בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדיווידנד בעידן הגלובליזציה

תגובות

חברות ציבוריות ישראליות החלו לאמץ באחרונה תקינה חשבונאית בינלאומית, והדבר מחייב התייחסות להשלכות המס במעבר לתקינה זו. ואולם בתחום זה קיימת אי ודאות המקשה על תכנון עסקי.

התקינה הבינלאומית החדשה, IFRS (International Financial Reporting Standards), מהווה אוסף של תקני חשבונאות המקובלים כיום במדינות מערביות רבות, השמות דגש על "שווי שוק" בדיווחים הכספיים.

אימוץ התקינה ישפיע, ללא ספק, על ההון, הרווחים וההפסדים של כל חברה, ולכך תהיה משמעות מיידית לגבי ההכנסות המדווחות לצורכי מס. רשות המסים עדיין לא מסרה מה דעתה לגבי השלכות אפשריות של שינויים אלה על הדיווח לצורכי מס. ההימנעות מפרסום כללים מדויקים בעניין השלכות המס של התקינה גורמת לחוסר ודאות ואינה מאפשרת לחברות לתכנן ולצפות את חבויות המס שלהן.

יש לזכור כי הלכה פסוקה היא כי בהיעדר חקיקת מס ספציפית, יחולו כללי החשבונאות. לפיכך, התקינה הבינלאומית, ה-IFRS, תקבע את השלכות המס בישראל על נושאים שאינם מוסדרים בדיני המס, לרבות נושאים מרכזיים כמו עיתוי ההכרה בהכנסות והוצאות.

השפעה דרמטית נוספת על מערכת המס תהיה בכל הנוגע לגובה הדיווידנד הראוי לחלוקה לאחר שערוך של הרווחים החשבונאיים. בחברות הנדל"ן, למשל, ערך הנכסים לפי שיטת החשבונאות המסורתית (עלות היסטורית) הוא בדרך כלל נמוך מערכם של אותם נכסים לפי התקינה החדשה (ערכי שוק). שערוך הנכסים לערכי השוק הנוכחיים, כפי שנדרש בתקינה הבינלאומית, ייצור רווחים לחברות הנדל"ן.

האם ניתן לחלק רווחי שערוך כדיווידנד?

השאלה היא האם ניתן לחלק רווחים שייווצרו (כתוצאה מהשערוך לערכי שוק) כדיווידנד לבעלי המניות? בעניין זה קובע חוק החברות שני מבחנים לחלוקה מותרת של דיווידנד: הראשון - חלוקה תתבצע רק מתוך רווחיה של החברה (מבחן הרווחים); והשני - חלוקה תתבצע רק אם היא לא תמנע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה (מבחן כושר הפירעון).

הבעיה קיימת במיוחד לגבי התנאי הראשון - מבחן הרווחים. בהתאם לחוק החברות, רווחים מוגדרים כ"יתרת עודפים, או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות". עודפים מוגדרים כ"סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה ושמקורם ברווח הנקי שלה כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים".

ניתן לטעון, לכאורה, כי רווחי השערוך אינם ניתנים לחלוקה כדיווידנד, שכן התנאי לכך שהעודפים יהיו ניתנים לחלוקה הוא שהם עברו מבחינה חשבונאית דרך דו"ח רווח והפסד של החברה, ואילו רווחי שערוך משפיעים לכאורה רק על הון החברה. עוד ניתן לטעון כי רווחי השערוך אינם מעוגנים בפעילות עסקית של החברה ומדובר ב"רווחים על הנייר".

ואולם לדעתנו ניתן לראות ברווחים הנובעים מהשערוך רווחים הניתנים לחלוקה. חוק החברות הרי מסתמך על כללי החשבונאות המקובלים, והיות שלפי כללי ה-IFRS, הנהפכים לכללים המקובלים, מדובר ברווחים הניתנים לחלוקה, הרי שניתן יהיה לחלק כדיווידנד את רווחי השערוך. אכן, רווחי השערוך אינם עוברים מבחינה טכנית בדו"ח רווח והפסד ואין מדובר בכספים שהוזרמו לחברה, אך מבחינה מהותית מדובר ברווחים של החברה.

לסיכום, המעבר לתקינה הבינלאומית מחייב חברות ציבוריות לקבל החלטות לגבי סוגיות מיסוי שאין בהן ודאות משפטית. ראוי שההנהלות והדירקטוריונים בכל חברה ציבורית יקבלו ייעוץ משפטי לפני קבלת החלטות בכל הקשור להיבטי המיסוי הנובעים מהמעבר לתקינה הבינלאומית ובמיוחד לגבי חלוקת דיווידנד.

ד"ר אבי נוב הוא עורך דין במחלקת המסים במשרד איתן מהולל עורכי דין, ומרצה בבית הספר למשפטים במכללה למינהל - המסלול האקדמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו