה מבנה גדול ליישום הפרויקט. דודי זילברשלג, בעל רשת בתי התמחוי "מאיר פנים", תרם 200 אלף שקלים כדי להקים במבנה מטבח שישמש את הקואופרטיב. כמו הנשים מחורה, גם הקבוצה ממצפה רמון עתידה לעבור הכשרה בניהול קואופרטיב.

האתגר: להיות עסק עצמאי

השאלה העיקרית העומדת בפני שתי הקבוצות היא איך להפוך את הקואופרטיב לעסק כלכלי עצמאי. לדברי חג'ג', "אנחנו נעבוד עם ספקים מקומיים, בניגוד לנהוג כיום, ועם כוח אדם מקומי, וההערכה שלנו היא כי נוכל לייצר את המנה במחצית המחיר". על פי חישוב זה יוכל המפעל בחורה להפוך לרווחי. גם מרשק מאמין כי קואופרטיב ההזנה עשוי להיות עסק שיוכל להחזיק את עצמו כלכלית.

אולם שתי הקבוצות, גם במצפה רמון וגם בחורה, לא מסתמכות רק על מפעל ההזנה כדי להפוך את העסק לרווחי. המבנה במצפה רמון גדול מספיק, לדברי יפרח, כדי להיות גם אולם שמחות, או לפחות לספק אוכל לאירועים. המטבח בחורה מתעתד אף הוא להתרחב, וכבר עכשיו מגיעות הזמנות מבעלי עסקים במקום שישמחו לאוכל מקומי.



כמלה אל-חודרה, אחת האמהות, אתמול בחורה


ארוחות בבי"ס בטירת הכרמל, ב-2004 (למצולמים אין קשר לכתבה). בחורה יחולקו 3,000 ארוחות ביום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו