טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"דרוזית גרושה - יותר גרוע מאלמנה"

היום ייערך כנס על גרושות דרוזיות. מטרת הפעילים: מי שלא משלם לגרושתו, לא יוכל להינשא שוב

תגובות

בבית המידות הגדול שלה בעיר הכרמל, ישבה השבוע חיכאם עראידה, בת 38, והסתכלה בסיפוק על 12 השנים האחרונות בחייה, מאז שהתגרשה מבעלה. דמעות עלו בעיניה כשסיפרה על הימים ההם. לא את הכל היא מוכנה לספר. אבל היא מתגאה בהחלטה שקיבלה יום אחד: לקום ולעזוב את הבית, למרות שהשאירה מאחוריה ארבעה ילדים, בני ארבעה חודשים עד ארבע שנים. "חשבתי שקודם אצא ואז אלחם עליהם. לא יכולתי יותר לסבול", אמרה השבוע.

הבריחה היתה קלה יותר ממה שחשבה. היא הודיעה מיד להוריה שהיא בדרך הביתה, "כדי שאף אחד לא יגיד שמדובר ברומן עם גבר אחר", הסבירה השבוע. אחר כך הודיעה ללשכות הרווחה הרלוונטיות ויצאה למאבק של כמה חודשים על ילדיה: אחרי עשרה ימים הביאו גיסיה את התינוקת, אחרי חודש וחצי הועברו לרשותה שתי הבנות האמצעיות וכעבור ארבעה חודשים, בסיוע משטרתי, הבן הבכור - בן ארבע. באותו רגע התחיל מאבק אחר שלה: על מגורים, עבודה וחינוך לילדים. בני משפחתה סייעו לה להקים בית על אדמותיהם.

זה 12 שנה עראידה היא פעילת ציבור למען זכויותיהן של נשים דרוזיות גרושות. היא תהיה מהדוברים המרכזיים ביום עיון על נושא זה, שייערך היום בלשכת עורכי הדין בחיפה בשיתוף עמותת "אתך-מעכי, משפטניות לצדק חברתי", הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, וארגון "כיאן". יום העיון מיועד לעורכי דין שעוסקים בסוגיה. בשנים האחרונות עבדה עראידה בהתנדבות, בנוסף למשרתה, כחונכת לנשים אחרות. היא אומרת שתמיד כדאי לנסות לשמר את הקיים, אבל אם אין ברירה, יש גם דרך אחרת. לדבריה, נשים דרוזיות שמבקשות להתגרש מוצאות את עצמן במלכוד, בדיוק כמו שהיא היתה לפני 12 שנה.

התפיסה המקובלת בחברה היא שעל הנשים מוטל העול של מציאת הדרך לשמור על התא המשפחתי. "להיות גרושה זה גרוע יותר מאלמנה, עליה לפחות קצת מרחמים. מהאשה הנשואה מצפים לפעמים לספוג אלימות כדי לשמור על המשפחה, העיקר שלא תתגרש", סיפרה. בנוסף לכך נשים שמתגרשות נדרשות, בדרך כלל, לעזוב את הבתים שבהן גרו. הסיבה לכך היא שבני זוג מתגוררים פעמים רבות סמוך למשפחתו של הבעל. עראידה מסבירה שלפי הנוהג בני זוג גרושים אינם יכולים להתראות. "הנשים תמיד צריכות לעזוב", היא אומרת.

חלק מהבעיות שהיא מתארת אופייניות גם לעדות אחרות בישראל ולחברות מערביות. אולם הייחוד של החברה הדרוזית נובע מכך שכל הציבור הדרוזי בישראל חי בכפרים. "הכפרים היום גדולים, ואין בהם תחבורה ציבורית, תעסוקה ודיור ציבורי. הבעיות לאשה הגרושה בכפר גדולות מאלה של נשות העיר, אבל הן אפילו לא יכולות לחשוב על לעזוב לשם. רק זה חסר להן", אמרה עראידה בצחוק מר.

גם אם מושג הסכם לתשלום מזונות, הוא מופר פעמים רבות. יש מי שמתאר את יחסה של הדת הדרוזית לגרושות כפיצול אישיות. לפי חוקי הדת, הנשים נהנות משוויון מלא. החוקים נאורים אולי אפילו יותר מאשר בנצרות, ביהדות ובאיסלאם: על הגבר להאכיל את האשה במזון שהוא אוכל, להלביש בלבוש מקביל לשלו ולדאוג ללימודיה, אם הוא יוצא ללימודים. אשה מקופחת יכולה להתלונן בפני "הסיף", איש הדת הבכיר בכפר, על בעלה ובמקרה כזה מוכרזים גירושים ובת הזוג מקבלת חצי ממשכורתו ומרכושו.

אולם בעניין המשמורת על הילדים התפיסה אינה כה ליברלית. עו"ד סאמי ח'יר, מומחה לדיני משפחה מכפר יאסיף, מסביר כי החוק הדתי קובע שילד יגדל אצל אמו הגרושה רק כל עוד הוא זקוק לה. "תפיסת העולם היא שבן צריך להפוך לגבר, וזה אומר לצאת לעבוד ולעמוד בזכות עצמו. ילדה בגיל ההתבגרות צריכה את החסות של גבר, אביה, שישמור עליה".

אמנם בבתי הדין הדתיים הדרוזיים תקף החוק הישראלי, שמעמיד את "טובת הילדים" לפני שיקולים אחרים. עם זאת, לדברי עו"ד חיר, במקביל לחוקים נהוגות תפיסות הלקוחות מהדת ומנהגי החברה. הרעיון שעליו חשבו עראידה, ח'יר וחבריהם, הוא להביא לשינוי תפיסה בחברה, שלפיו גבר שלא יפרע את חובותיו לגרושתו, לא יוכל לשאת אשה שנייה.



עראידה, השבוע בעיר הכרמל. בעת גירושיה היה בנה בן 4, והועבר אליה מבית בעלה בסיוע משטרתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true