בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת מזכ"ל האו"ם ונשיא אוסטריה לשעבר, קורט ולדהיים

ולדהיים מת בווינה מדום לב בגיל 88; ב-1986 התמנה לנשיא אוסטריה למרות פרסומים שהיה קצין ביחידת צבא גרמנית במלחמת העולם השנייה, וסירובו להתפטר הביא לבידוד חסר תקדים שלה

תגובות

מזכ"ל האו"ם ונשיא אוסטריה לשעבר, קורט ולדהיים, מת אתמול (חמישי), בגיל 88. ולדהיים, שעברו כקצין נאצי נחשף ב-1986, מת בווינה מדום לב. מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, אמר כי ולדהיים כיהן בתפקידו כמזכ"ל הרביעי של האו"ם בתקופה קריטית בהיסטוריה של הארגון. "התעצבתי לשמוע על מותו של ולדהיים", אמר.

ולדהיים כיהן כמזכ"ל האו"ם בין 1972 ל-1982, וב-1986 התמנה לנשיא אוסטריה, חרף הפרסומים על כך שהיה קצין מודיעין ביחידת צבא גרמניה, שעסקה בהוצאות להורג ובהעברת אלפי סרבים, יוונים ויהודים למחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה. הוא סירב להתפטר מהנשיאות, חרף לחץ מקומי ובינלאומי, גם כשהתברר ששיקר בעניין עברו. בכך הביא את אוסטריה לבידוד חסר תקדים וכניסתו לארה"ב נאסרה. ישראל צימצמה במחאה את נציגותה למיופה כוח, ולמעט איראן ומדינות מעטות אחרות לא הכירה אף מדינה בנשיאותו. ולדהיים סיים ב-1992 את כהונתו, כשלכל אורך הדרך ישראל שומרת על קשר עם וינה - שהיתה תחנת מעבר חשובה לעולים מברית המועצות.

ועידה בינלאומית של היסטוריונים, שדנה בעניין ב-1988, לא מצאה ראיות לכך שוולדהיים היה שותף לביצוע פשעי מלחמה, אך קבעה כי ולדהיים נמצא ב"סמוך" לאתר התרחשותם של כמה מעשי זוועה שביצעו הנאצים, ידע על התרחשותם, ולא ניסה כלל להפסיקם. באוטוביוגרפיה שפירסם שנים לאחר מכן, הודה ולדהיים, כי טעה כשבחר להסתיר את עברו בצבא הנאצי, אך סירב להביע חרטה על שירותו בוורמאכט. "היום אני יודע", כתב ולדהיים בספרו, "כי תיאור מדויק, שהיה מכיל את כל הפרטים לגבי שירותי הצבאי, היה חוסך ממני הרבה בעיות".

הותיר סימן שאלה לגבי מעורבותו האישית בפשעי הנאצים

מנהל מרכז שמעון ויזנטל בישראל, ד"ר אפרים זורוף, אמר כי ולדהיים הותיר מאחוריו "סימן שאלה ענק לגבי מעורבותו האישית בפשעי הנאצים". ויזנטל אמר בזמנו, כי לא ניתן לקבוע שוולדהיים היה פושע מלחמה משום שלא נמצאו ראיות חותכות לכך שביצע פשעי מלחמה. זורוף הוסיף, כי "ברור שוולדהיים היה יכול לתרום תרומה רבה למאבק בהכחשת שואה באוסטריה, אך סירב לעשות כן. רק בתחילת שנות ה-90 הסכימה אוסטריה להודות כי היתה שותפה לפשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה, לאחר שבמשך כל השנים טענה כי היתה הקורבן הראשון של גרמניה הנאצית".

מזכ"ל הקונגרס היהודי עולמי לשעבר, אבי בקר, אמר כי "המאבק לחשיפת עברו של ולדהיים היה יריית הפתיחה בתהליך ההתמודדות של מדינות אירופה עם עברן, תהליך שהוביל לחתימת הסכמים להשבת רכוש עם מרבית מדינות מערב אירופה". בהתייחס לטענותיו של ויזנטל, כי הקונגרס מעולם לא קבע כי ולדהיים הוא פושע מלחמה, אמר בקר כי "כל מה שאמרנו היה שאדם שהחביא את עברו ושיקר לא יכול לכהן כנשיא אוסטריה".



ולדהיים (משמאל) וגולדה מאיר בירושלים ב-1974



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו