בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שי גולדשטיין ודרור רפאל חויבו לשלם למתי גולן 60 אלף שקל בגין לשון הרע

בית המשפט: השניים פתחו במסע הכפשות מתוך מניע של נקם; חויבו לפרסם התנצלות במקום ובנוסח שיציע גולן

תגובות

בית משפט השלום בהרצליה קיבל היום את תביעת לשון הרע של העיתונאי מתי גולן נגד שי גולדשטיין ודרור רפאל, יוצרי הסאטירה "שי ודרור" בערוץ 10, וקבע כי השניים פתחו נגדו במסע הכפשות מתוך מניע של נקם.

הסכסוך בין גולן לשי ודרור החל ביוני 2003 כאשר בדיון בתוכניתו של גולן, "דוקומדיה", שעסק ביחסה של התקשורת לנפגעי טרור, התקשר גולן לגולדשטיין ודרש ממנו להגיב על מערכון שהעלה עם רפאל בתוכניתם ושעסק בפיגוע בכביש חוצה ישראל. בעת השידור ישבה באולפן האם ששכלה את בתה בפיגוע. גולן התקשר לגולדשטיין ללא הודעה מוקדמת בדומה לשיחות המפתיעות שערכו שי ודרור בתוכניתם. לאחר שגולדשטיין ניתק את השיחה, אמר גולן: "אני חושב שברגע שטרקת את הטלפון, איבדתם את הזכות המוסרית לטלפן לאנשים אחרים".

בתגובה, העלו שי ודרור מערכונים שבהם כיכבה דמותו של גולן. באחד מהם הוצג גולן כאומר שהוא "מדמם מזקנה". במערכון אחר הוא הוזכר בהקשר של מצעד הגאווה ובאחד הדיאלוגים הוא אף השווה לכלב.

בעקבות זאת, הגיש מתי גולן תביעת לשון הרע נגד שי ודרור בבית משפט השלום בהרצליה באמצעות עורך הדין יורם זמיר ממשרד דן כהן, שפיגלמן, ברק, זמיר ושות'. שי ודרור, שיוצגו על ידי עורכת הדין מיכל ארלוזורוב ממשרד שמרון, מלכו, פרסקי, טענו כי דרך הצגתו של גולן נעשתה באופן סאטירי ולא כדי להעליבו או להכפישו וכי אין בדיאלוגים הסאטיריים משום לשון הרע.

בנוגע לביטוי "מדמם מזקנה", טענו שי ודרור כי מדובר בביקורת עניינית על גולן ועל תוכניתו הטלוויזיונית. השופט צבי דותן דחה את הטענה וציין כי השניים אישרו שמעולם לא ראו את התוכנית ולכן "כיצד ייתכן שהם מבקרים את תוכניתו ודמותו הטלוויזיונית של התובע - תוכנית ודמות שאותה מעולם לא ראו?".

השופט קבע כי העובדה ששי ודרור החלו לעסוק בדמותו של גולן ולבקרה יום לאחר אותה שיחה טלפונית שיזם גולן אינה צירוף מקרים מוזר, אלא מדובר ב"מסע של נקם והתחשבנות". לדברי השופט, בתוכניות היתה גם ביקורת עניינית, "אך יש בהן גם הכפשות אישיות, שהמניע העומד מאחוריהן דבר אין לו עם ביקורת עניינית, אלא הן נעשו במטרה לבזות את התובע ואולי גם להראות ברבים מה ייעשה לאיש אשר יעז למתוח ביקורת על הנתבעים".

באשר למערכון בו הוזכר גולן בהקשר של מצעד הגאווה, דחה השופט את טענת שי ודרור כי מדובר בדיאלוג סאטירי בו בסך הכל נשאלה השאלה האם גולן בעד המצעד וקבע כי מדובר בטענה מיתממת. לדברי השופט, המערכון מהווה "העלבה והכפשה לשמה". גם ביחס למערכון בו הושווה גולן לכלב, קבע השופט כי מדובר בלשון הרע וכי מדובר בהשוואה צורמת ומקוממת.

השופט קבע כי משקלם המצטבר של הכינויים בהם כינו שי ודרור את גולן והעובדה שעסקו בו בתדירות כה גבוהה מוכיחים כי מדובר במסע העלבות והכפשות מתוך מניע של נקם והתחשבנות אישית. לפיכך, קבע השופט כי הביטויים אינם חוסים תחת ההגנות של הבעת דעה בתום לב ושל ביקורת הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

בפסיקת גובה הפיצויים התחשב השופט בכך שהביטויים נעשו "במעטפת סאטירית" וכי אינם חמורים יחסית ובעובדה שלא נגרמה לגולן פגיעה במטה לחמו, ולכן העמיד את גובה הפיצויים שבהם חויבו שי ודרור על סך של 60 אלף, בתוספת הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. בנוסף, חויבו שי ודרור לפרסם התנצלות במקום ובנוסח שיוצע על ידי גולן.

(א 3148/03)




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו