בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נהרי יכול לחכות

• החוק החדש שמחייב רשויות מקומיות להשתתף במימון מוסדות חינוך חרדיים יישאר אות מתה, לפחות עד ששרת החינוך תסדיר אותו בתקנות • יו"ר ועדת החוקה טוען שיו"ר החברה לאיתור נכסי השואה דואג בעיקר לעצמו ודורש להדיחו

תגובות

חוק נהרי שעבר בשבוע שעבר בכנסת - והמחייב רשויות מקומיות להשתתף בעלות הפעלתם של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, שרובם מוסדות חרדיים - הוצג במידה רבה של צדק כהישג גדול של ש"ס וכתשלום של הקואליציה על נאמנותה. הבעיה שאיש כמעט לא שם לב אליה היא שאי אפשר, לפחות בשלב זה, להפעיל אותו. יישום החוק מותנה בכך ששרת החינוך תקבע "סדרים ותנאים לתמיכת המדינה בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים", כלומר תתקין תקנות לתקצוב החינוך המוכר שאינו רשמי. אלא שבכל 59 שנות קיומה של מדינת ישראל נמנעו שרי החינוך מלהתקין את התקנות האלו.

ואכן, מהלשכה המשפטית של משרד החינוך נמסר בתגובה ל"הארץ", כי "עד להתקנת התקנות על ידי השר, הרשויות אינן יכולות להעביר תקציב למוסדות החינוך המוזכרים בחוק נהרי". כדאי לשים לב לניסוח. זה לא שהרשויות לא חייבות. הן אינן רשאיות. אז מה יהיה? מתי יוכל סוף סוף השר בלי התיק משולם נהרי לנוח באמת על זרי הדפנה? משרד החינוך: "בהתאם לחוק החלה הלשכה המשפטית בגיבושן של התקנות".

חוק נהרי מתייחס לתמיכה שמיועדת למטרות כמו שירותי מנהלה, שכר מזכירות ושירותים, פסיכולוגים, מימון חשמל ומים ולפעמים גם תוספת שעות לימוד. התקציב שהרשויות מעבירות לבתי הספר קטן בהרבה מזה שמעביר משרד החינוך, ובכל זאת הוא משמעותי. החוק החדש מחייב את הרשויות המקומיות לתקצב את מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי ביחס דומה לזה שהמדינה מתקצבת אותם. לדוגמה, היום מתקצבת המדינה את המוסדות הללו בהיקף של 75% מתקצוב בתי הספר הממלכתיים. לכן גם הרשויות המקומיות יצטרכו לתמוך בבתי הספר המוכרים בשיעור של שלושה רבעים מהתמיכה שהן נותנות לממלכתי.

הפרת חוק היסטורית

אם אין תקנות, נשאלת השאלה מכוח מה בדיוק מתקצב משרד החינוך עצמו במשך קרוב ל-60 שנה את בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, החרדיים, הערביים וגם החילוניים (בתי הספר החילוניים הפרטיים מוגדרים כמוסדות מוכרים שאינם רשמיים). הייתכן שהוא עושה זאת ללא כל בסיס חוקי?

משרד החינוך טוען בתגובה שהוא "מתקצב באופן חוקי את מוסדות המוכר שאינו רשמי על פי שני מקורות". מקור אחד הוא חוק חינוך ממלכתי ותקנות חינוך ממלכתי. מה אומרות תקנות חינוך ממלכתי שנקבעו ב-1953? "השר רשאי לתמוך במוסד מוכר בשיעור הנראה לו לגבי כל מוסד ומוסד". די ברור, שמשרד החינוך עצמו מודע לכך שתקנה הקובעת שהשר רשאי לעשות מה שבא לו, אינה יכולה להיקרא תקנה בראשית המאה ה-21. עובדה. המשרד עצמו סבור שהרשויות המקומיות אינן יכולות להסתמך על התקנה הזו, שהיא הניגוד המוחלט לעקרון השוויון.

המקור השני שעליו מצביע משרד החינוך הוא חוק יסודות התקציב. זהו דווקא מקור חוקי מוצק בהרבה, אבל הוא מסדיר את התקצוב של רשתות "מעיין החינוך התורני" של ש"ס והחינוך העצמאי של אגודת ישראל בלבד. כלומר, כל בתי הספר המוכרים האחרים מתוקצבים בינתיים שלא כדין.

האתגר של תמיר

האפשרות לקבוע תקנות מציבה בפני שרת החינוך, יולי תמיר, את האתגר הגדול ביותר אולי בקדנציה שלה. התקנות האלה יכולות לשקף את המצב הקיים, המאפשר פתיחת בתי ספר פרטיים רבים כל כך וממיט אסון על החינוך הממלכתי והממלכתי הדתי. לעומת זאת, הן יכולות ליצור מהפכה שתחזק מאוד את החינוך הממלכתי. סביר להניח שגם בשלטון המקומי יודעים את זה. אחרי שהרשויות המקומיות נכשלו בקרב על חוק נהרי, הן יעברו עכשיו מן הסתם לקרב על התקנות.

מדובר, למשל, בשאלה כמה תלמידים דרושים כדי לקבל הכרה כבית ספר מוכר שאינו רשמי; האם דרושים 11, כנהוג היום, או 180 (מספר שרירותי שמבוסס על ההנחה של שש כיתות של 30 תלמידים), מה שיקשה מאוד על פתיחת בתי ספר עצמאיים חדשים. האם תקבע תמיר שרק מוסד שההרשמה אליו תתבצע בעירייה יקבל תקציב, ובכך תקשה מאוד על המשך קיום המכסות העדתיות בבתי הספר החרדיים האשכנזיים? שאלה נוספת: האם התקצוב לבתי הספר המוכרים יקטן ככל שמצבם הסוציו-אקונומי של התלמידים גבוה יותר. כך תקשה השרה על האליטה של החינוך הממלכתי והממלכתי הדתי את הבריחה לבתי ספר פרטיים ותחזק את האינטגרציה.

מה תהיה עמדת ש"ס? סביר להניח שבאופן רשמי היא תתנגד לכל שינוי במספר התלמידים הדרוש לפתיחת בית ספר, כי הדבר יתפרש כצעד אנטי חרדי. אבל בהחלט ייתכן שההתנגדות הזאת תהיה רפה. בסופו של דבר, ככל שייפתחו פחות בתי ספר פרטיים חדשים, יזרמו יותר תלמידים לרשת החינוך של המפלגה. לרשת הרבה יותר קל להקים בית ספר חדש.

קרבות השואה

הבוקר צפויה ישיבה טעונה במיוחד בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אחד מתפקידיה של הוועדה הוא מעקב אחר יישום חוק הנכסים של נספי שואה. בשבועיים האחרונים התלקח עימות חריף ורצוף האשמות בין יו"ר הוועדה, מנחם בן ששון, לראשי פורום הארגונים להשבת רכוש של נספי שואה. בין היתר דורש בן ששון להדיח מתפקידו את יו"ר החברה לאיתור והשבת נכסים, אברהם רות, שהיה יו"ר פורום הארגונים.

בן ששון שלח לפני כשבועיים מכתב לשר המשפטים, דניאל פרידמן, שעניינו החברה לאיתור ולהשבת נכסים. החברה הוקמה על פי חוק השבת הנכסים, והיא אמורה לטפל בנכסי קורבנות השואה בישראל שערכם מוערך במיליארד שקלים, אולי אף כמה מיליארדים. בן ששון התריע כי "בעבודת החברה מתגלות תקלות; המנכ"ל שמונה לחברה (ד"ר אברהם קנובל, ש"א) התפטר תוך עימות עם יו"ר הדירקטוריון, יו"ר הדירקטוריון מתפקד כיו"ר פעיל, דבר הפוגע ביכולתו לפקח על עבודת החברה, החברה טרם החלה בעבודה להשגת המטרה שלמענה הוקמה, אך מצאה לנכון לחכור שישה כלי רכב עבור יו"ר הדירקטוריון ועבור עובדי החברה.

"תמה אני האם המטרה שלשמה הוקמה החברה היא הטבה עם עובדיה ועם הדירקטוריון שלה", מסכם בן ששון ומבקש מפרידמן "לפעול למען מינוי יושב ראש אחר לדירקטוריון כדי שכאשר ימונה מנהל קבוע חדש לחברה (ביניים כבר מונה לתפקיד מנכ"ל יד ושם לשעבר, ישי עמרמי, ש"א), היא תוכל לצאת לדרך ולפעול ולהשיג את מטרותיה - השבת נכסים של נספי השואה ליורשים ותמיכה וסיוע לניצולי השואה החיים עמנו".

פרידמן ענה לבן ששון שאין לו סמכות לפעול בנושא זה. עוד ציין, שבאחרונה מונתה לחברה לאיתור והשבת נכסים ועדת ביקורת, "שהינה עצמאית בפעילותה". הוא הציע לבן ששון להעביר את טענותיו לוועדת הביקורת.

מי מזיק, מי מסייע

מנכ"ל החברה לאיתור והשבת נכסים ישי עמרמי כתב בתגובה לבן ששון כי בניגוד לטענותיו, החברה פעילה מאוד בהשגת מטרותיה: "שיתוף הפעולה ביני לבין מר רות מצוין וחלוקת התפקידים בינינו ברורה". עמרמי ציין שרות מילא את תפקידו בהתנדבות ושאין לו שום טובת הנאה. עוד כתב ש"החברה מנהלת מאבקים קשים עם גורמים בעלי עוצמה רבה, ביניהם בנק לאומי וגורמי שלטון שונים. הכל בשל ניסיונם של מחזיקים ברכוש נספי השואה, להכביד ככל האפשר על השבת הרכוש. ראוי שתסייע לחברה במאבקים אלו".

בן ששון קיבל מכתב תשובה גם מפורום הארגונים. ממלא מקום יו"ר הפורום, אלכס אורלי, מאשים את בן ששון כי פנייתו לשר המשפטים לפטר את יו"ר החברה "היא ניסיון לעקוף את כל ההליכים הקבועים בחוק ונוגדת כל מהלך תקין. פנייתך נעשתה בסודיות ובהיחבא". אורלי טוען שרות, בן 79, "מוביל כמעט לבדו את המאבק למען ניצולי השואה", וכי כל מטרתו של בן ששון היא לפגוע במאבק זה". לדברי אורלי, "בין המוסדות אשר עשויים להימצא כמחזיקים רכוש של הניצולים נמצאת גם האוניברסיטה העברית". הוא דורש שבן ששון, כמי ששימש רקטור האוניברסיטה העברית, ימדר עצמו מכל נושא "הקשור לאיתור רכוש הנספים בשואה, ויפה שעה אחת קודם".

בן ששון מסר בתגובה שהפיקוח על עבודת החברה הוא נושא מאוד מרכזי בעבודתו, ויכול להיותו שבפורום לא אוהבים זאת. לדבריו, "החברה צריכה להתנהל בצורה תקינה והיו"ר צריך להיות נקי מכל חשד". הוא ציין שפנה לשר המשפטים רק לאחר ששוחח עם כל הגורמים המעורבים ו"כלו כל הקיצין". עוד ציין, שכדי לסייע לחברה הוא פנה מיוזמתו לעשרה מוסדות, ובהם האוניברסיטה העברית, מוזיאון ישראל והספרייה הלאומית. "כולם הביעו נכונות להעביר לחברה כל רכוש שנמצא אצלם בצורה המהירה והמיידית ביותר".



כיתה של "מעיין החינוך התורני". הקטנת מספר בתי הספר הפרטיים תיטיב עם הרשת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו