בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שהבין את הצמח

פרופ' דב קולר, מבכירי הבוטנאים בישראל, 2007-1925

תגובות

דב קולר נולד בתל אביב, בן לד"ר אלכסנדר קולר, מייסדן ומנהלן של הגימנסיה הריאלית "בלפור" וגימנסיה "אהל שם" ברמת גן. הוא למד בגימנסיה "בלפור", כשאביו משנן באוזניו: "לימודים זה הדבר היחידי שהסוציאליסטים לא יוכלו לקחת ממך".

שמואל הררי, חברו לספסל הלימודים, כיום פרופסור באוניברסיטת סן דייגו, אומר שהיה תלמיד מבריק. בגיל 16 הוא סיים את לימודיו והחל ללמוד באוניברסיטה העברית, אך אז התגייס לחיל האוויר הבריטי, ושירת במצרים ביחידת החיפוש וההצלה. עם תום המלחמה סייע להבריח לארץ נשק וציוד ששימש את ה"הגנה", ולאחר מכן חזר ללמוד ביולוגיה אצל פרופ' מיכאל אבן-ארי, ובהדרכתו כתב את עבודת הדוקטורט שלו.

המורה ותלמידו כתבו ב-1955 ספר על חקלאות מדברית, שבו הציעו שיטות להפוך את המדבר בישראל "לאזור חקלאי מניב". במכון הטכנולוגי של קליפורניה התוודע ל"פיטוטרון" - מערכת בתי גידול שבהם אפשר לכוון את עוצמתם ומהלך השתנותם של גורמי סביבה שונים. ב-1960, לאחר שחזר לארץ, הקים פיטוטרון קטן בגבעת רם.

ב-1968 הוא הקים בפקולטה לחקלאות ברחובות את המחלקה לבוטניקה חקלאית ועמד בראשה יותר מעשור. תלמידו, פרופ' אלי זמסקי, נשיא המכללה האקדמית לחינוך "אחוה", מכנה אותו "אבא אווז", המגן על אפרוחיו-תלמידיו עד שלמדו לעוף. לדברי פרופ' אלישע תל-אור, מהפקולטה לחקלאות, הקנה למאות תלמידיו "ידע, הבנה ותפישה כוללנית של הצמח". עמיתו, פרופ' וינסלו בריגס מסטנפורד, נזכר איך הוא השכיל לאלתר מכשיר מדידה מגלגל של אופניים וסכיני גילוח. בחסות אונסק"ו הוא חלק את ידיעותיו עם מדענים בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק. הוא כתב את "מדריך אנציקלופדי למדעי הצמח", ספר יסוד למורים ותלמידים.

מנישואיו לדיצה נולדו דפנה ודני.

תלמידו, פרופ' חיים קיגל, מציין שקולר התמקד במחקריו המאוחרים ב"תנועת צמחים בתגובה לאור". נחישותו היתה שם דבר - כשהתנועה ברחוב סמוך לביתו נעשתה מסוכנת, הוא צר על הרשויות עד שנעתרו והקימו במקום מעבר חציה. כשסטודנטית כתבה עבודת M.A שבה גימדה, לדעתו, את דמותו של אביו, הוא כתב ספר עב כרס, שבו הפריך את טענות התלמידה. את דעתו על ההיסטוריונים חתם באמירה: "אין ספק שהדרך שבה הם מגיעים למסקנותיהם אינה מוכרת לבני תמותה רגילים".



דב קולר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו