בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר פילוסופיה חדש טוען: גם חיות נהנות מאמנות

שבוע הספר העברי נפתח היום

תגובות

הסגנון בציורים הוגדר אבסטרקט לירי או אקספרסיוניזם מופשט. כשהוצגו לראשונה בלונדון ב-1957, הם אופיינו כ"קומפוזיציות מסודרות אבל לא מכניות". פיקאסו ומירו שמחו להחליף יצירות עם האמן. ב-2005 התעורר עניין מחודש בעבודותיו, ואספן אמריקאי של אמנות בת זמננו קנה שלוש מהן במכירה פומבית בעבור 26,352 דולרים. האמן היה השימפנזה קונגו.

זו לא רק אנקדוטה אקסצנטרית; אמנות אינה נחלתם הבלעדית של בני האדם אלא גם של בעלי חיים אחרים. הטענה הזאת עומדת במרכז ספר חדש של הפילוסוף בן עמי שרפשטיין, חתן פרס ישראל בפילוסופיה ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.

שרפשטיין, כבן 88, הוא פילוסוף שעוסק בין השאר בהיבטים שונים של הקשר בין אמנות לפילוסופיה. בנוסף הוא גם מצייר בעצמו. בספרו החדש, "ציפורים, פילים ואמנים אחרים: הרהורים על אמנות בעלי-חיים וילדים", מביא שרפשטיין מגוון עשיר של דוגמאות: ציורי פילים ושימפנזים; שירת ציפורים, השרות דואטים זו לזו תוך מודעות והתאמה לשירים ששרים שכניהם; עגורי טאנקוזורו יפאנים שמרבים לרקוד ללא סיבה נראית לעין מלבד הנאה לשמה; או שירת הלווייתנים . בעלי חיים יוצרים אמנות ונהנים מאמנות.

אבל האם באמת אפשר לראות בבעלי חיים, שאינם בני אנוש, אמנים? מה גם שחוקרי אמנות שונים טוענים כי אמנות היא מושג שאין עליו הסכמה, בעיקר כיום, אולי מלבד מכוח הכרזתו של אדם המכהן בתפקיד רשמי או מספיק בטוח בעצמו. בשנים האחרונות, יותר ויותר חוקרי בעלי חיים ואנתרופולוגים מערערים על התפישה השלטת, שקידשה את האדם כיצור נבדל משאר ממלכת החי, ותוך כך שללה מבעלי חיים סגולות שבני אדם מתהדרים בהן: תודעה, תרבות, אינטלגנציה ושפה.

אבל גם פילוסופים שיהיו מוכנים להודות שבעל חיים יכול ליצור יצירה נאה בדרך כלל יסרבו להכיר בה כאמנות, שכן אמנות היא נחלתם של בני אדם בוגרים בלבד. לטענת שרפשטיין, זו "אינה אלא יוהרה בלתי מוצדקת הנובעת מדעה קדומה".

הזאולוג הבריטי דסמונד מוריס ערך ניסויים בשרבוט ובציור עם קופי-אדם וקופים קפוצ'ינים. אחדים לא גילו שום עניין בפעילות, אבל אחרים הגיעו לשיאים של ריכוז. הם לא גילו עניין בתוצר המוגמר ולא קיבלו שום גמול פרט לעונג שבפעולה עצמה.

מוריס התמקד בשימפנזה קונגו. הוא דיווח שקונגו, כמו אמן אנושי, פיקח על מיקום ציוריו על גבי יריעת הציור, הקפיד על שיווי משקל ועל חזרה קצבית והשיג תבניות תמטיות, שעליהן חזר.

במהלך שנתיים, התפתח סגנונו. ציוריו התאפיינו בתבנית מניפה, שעליה הוסיף לעתים מניפה משנית, ותוספות שונות. מוריס סיכם בתצפיותיו: "בחלוף השבועות, גבר ביטחונו העצמי, וכל קו או כתם צבעוניים צוירו בדיוק במקום שבו רצה שיהיו (...) הוא עבד במשך פרקי זמן ארוכים יותר, הצבעים הזוהרים שקיבל הקסימו אותו והגבירו את ריכוזו. דבר לא קטע את עבודתו עד שהאיזון בתמונה השביע את רצונו". לדברי שרפשטיין, אצל בני אדם היו מכנים את התהליך שעבר קונגו "התבגרות אסתטית".

אבל האם זאת באמת אמנות? הרי כל מיני בני אדם מציירים, וברוב המקרים לא מכנים את עבודתם "יצירת אמנות". לפי טיעון נפוץ אחר לא ניתן לייחס אמנות ליצור שאינו מסוגל לחשוב על התנסותו העצמית, ולציפורים "אין חוויה של מוסיקה". שרפשטיין מסכים שיש היגיון בטענות האלה, אבל לדעתו הן פסקניות מדי. מחד גיסא הן מייחסות לבני האדם מידה מופרזת של חירות מדחפים ביולוגיים, ומאידך הן מתעלמות מכך שתגובות של חיות, הנתפשות בעינינו כאוטומטיות וטבועות מלידה, אינן מובנות עד תומן ועשויות להיות גמישות באופן מפתיע בהתאמתן לנסיבות משתנות.

אף על פי כן, לדברי שרפשטיין, ישנם הבדלים בגישה בין קופים ובני אדם: בעוד הקוף מתעניין בתהליך בלבד ולא בתוצר המוגמר, האדם מתעניין הן בתהליך והן בתוצאתו. שנית, האדם וקוף-האדם מארגנים את הציור באופנים דומים. "כמו אמנות האדם (ושירת הציפורים), כך אמנות הקוף מגלה שיווי-משקל, קצב ותבניות תמטיות. כשאלה מתפתחים עם הזמן, אפשר להבחין בהם נטייה, הקיימת גם באמנות האדם, לקראת הטרוגניות או עושר אופטימליים", כותב שרפשטיין.

אין אפשרות להבחין בין ציור שצייר קוף-אדם לציור שצייר אדם. שרפשטיין יודע שאפשר להשתמש בתגובות האלה גם כתחמושת להתקפה על האמנות המודרנית, אבל לדבריו "אני מעדיף לראות בהן עדות לקרבה המעניינת שבין האמנות ומקורותיה הקדם-אנושיים" . לדבריו, "זוהי ראיה לכך שאי אפשר להבין מה אנושי באמנות דומה הנוצרת בידי אדם במנותק מהקשרה האנושי".



למעלה: בן עמי שרפשטיין, אתמול. למטה: הקוף קונגו מצייר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו