בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמות הקקאו

את מקומם של יהלומי הדמים כאמצעי למימון מלחמת האזרחים תופסים בחוף השנהב פולי הקקאו. גם בעימות האפריקאי הזה אנשי עסקים וסוחרי נשק ישראלים מרוויחים בגדול

תגובות

באנגולה, בסיירה ליאון, בליבריה ובקונגו של שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, נעזרו הצדדים היריבים בסוחרים מערביים, בהם גם ישראלים, כדי למכור את "יהלומי הדמים", שתדלקו את המלחמות באפריקה. בחוף השנהב תופסים את מקומם של היהלומים פולי הקקאו, שההכנסות מיצואם משמשות למימון מלחמת האזרחים במדינה. דו"ח של ארגון "גלובל ויטנס", שיפורסם מחר, מפרט כיצד מתדלק הקקאו את הסכסוך בחוף השנהב, ומתאר גם את מעורבותם של אנשי עסקים וסוחרי נשק מישראל במדינה.

"יש סיכוי גדול מאוד שחפיסת השוקולד שאתה אוכל מכילה קקאו מחוף השנהב, שבעזרתה ממומן הסכסוך שם", אומר מנהל "גלובל ויטנס", פטריק אליי. "דבר זה צריך להותיר בפיך טעם מריר. על תעשיית השוקולד בעולם לפשפש במעשיה ולוודא שהיא מוכרת מוצרים שלא דבק בהם רבב של סכסוך דמים".

חוף השנהב שוכנת בחוף המערבי של אפריקה ונחשבת ליצרנית הקקאו הגדולה בעולם ולספקית העיקרית של תעשיית השוקולד העולמית. המדינה מספקת 40% מתצרוכת הקקאו בעולם (היצרנית השנייה בעולם היא גאנה, עם 20%). במשך יותר משלושה עשורים, מאז שקיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1960, נשלטת חוף השנהב על ידי הנשיא פליקס הופאה-בואני, שאזרחיו ראו בו "אבי האומה". תחת שלטונו, שמנע כל התארגנות אופוזיציונית, נחשבה חוף השנהב לדגם של מדינה אפריקאית יציבה, שכלכלתה משגשגת ושבה שוררת הרמוניה דתית ואתנית יחסית.

אבל שנים אחדות לאחר מותו של הופאה-בואני החלו הצרות. כל השסעים והניגודים הפוליטיים, הדתיים והשבטיים שנבלמו עד אז, התפרצו בעצמה רבה. במרכזם עומד העימות בין הצפון המוסלמי לדרום הנוצרי. ב-2002, פרצה התקוממות צבאית נגד הנשיא לורן גבגבו. ההתקוממות דוכאה, ולמדינה נשלח כוח שלום בינלאומי בהנהגת הצבא הצרפתי. אבל כל המאמצים להשכין שלום ולהשיג הסדר פוליטי יציב, שיאחה את הקרעים ויחזיר את האחדות הלאומית, נכשלו. העימות הצבאי מתפרץ מעת לעת והמדינה מחולקת לשני חלקים עם אזור חיץ בשליטת הכוח הבינלאומי.

הצפון המוסלמי נשלט בידי חזית המורדים, "הכוחות החדשים" (FN), שמזכ"לה הוא גיום קיגבאפרי, מנהיג סטודנטים לשעברה. בדרום, ובכלל זה בבירה אבידג'אן, שולט הנשיא גבגבו. שני הצדדים משתמשים בהכנסות מייצוא הקקאו, שמסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר בשנה, לרכישת נשק. זאת, למרות העיצומים הכלכליים שהטיל האו"ם. המלחמה גבתה עד כה כמה אלפי הרוגים ומרוששת את המדינה. יותר מ-40% מ-17 מיליון התושבים חיים מתחת לקו העוני, ההכנסה לנפש מסתכמת בכ-800 דולר לאדם ותוחלת החיים היא 45 שנה לגברים ו-47 שנה לנשים.

צו מעצר בינלאומי

בעבר דיווח האו"ם שכמה חברות מישראל סיפקו לחוף השנהב נשק, מסוקים מזל"טים וציוד האזנה. בין השמות שהוזכרו היו חזי בצלאל, והחברות וריאנט ואירונאוטיקס. צרפת, שחייליה נהרגו בכמה קרבות, והאו"ם דרשו לפני כשנתיים מישראל לציית להחלטות האו"ם ולאכוף את האמברגו. משרד הביטחון הגיב באיחור לדרישה וגרם להרעה זמנית ביחסים עם פאריס.

מתוך 72 עמודי הדו"ח של "גלובל ויטנס", ארבעה מוקדשים לאזרח הישראלי משה רוטשילד, לחברות בבעלותו ולעסקיו במדינה. בדו"ח נכתב שרוטשילד מכר לחוף השנהב שני מסוקים ושחברות בבעלותו היו קשורות לאישים במדינה שחשודים בהעברת כספים מהכנסות

חיילים בצבא המורדים. הצפון המוסלמי נשלט בידי "הכוחות החדשים"
תצלום: אי-פי
הקקאו לרכישת נשק ולמימון יחידות צבא. מכירת המסוקים - מסוקים של צבא רומניה שהושבחו בידי חברת אלביט - נעשתה לפני שהאו"ם אסר על מכירת נשק לחוף השנהב.

רוטשילד, בן 55, יליד קבוץ גברעם, המוכר בכינוי הילדות שלו "שושי", הוא טייס לשעבר של מטוסי פנטום, שהשתחרר מחיל האוויר ב-1978 בדרגת סרן, והחל לעשות עסקים בפרו. תחילה עסק בחקלאות, אך בשנות ה-90 תיווך בעסקת נשק ענקית של חצי מיליארד דולר, שכללה מכירת מטוסי קרב, מסוקים ומטוסי תובלה מבלרוס לפרו של הנשיא אלברטו פוג'ימורי וראש שירותי הביון ולדמירו מונטסינוס.

לאחר שפוג'ימורי הודח ונמלט ליפאן ומונטיסינוס הורשע ונכלא, נפתחה נגד רוטשילד חקירה בפרו. החקירה קבעה שרוטשילד, שגרף מעסקת הנשק עשרות מיליוני דולרים ושיחד פקידי ממשל בפרו, כולל את מונטסינוס. פרו הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי, הוא מבוקש בידי האינטרפול ושישה מיליון דולר הוקפאו בחשבונו בבנק בשווייץ. בתגובה לכתבה שעסקה בו ושפורסמה במוסף "הארץ" בספטמבר 2005, טען רוטשילד לחפותו ואמר כי הוא נפל קורבן למאבקי כוח פוליטיים בפרו.

בשנת 2000, העתיק רוטשילד את מרכז הכובד של עסקיו לחוף המערבי של אפריקה. באמצעות חברה בשם "RT.קום" הוא היה מעורב בעסקי תקשורת בסיירה ליאון ובהקמת רציף מכולות בנמל בליבריה. בעסקה בליבריה היו שותפים גם שני יוצאי שייטת 13 - עזריה גלבוע ואודי מלניק. השותפים הסתכסכו עם רוטשילד והגישו נגדו תביעה לבית משפט בישראל.

בחוף השנהב פעל רוטשילד במשותף עם גבי לוי-גונן, סוכן ביטוח לשעבר. השניים הקימו כמה חברות שבמרכזן חברה מקומית בשם "לב סי-איי" (Lev Cote d'Ivoire). החברה רכשה ציוד הנדסי כבד מיושן וביקשה לזכות בחוזים לעבודות עפר ותשתיות. לשם כך גם שכרה את שירותיו של ד"ר נתן פלד, מומחה להנדסה אזרחית מהטכניון, ומינתה אותו למנכ"ל החברה. אולם החברה סבלה מקשיים כספיים ובשנה שעברה התפרקה גם שותפות זו, לא בלי האשמות ותלונות הדדיות לרשויות החוק.

שרשרת של חברות

הדו"ח של "גלובל ויטנס" חושף רשת סבוכה של חברות משורשרות מחוף השנהב להולנד, שהפכה בשנים האחרונות למקלט מס נוח לחברות בינלאומיות. המבנה המורכב של החברות, שנושאות שמות כמו "RT.קום סיירה ליאון", "קבוצת לב-מנדל", "גולדן קריק" "HTM באהר" ו"פירסט אליאנס טרסט", מאפשר להסתיר את זהות הבעלים. "המכנה המשותף לכמה מחברות אלה", נכתב בדו"ח, "הוא הנוכחות של משה רוטשילד". אחת מהחברות היתה גם מעורבת במכירת המסוקים.

לפי הדו"ח ולדברי נתן פלד, "לב סי-איי" היתה בבעלות משותפת של "לב גרופ", שבשליטת רוטשילד ולוי-גונן (75%), ו"הבנק הלאומי להשקעות" (25%), אחד מבנקים הגדולים בחוף השנהב. יו"ר הבנק הוא ויקטור ג'רום נמבלסיני-סילואה, שלפני שמונה לתפקיד על ידי הנשיא גבגבו היה יועץ מיוחד לשר האוצר. נמבלסיני-סילואה, היה גם יו"ר מועצת המנהלים של "לב סי-איי".

כשפורקה חברת הבנייה, נמבלסיני ופלד האשימו זה את זה בהעלמת הכספים החסרים וזיוף חשבוניות על ציוד שנרכש בישראל. בדיקה של חברת רואי חשבון בינלאומית ידועה ("פרייס ווטרהאוס קופרס"), קבעה שמהחברה נעלמו כ-13 מיליון דולר. באוגוסט 2006, פוטר פלד מהחברה.

"הייתי מנכ"ל שכיר בחברה של רוטשילד וגבי לוי", אמר פלד בתגובה ל"הארץ". "לשמחתי, הקשר בינינו נגמר. כל הבירורים הסתיימו והרשויות ניקו אותי מכל טענה כלפי. זו היתה חברה לבניין ותשתיות ומעולם לא היתה מעורבת במכירות נשק או בהעברת כספים או בהלבנתם".

במכתב שכתב נמבלסיני ל"גלובל ויטנס", הוא טען שלא ידע שרוטשילד מבוקש בידי שלטונות פרו בחשד למתן שוחד ולמעשי שחיתות, ושאם היה יודע על כך, היה מדווח למועצת המנהלים.

"אנו מודאגים", אמרה ל"הארץ" דוברת "גלובל ויטנס", מריה לופס, בשיחת טלפון מסנגל. "זה מדאיג שאדם שמבוקש בפרו בחשדות של שחיתות לכאורה ושמכר נשק לצבא חוף השנהב יושב במועצת מנהלים של חברה, שהיו"ר שלה הוא ראש בנק לאומי גדול. אנו קוראים לממשלת חוף השנהב לחקור את הפרשה ולנקוט בצעדים אם יתברר שנעשו מעשים לא ראויים".

לוי-גונן אמר בתגובה שפרש מהשותפות עם רוטשילד לפני שלוש שנים והכחיש כל קשר למעשים בלתי ראויים.

חלקו של רוטשילד בכלכלת חוף השנהב הוא שולי לעומת מעורבות של חברות ענק וסוחרי נשק מצרפת, ארה"ב ומדינות נוספות. אבל שוב ושוב מתעוררת השאלה מדוע מככבים אנשי עסקים וחברות מישראל כמעט בכל מוקד של מתיחות, מלחמה או סכסוך אלים בעולם?

את תגובתו של משה רוטשילד לטענות שעלו בכתבה לא ניתן היה להשיג.



עובד אוסף פולי קקאו בחוף השנהב. לשוקולד יש טעם מריר של מלחמה


רוטשילד. מכר לחוף השנהב שני מסוקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו