בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחל דוד המתייבש מחכה למים של עין גדי

תגובות

בחצר הצמודה לכניסה לשמורת הטבע עין גדי יש שתי משתלות קטנות שבהן צמחים ממינים נדירים, אותם מתכננת רשות הטבע והגנים להשיב לשמורה. מועד ההשבה נראה קרוב מתמיד לאחר שבראשית החודש נחתמה בין הרשות וקיבוץ עין גדי אמנה על השימוש במים. במסגרת האמנה תשוקם הצמחייה על ידי הזרמת כמות מים גדולה יותר מהמעיין אל נחל עין גדי. במקביל, תגדל כמות המים למפעל המים המינרליים. האמנה אמורה לסיים את המחלוקת הקשה בין גורמים סביבתיים שדרשו להקצות יותר מים לשמורה, ובין הקיבוץ המעוניין לשמר את הקצאת המים שניתנה לו לצורך קיום מפעל המים המינרליים בו הוא שותף.

עין גדי היא נאת המדבר הגדולה והחשובה ביותר בישראל, ומהווה אתר מרכזי של מורשת ארכיאולוגית והיסטורית. לטענת ד"ר עוזי פז, מומחה לשמירת טבע, השמורה נפגעה קשות ממחסור במים שנלקחו לצורכי הקיבוץ. הצמחייה יבשה בה ומי עין גדי בקושי ממלאים בריכה קטנה.

באמנה החדשה נקבעו הסדרי חלוקת מים התלויים בהתערבות בלתי פוסקת של האדם בטבע.

בין היתר נקבע, שכמות מים גדולה יותר מהמעיין תזרום לבריכת המעיין בשמורה, וממנה אל נחל עין גדי. עם זאת, כמות מים גדולה תוסיף לזרום לקיבוץ ולמפעל המים המינרליים. הקיבוץ אף יוכל לקחת כמות גדולה יותר של מים מהמעיין, אך כפיצוי יצטרך להזרים לאזור המעיין בצינור מים מנחל ערוגות הסמוך, הנאספים כיום במורד הנחל. במעיין אחר הנקרא שולמית לא יהיה כל שינוי בחלוקת המים בין הקיבוץ והשמורה. בנחל דוד, איסוף המים בעבור הקיבוץ יהיה בהמשך המורד, כך שהמים יזרמו באופן חופשי לאורך קטע ארוך יותר של הנחל. יישום האמנה מותנה בהסכמת רשות המים הממשלתית שכבר שנים רבות מאפשרת הקצאת מים קבועה לקיבוץ עין גדי, אך אינה מכתיבה לאילו צרכים לחלק את המים.

בקיבוץ עין גדי היו מי שראו באמנה ויתור מסוכן על צרכים חיוניים. אחד הנוכחים באסיפת חברים שבה הוצגה האמנה, מעיד שהיו חברים שטענו שמדובר בגזר דין מוות של הקיבוץ. אחד הנוכחים בחתימת הסכם האמנה עם רשות הטבע והגנים, היה אלי רז, גיאולוג וחבר הקיבוץ. הוא דוחה בעקביות את הטענה ששמורת עין גדי נפגעה בגלל ניצול המים על ידי הקיבוץ וטוען שלא נעשתה כל עבודה מדעית המראה על ירידה במגוון מיני הצומח והחי באזור. "האדם הפך במהלך ההיסטוריה את מדרון עין גדי לירוק באמצעות ניצול המים להשקייה", אומר רז. "כעת צריך הידברות עם אנשים מתחומים שונים כדי לחשוב על העתיד. אני לא מתחבר לחזון שיקום המדרון של הרשות, כי מדובר בהקמת עוד גן בוטני. מי אמר שזה יותר טוב מהמצב הטבעי, שבו לא היו מים זורמים במדרון?"

רז טוען, כי ההכנסה מהמפעל הפכה לצורך קיומי של הקיבוץ. "להגיד שאסור להעביר מים למכירה לתל אביב ובכך לא לאפשר לקיבוץ להתקיים זו אמירה לא מוסרית של אנשים שלא מכירים את נאת המדבר ואת העובדה שהאדם תמיד ניצל את המים שיש בה לצרכיו", אמר.

לאמנה מתנגדת גם החברה להגנת הטבע, ששוקלת לפעול באמצעים משפטיים נגד המהלך. יחד עם המתנגדים, שושי גולדברג, פעילה ותיקה שפעילותה הניעה גורמים כמו השדולה הירוקה בכנסת, והביאה להתפתחות מאבק ציבורי להגדלת כמות המים המועברת לשמורה. בשבוע שעבר התבוננה במים הזורמים מהצינור המחובר לנביעה הטבעית של מעיין עין גדי והביעה ספק לא רק לגבי מה שמבטיחה האמנה, אלא גם מהסיכויים לממשה. "המאבק הסביבתי בעין גדי נחל הצלחה מסוימת משום שהרשות נסוגה מהסכם קודם שהיה גרוע בהרבה ולא הבטיח כל תוספת מים לטבע", אומרת גולדברג. "כיום הרשות למדה סוף סוף להתחיל לדרוש יותר מים לטבע והאמנה מבטיחה שיהיו יותר מים בנחלים".

עם זאת, גולדברג טוענת, שהאמנה מעניקה לגיטימציה לשימושים לא הגיוניים לטעמה כמו מפעל מים מינרליים בלב שמורה מדברית שהיא משאב של כלל הציבור. היא משוכנעת שבמקרה של מחסור כללי במים, לא ניתן יהיה להבטיח שהקיבוץ יזרים אל הטבע את מה שהתחייב לו. "הקיבוץ ממשיך לראות במים משאב שלו שניתן לו כהקצאה מטעם המדינה", אמרה. לגולדברג טענות קשות נגד רשות הטבע והגנים שתפקח על הזרמת המים מהקיבוץ: "זו אותה רשות שלא היתה מסוגלת להילחם על המים עד היום. אותן ידיים רשלניות ימשיכו לקבוע את עתיד השמורה". גולדברג טוענת שאם יש לקיבוץ בעיה קיומית ללא מפעל המים המינרלים, על המדינה למצוא דרך לסייע לו. "לפי האמנה הזו הם ימשיכו לשתות את הטבע".

מנהל שמורת עין גדי מטעם רשות הטבע והגנים, דודי גרינבאום, התנגד להסכמים קודמים, אך סבור שיש לתמוך באמנה הנוכחית. לדבריו, "האמנה תאפשר לנו להעביר כמות גדולה של מים לטבע ולהוסיף לשמורה שטח נוסף מהקיבוץ. אם לא יהיו מספיק מים לצורכי הקיבוץ, הוא יצטרך להסתדר ולא יוכל לעשות זאת על חשבון הטבע". גרינבאום ציין כי הרשות מתכננת פרויקט שיקום למדרון שיכלול נטיעת כ-1500 עצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו