בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נורית גפן

היחצ"נית של ערוץ 8 בכבלים, בת 62, עובדת על תוכנית טלוויזיה משלה למבוגרים בלבד

תגובות

אמא שלי אהבה אותי מאוד, היא ידעה שתמיד קר לי וקנתה לי חלוק בבית רומנו על גבול תל אביב-יפו. אמא שלי אהבה לקנות בגבולות, למשל גבול רמת גן-בני ברק, זה נתן לה הרגשה של דיוטי פרי. היא קנתה לי חלוק מפרלון בצבע כחול, עם משולש ורוד ששובר את הכחול וש'מוציא לי את העיניים', כמו שאהבה להגיד. בד הפרלון אמנם מאוד מחמם אבל הוא דליק ולא בטיחותי ואסור לעמוד אתו ליד תנור כי בשנייה אפשר להפוך ללפיד בוער.

"מהר מאוד גיליתי שבכל פעם כשלבשתי את החלוק, בן זוגי, המשורר, נרתע ממני ולא התקרב אלי. הוא היה אומר שהחלוק מוציא לו את כל הליבידו ושהצבע הכחול מחליש אותו. הבנתי שאמי קנתה לי חלוק קסם, חלוק שמרחיק את הזכרים ממני. אפילו החתול המתנשא שתמיד ישב לי על הברכיים לא התקרב אלי. לכן הקפדתי ללבוש אותו כל הזמן. אחרי עשר שנות נישואים לא הייתי צריכה להמציא תירוצים כדי להתחמק מסקס. החלוק עשה את שלו. יכולתי לשבת רגועה עם המשורר על הספה בסלון ולצפות בטלוויזיה כי ידעתי שגם הלילה הוא יוותר.

"לילה אחד, בשנה השלישית לספירת החלוק, המשורר הסתכל עלי במבט מוזר שהספקתי לשכוח. תהיתי, האם פג קסמו של החלוק? האם הוא התרגל לכיעור והמיאוס ומסוגל לדמיין את גופי החתולי ולחשוק בי? ובעוד אני מהרהרת הוא אמר לי: 'את לא תאמיני נורית, אבל פתאום נדלקתי עלייך'. התחלתי למצמץ ונכנסתי לשוק. שאלתי אותו: 'החלוק כבר לא מגעיל אותך?' הוא ענה: 'מגעיל, אבל את לא חושבת שהגיע הזמן שניכנס למיטה הזוגית וננסה לעשות את זה, כמו פעם? בכל זאת זוג, לא?'

"אמרתי לו: 'טוב, לך למיטה, אני כבר באה'. לרגע הציפו אותי תחושות נשיות מודחקות והחלטתי לדפוק כניסה ולהראות לו שהנשיות שבי עדיין רוחשת מתחת לחלוק הכחול. נכנסתי לחדר, נעמדתי מולו ופתחתי במשיכה אחת את התיקתקים שבחלוק. פתאום שמעתי 'צסססס' ארוך, כל השערות על גופי סמרו והחתוליות שלי נמוגה. הוא נבהל וצעק: 'אמא'לה, התחשמלת! את נראית כמו הומר סימפסון', וסינן: 'טוב, נוותר על זה היום, אולי בפעם אחרת'. למרות שהמהות הנשית שלי נפגעה, שמחתי שעכשיו יהיה לי שקט עוד כמה שנים.

"יום אחד גיליתי שהחלוק לא בארון. שאלתי את המשורר אם ראה אותו והוא ענה בסיפוק שהוא זרק אותו לצפרדע של הזבל שבחצר. 'את יודעת שהבד הזה יצא מהתקן, שהוא דליק, את רוצה לגמור כמו ז'אן ד'ארק? את רוצה שהילדים יהיו יתומים? פסיכית'. ירדתי לזבל והוצאתי את החלוק דקה לפני שפועלי הזבל באו לקחת אותו למזבלה העירונית. ואחרי שכיבסתי אותו כמה פעמים הוא נראה אפילו יותר דוחה ודהוי.

"המשורר התייאש ועזב את הבית. הוא אמר שהחלוק ישמש עילה לגירושים ושהרבנים יבינו אותו, ואכן הם הבינו וגירשו. וכך נשארנו לבד אני והחלוק, והזוגיות הכחולה שלנו רק הולכת ומשתפרת משנה לשנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו