בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוקר טוב אליהו

תגובות

עם פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, דו"ח שאינו נופל ואולי אף עולה בעוצמתו על ועדת אגרנט, נכנסה ישראל לעידן חדש. פרסום הדו"ח יהיה קו פרשת מים שישמש לשיוך אירועים ל"לפני וינוגרד" ו"אחרי וינוגרד", בדומה לאירועים היסטוריים - כמו מלחמות ענק, המצאות מהפכניות, או אסונות טבע גדולים. כמו למשל הרעש הגדול שהחריב את צפת ב-1837 ומאז נתנו זקני צפת, מותג בפני עצמם, סימן בכל אירוע אם היה לפני או אחרי הרעש.

אין זה מקרה שאני מזכיר דווקא את הרעש הגדול. תולדותיו של הסבא רבא של אליהו וינוגרד, ר' אלתר מוכתר, קשורות אליו ישירות. באותה רעידת אדמה, שהחריבה את העיר והותירה 4,000 הרוגים ואלפי פצועים, נקבר הילד שמואל מרדכי בן הארבע מתחת להריסות. כשהצליחו לחלץ אותו משם בריא ושלם, הוסיפו לשמו את השם "אלתר" (זקן) כסגולה לאריכות ימים. סגולה זו אכן הוכיחה את עצמה, ור' אלתר מוכתר כיהן 68 שנים כמוכתר העדה האשכנזית בירושלים העתיקה, ומת בגיל 96 בשיבה טובה.

זהו המקום שממנו צומחים שורשיו של אליהו וינוגרד, בן לאחת המשפחות הוותיקות של היישוב היהודי בישראל, שעברה חוויות קשות, ושרדה. בחג הפסח של 1917 מצאו עצמם, יחד עם משפחות אחרות, מוטלים עם מטלטליהם בפינת רחוב, בצל אחד העצים בפתח-תקווה, לאחר שגורשו מתל אביב על ידי השלטון הטורקי. אביו של אליהו, ישראל וינוגרד, הותקף ב-1921 על ידי פורעים ערבים שפרצו לחנותו ביפו והיכו אותו בכל גופו עד שאיבד את הכרתו.

"השעה הגדולה ביותר בחייו של ישראל וינוגרד", כפי שכותב בנו, היתה במלחמת השחרור כאשר נרתם להחיש מזון לעיר הנצורה. רבים מבני ירושלים זוכרים אותו כמי שהציל אותם ואת ילדיהם מחרפת רעב.

פרט מילדותו של אליהו וינוגרד מצוי בספר זיכרונותיו "דורות", שבו הוא מספר: "כשהייתי כבן ארבע או חמש הוא שאל אותי (בן הדוד) מה אני רוצה להיות כשאגדל, ואמרתי לו: 'שופט מספרים'. למה מספרים? כי תמיד אהבתי חשבון. אך למה דיברתי כבר אז על שיפוט? - אינני יודע".

לנוכח שיפוטו האובייקטיווי והאמין של וינוגרד, כפי שבא לידי ביטוי בשבתו בראש הוועדה, אפשר אולי לחשוב על קשר בין האהבה למספרים ובין היכולת להיות הוגן, שקול ומונחה על ידי נתונים ענייניים בלבד. השיפוט של וינוגרד הפך את דו"ח הוועדה למושג של אמינות ואומץ מוסרי ואת דמותו של השופט בדימוס למותג.

כן - וינוגרד הפך בן-לילה למותג ערכי-תרבותי בחייה הפוליטיים של המדינה. לא של שופט קשיש וחביב, אלא של ציבור שלם המעמיד את ממשלתו לדין בבית המשפט של הדמוקרטיה. סגנונו השמרני, הבלתי מתלהם וחסר הפניות של אליהו וינוגרד, החזיר לנו את הגאווה הישראלית והזכיר לנו כי ישנה ארץ ישראל אחרת, זו שחלמו עליה אבות הציונות.

כמו מוצרי "כחול-לבן" אחרים, כך גם דו"ח וינוגרד מהווה תוצר של תרבות "תוצרת הארץ" - של איכות, יושרה, מחשבה עמוקה, אכפתיות וכיבוד הזולת. דו"ח ועדת אליהו וינוגרד גורם לנו להסתכל קדימה בתקווה. בוקר טוב אליהו. בוקר טוב ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו