בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תכתובת עתיקה מתארת הביורוקרטיה ההלניסטית

תגובות

כתובת אבן עתיקה ביוונית שפוענחה באחרונה מוצגת החל מהשבוע במוזיאון ישראל. הכתובת, שמקורה בארץ ישראל, נוצרה בשנת 178 לפנה"ס, תקופה בה נשלט האזור על ידי הממלכה הסלווקית ההלניסטית. הכתובת מתארת אירוע שקדם לפרוץ המרד החשמונאי ביוונים.

החוקרים אינם יודעים היכן התגלתה הכתובת אך בבדיקות שהזמין המוזיאון לא נמצא כל סימן לכך שהיא איננה אותנטית. את הכתובת פיענחו שניים מבכירי חוקרי הכתובות העתיקות, חנה כותן-פלטיאל מהאוניברסיטה העברית ומיכאל וורלה מן המכון הארכיאולוגי במינכן. הפילנתרופ האמריקאי-יהודי מייקל שטיינהארט, שרכש את הכתובת, החליט לתרום אותה למוזיאון כהשאלה ארוכת טווח.

הכתובת מופיעה בחלקו העליון של עמוד אבן שעליו חקוקים שלושה מכתבים (ראו תצלום). זהו העמוד השני מסוגו מתקופה זו שהתגלה עד היום באזור. התכתובת מתארת את הליך מינויו של פקיד יווני בכיר בשם אולימפיודורוס לתפקיד הממונה על המקדשים באזור ארץ ישראל וסביבותיה מטעם המלך סלווקוס הרביעי. במכתב הראשון מודיע המלך לסגנו, הליודורוס, על המינוי ובמכתבים השני והשלישי מועברת ההודעה לדרגים הזוטרים יותר.

"הסלווקים היו מאד מאורגנים מבחינה בירוקרטית", אמר האוצר האחראי על ארכיאולוגיה ארץ ישראלית במוזיאון, דודי מבורך, "הם דאגו לפרסם את כל התכתובות הקשורות למינוי פקידים בכירים על גבי עמודים שהיו מוצבים במקומות שתחת פיקוחם של אותם פקידים". מבורך העריך כי העמוד ועליו הכתובת היה מוצב באחד המקדשים באזור ארץ ישראל שהיו תחת פיקוחו של אולימפידורוס ובהם בית המקדש השני בירושלים. מבורך אומר כי הסבירות שהאבן הייתה מוצבת בבית המקדש בירושלים היא אפסית. לדבריו, חשיבותה של האבן היא בעיקר להבנת התהליך ההיסטורי. "אפשר לראות במינוי נקודת ציון בתהליך ההתערבות של היוונים- הסלווקים בנעשה במקדשים ואף בפולחן היהודי, ובהידרדרות היחסים ביניהם".

סלווקוס הרביעי נרצח בידי מתנקש בשנת 175 לפני הספירה, שלוש שנים לאחר המינוי המתואר בכתובת. את מקומו תפס אנטיוכוס הרביעי "אפיפאנס", שבתקופתו פרץ מרד המכבים. התקרית הראשונה שעוררה מתיחות בין הצדדים התר חשה כשהליודורוס נכנס למקדש וניסה להחרים כספים שהיו בו אך גורש מהמקום. המרד עצמו פרץ בשנת 167 לפני הספירה, כתגובה לגזרות הדתיות החמורות שהטיל אנטיוכוס הרביעי.

במקביל, במרכז התצוגה במוזיאון החדש במצדה שנחנך ביום חמישי האחרון מוצגת תגלית היסטורית נוספת: קטע מגילה המכיל את מזמור קנ מספר תהלים, ששרד כמעט בשלמותו. הקטע זהה לנוסח המסורה שבידינו. המגילה, שהושאלה למוזיאון מרשות העתיקות, נשמרת בתנאי אחסון קפדניים.



הכתובת. לפני מרד החשמונאים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו