בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כור מתפוגגת, בני גאון משגשג

כמעט עשור אחרי שנשלח הביתה מחברת ההשקעות הגדולה במשק חוגג בני גאון "אירוע מכונן" בחברת ההשקעות שהקים: הנפקה בשווי 440 מיליון שקל. "הכסף שגייסנו יאפשר לנו לגדול פי 2; מתווכים של גאידמק פנו אלי אבל לא הסכמתי להיפגש"

תגובות

כמעט עשור חלף מאז נשלח בני גאון הביתה מכיסא המנכ"ל בכור. "קונצרן כור" כינו אז את החברה, שנחשבה לחברת האחזקות המובילה של התעשייה הישראלית. מי שהחליט להיפרד מגאון היו בעלי השליטה החדשים, יונתן קולבר וצ'רלס ברונפמן. גאון, שראה את עצמו גומר את הקריירה בכור גם אחרי שנפרדה מההסתדרות ועברה לידיים פרטיות, לא הסתדר עמם ונאלץ ללכת לפני הפנסיה. ברקע הסכסוך עמדה ההסתייגות של גאון ממכירת חברת משאב (החברה האם של תאגיד המלט, נשר) כדי לקנות את חברת ציוד התקשורת אי.סי.איי.

גאון בלע את עלבון הפרדה הצורמת והמשיך הלאה. הוא אסף כמה חברים מיליונרים (תד אריסון, סמי שמעון, ברונו לנדסברג, מרקוס כץ, אורי דוד וגד זאבי, שהשקעתו נקנתה מאוחר יותר על ידי שמרוק) והקים חברת השקעות, הפעם על שמו ובשליטתו - ב. גאון אחזקות.

בדיעבד, אפשר לומר שגאון צדק. ההימור של ברונפמן וקולבר על אי.סי.איי במחיר מנופח נכשל ויצר לכור הפסדים גדולים. גם התדמית של קולבר כילד פלא עסקי התנפצה. כור עצמה נמכרה לפני שנה לנוחי דנקנר, ומאז היא נמצאת בתהליך התפרקות מהנכסים. חלק ניכר מהם כבר נמכרו, ובאחרונה דווח על מו"מ למכירת ההחזקה באי.סי.איי - הנכס האסטרטגי של ימי קולבר-ברונפמן.

גאון לא שכח את סיפור ההדחה מכור. גם כיום, עשר שנים מאוחר יותר במשרדיו המרווחים לחוף ימה של תל אביב, המשקעים צפים ועולים. "הם חשבו שאי.סי.איי תהיה הנוקיה החדשה. אני חשבתי אחרת, אבל לא הצלחתי להניא אותם מההחלטה", אומר גאון בחצי חיוך, בשבוע שבו התברר סופית שאת תו הנוקיה הישראלית אי.סי.איי כבר לא תקבל. "הם גם מכרו את תדיראן קשר ורכשו אותה מחדש. כור היתה ספינת הדגל של התעשייה הישראלית, והיום היא כבר לא", אומר גאון בראיון ל-TheMarker.

הפרידה מכור היתה אולי קשה לגאון, אבל היא סייעה לרפד את חשבון הבנק שלו ב-30 מיליון שקל, שנהפכו להון הראשוני להקמת גאון אחזקות. החודש הגיעה הנקמה המתוקה של גאון לשיא: בעוד המותג כור, שליווה את ישראל במשך כמה עשורים, נמוג ונהפך לעוד חברה לא חשובה בתיק הנכסים של אי.די.בי, בעוד קולבר מעתיק את מקום מגוריו בחזרה לארה"ב וברונפמן כבר לא מתעניין בעסקים כאן, המותג בני גאון זוכה לשגשוג מחודש ולביקושים מצד משקיעים מוסדיים.

בעלי המניות מרוצים

ובכל זאת, גאון אחזקות רחוקה מאוד מעוצמתה של כור בימיה הטובים. למרות השמות המפורסמים של שותפיו גייס גאון כסף לא גדול. הוא מילא את הפורטפוליו בחברות מתחומים שנחשבים שמרניים - תשתיות מים וגז (כמו צינורות המזרח התיכון, שגיב ומצרפלס), קמעונות (כמו המשביר לחקלאי, H&O, אייס ואהבה). במשך שנים הוא גם היה שותף קטן לבעלות על בית ההשקעות מנורה גאון עם חברת הביטוח מנורה, ורק ב-2005, כאשר המתחרים משוק ההון כבר התבססו, הוא רכש את מלוא המניות, קרא לחברה גאון שוקי הון ונכנס לתחום הפיננסי.

באחרונה הודיע גאון על כניסה להשקעות בנדל"ן בעיתוי קצת בעייתי, אחרי הבום של עליות המחירים, באמצעות חברת מלל, השלד הבורסאי שנותר לו לאחר שיצא מפעילות התוכנה מבלי שרשם הצלחה מיוחדת.

גאון גם לא רשמה בשנות קיומה מימושים משמעותיים, מלבד הנפקת ומכירת עמיעד מערכות סינון בתחילת 2006 ברווח הון גדול ומכירת נתיבות פנסיה ב-2004. ההכנסות אמנם צומחות אבל ריבוי החברות בקבוצה, ההשפעה המקזזת של התוצאות בחברות השונות והעובדה שחלק מהחברות עדיין בתהליך צמיחה והשבחה מביאים לרווחיות נמוכה יחסית, לפחות בשלב זה. את 2006 סיימה גאון אחזקות עם הכנסות של 912 מיליון שקל ורווח נקי של 26.5 מיליון שקל (3% מהמחזור).

לגאון אין בעיה להיחשב לסולידי. על השאלה אם היו גם פספוסים הוא עונה בפשטות: "לא. בעלי המניות שלנו מרוצים".

מהי התשואה שראו המייסדים?

"מי שבחר להשקיע בגאון הצליח לשלש את ההשקעה ויותר, ולאף אחד אין כוונה לצאת, לפחות לא בשנתיים הקרובות".

אתה חוגג?

"במידה מסוימת כן. ההנפקה היא אירוע מכונן בעבור גאון אחזקות".

למה זה כל כך חשוב?

"ההנפקה נתנה לנו אפשרויות כלכליות גדולות. הכסף שגייסנו יאפשר לנו לגדול פי שניים, וגם לעשות עסקות יותר גדולות".

כשעזבת את כור ידעת לאן אתה מכוון?

"כשעזבתי את כור היו לי שלוש החלטות. ידעתי שאני לא רוצה להיות מי שהיה אלא מי שהינו ויהיה. ידעתי גם שאני רוצה לעסוק בתחומים שאני מכיר, בעיקר בתעשייה, תשתיות וסחר. והדבר השלישי הוא שאחרי שהייתי שכיר יותר מ-40 שנה, רציתי לדעת שאני יכול לרצות את עצמי ולא רק את בעלי המניות".

לא היית סתם שכיר, היית שכיר עשיר מאוד.

"אבל עדיין שכיר. וחוץ מזה, עושר זה לעשות את מה שאתה רוצה, וזה יחסי. יש עשיר שרק משלם את המשכנתאות של הילדים שלו, ויש עשיר שקונה יאכטות".

ואתה?

"אני בין לבין".

כיצד בניתם את הקבוצה?

"בשנתיים הראשונות היו הרבה גישושים ומחשבות. בשש השנים הבאות התמקדנו בשלושה אפיקים: קמעונות וסחר, שזהו תחום שאני מבין בו והשקענו בו יחד עם משפחת ליבנת, תחום החקלאות שבו ההתמקדות היתה בתשתיות מים, ושוק ההון באמצעות גאון שוקי הון".

ננפיק עוד חברות

בסך הכל הושקעו בגאון עד ההנפקה 31 מיליון דולר, וחולק דיווידנד של 15 מיליון שקל. מדרגות השווי של החברה, שנקבעו בסיבובי ההשקעה במהלך השנים, מראות כי מי שנכנס בשנים הראשונות השיג תשואה של פי 3 ויותר על ההשקעה. הגיוס הראשוני היה 20.5 מיליון דולר, שסיפקו את ההון העצמי לפעילות. ב-99' היה גיוס לפי שווי של 32 מיליון דולר, ב-2000 היתה ההשקעה לפי 65 מיליון דולר וב-2006 כבר נקבעה מדרגה של 84 מיליון דולר לפני גיוס של 5 מיליון דולר. מנכ"ל הקבוצה מאז הקמתה הוא שי פרמינגר, שאותו הביא גאון מכור.

ההנפקה נמצאת על סדר היום כבר כמה שנים, והשלמתה היא הזדמנות לבחון כמה הצהרות מהעבר. רק בספטמבר האחרון ציינו בגאון אחזקות יעד של "יותר מ-150 מיליון דולר" - 30% יותר ממה שנסגר בסופו של דבר. אבל גאון מרוצה: "נכון שאם הייתי מקבל שווי של 200 מיליון דולר לא הייתי מתלונן, אבל הגענו למסקנה שזו האפשרות המתאימה, ואלה ההערכות שאיתן נוכל להצליח בהנפקה באופן מלא. וגם רצינו שהמשקיעים בהנפקה ירוויחו. לא רצינו לעמוד בפני שוקת שבורה לקראת סיום התהליך כאשר אין ברירה וחייבים להפחית מחיר, ובהיבט הזה היתה לנו הצלחה גדולה".

החברה נסחרת לפי שווי של 430 מיליון שקל. אתה חושב שהיא שווה יותר?

"אני חייב להיות זהיר. אני יכול לומר שמי שקנה גאון אחזקות עשה קנייה טובה. גם הכניסה בקרוב למדד יתר 50 יכולה לעשות לחברה טוב".

מהן התוכניות שלכם? אילו תשואות אתם מבטיחים למשקיעים?

"ההנחה היא שהחברה תעצים ותגדל, ושבדומה למה שעשינו (25%-30% בשנה), נעשה גם בעתיד. ב-2007 יהיה רווח יפה והנכסים ימשיכו לגדול. בשנתיים הקרובות ננפיק עוד שלוש-ארבע חברות. הרקורד שלנו סולידי, אנחנו אמינים, ומאמינים שבעלי המניות צריכים לקבל דיווידנדים. המשקיעים המקוריים מוכנים גם להשקעה לטווח ארוך יותר. מה שמשמח אותי זה שהמשקיעים אצלנו בעלי גב פיננסי. המניות בגאון הן לא הכסף האחרון שלהם".

מהו המודל העסקי שלך בבחירת חברות חדשות להשקעה?

"המודל הוא לקנות נכסים קיימים (ולא לבנות מאפס) ולהשביח אותם. המחיר צריך להיות סביר, כך שנוכל לקבל את הדלתא של ההשבחה. אנחנו צריכים למצות את היכולות שלנו ולהוציא חברות לשוק ההון. בדרך כלל אנחנו קונים שליטה או מצטרפים לשליטה משותפת בחברות. אין לנו עניין באחזקות מינוריות. חשוב גם לא להתאהב בנכס. אנחנו לא משקיעים בתחומים עם סיכון גבוה אלא בתעשייה מסורתית, תחומים שאנחנו מבינים בהם.

"בסופו של דבר החברה נושאת את שמי, ומכאן גם נובע אפיון מסויים. אני לא רוצה לערער את המוניטין. לאחרונה הודענו על כך שחברת מלל שבקבוצה תיכנס לתחום הנדל"ן, והמניה עלתה ב-100%. אם אנחנו קונים משהו, יש אמירה מאחורי זה".

לא מאוחר קצת להיכנס לתחום הנדל"ן, אחרי שהמחירים עלו משמעותית?

"אין לנו יומרות לקנות את הפלאזה הבא בניו יורק או בווגאס. נכון שהתחום נה פך סלקטיווי, אבל אנחנו מרגישים בנוח. נגייס כסף ונחבור לגופים שעוסקים בנדל"ן. יש תכנון אסטרטגי ממוקד עם שאיפה לרמת סיכון נמוכה".

לא רק בנדל"ן המחירים גבוהים.

"נכון. מדינת ישראל מוצפת בכסף שמחפש אפיקי השקעה. ברגע שאתה נכון לשלם, אתה יכול לקנות הרבה. היכולת להשקיע כאן הולכת ומצטמצמת. מאיפה גאידמק יביא תשואה במחירים שהוא קונה?"

גאידמק פנה גם אליך?

"כן. פנו אלי מתווכים מצדו של גאידמק. לא רציתי אפילו להיפגש ולשמוע במה הם מתעניינים. אני לא רוצה נגיעה בזה. אני לא רוצה שיכתבו בעיתון שישבתי או נפגשתי עם גאידמק כדי למכור חברות שלי".

נראה כי אתה לא מרוצה ממה שקורה במגזר העסקי.

"כשאני נוסע מתל אביב לעכו, אני רואה שכל מקום שהיה מפעל של כור יש היום בית אבות או קניון או שיכון לצעירים. מפעלים נעלמו. בחמש השנים האחרונות לא קם מפעל תעשייתי למעט אינטל. גם הידיים הישראליות יוצאות. חברות כמו ישקר, תנובה, בזק כבר לא בבעלות ישראלית. שיכון עובדים כבר לא בונה לעובדים, בנק הפועלים כבר לא של הפועלים. אין דבר (העיתון), הכור הותך והסנה אוכל. בחמש השנים הקרובות נראה גם את הנהלות התאגידים נודדות מחוץ לישראל למקלטי מס. אני מצר על כך שלמדינת ישראל אין אסטרטגיה וניסיון לייצר תהליך שיישמר. בבית אבי בירושלים היה שלט: 'מה עשית היום למען עמך וארצך'. היום המדד של ההערכה הוא כמה אתה שווה".

ובאמת, כמה אתה שווה?

"האחזקות הציבוריות שלי בגאון אחזקות שוות 70 מיליון שקל. יש לי עוד נכסים, אבל זה כבר במסגרת צנעת הפרט".

אמרת שקשה למצוא במה להשקיע, אז מה היתרון בחברה שלך?

"ראשית, בין החברות שקנינו יש פוטנציאל השבחה גדול, מכיוון שקנינו אותן במחירים נמוכים ממה שמקובל כיום. ובנוסף, יש עוד פוטנציאל בישראל, למשל בתעשייה הקיבוצית".

אחד המשקיעים בגאון הוא אורי דוד. באחרונה פורסם כי לפני שנתיים הוא הורשע בהלבנת הון של עשרות מיליוני דולרים.

"שמעתי על זה פעם ראשונה כשזה הופיע בעיתון. יש לי את מלוא ההערכה לאיש ולהגינותו. הוא אדם שאוהב את המדינה".

מדוע אריסון ושמרוק מכרו חלק מהאחזקות שלהם בגאון לפני ההנפקה?

זה היה עניין טכני, כדי שהם לא ייחשבו בעלי עניין, מה שהיה מוריד את אחזקות הציבור לשיעור קטן מדי. הם מכרו מעט וירדו לאחזקה של פחות מ-5%. וחוץ מזה, הם חיפשו את נקודת הזמן לאקזיט וזה התאים. את ההסכם עם אריסון השקעות עשיתי עם תד. עכשיו בשביל שרי אריסון אנחנו כמו גרגיר חול".

יש לך מודל של איש עסקים מוצלח?

"אפשר למנות כיום שלושה סיפורי הצלחה ונסיקה. נוחי דנקנר באי.די.בי, תשובה שעשה פריצה מהותית עם דלק ולב לבייב באפריקה. שלושתם נכנסו לחברות קיימות שבאיזשהו מקום היו רדומות, גילו את המינון הנכון לצמיחה מרתקת והפכו אותן לחברות בקנה מידה עולמי".

דיסקאונט בגאון אגרו

יש בחברה 14 חברי דירקטוריון, לא מעט ביחס לחברות אחזקה בסדר גודל דומה.

"מדובר בקבוצה של ארבעה בעלי שליטה. צריך לתת ביטוי לכולם".

חוזי השכר שלך ושל פרמינגר נראים נדיבים, עם משכורות לחודשים רבים גם אחרי סיום החוזה.

"תנאי הפרישה שהוענקו לי תקפים לחמש השנים הבאות בלבד. בכל מקרה, הם אינם שונים מהמקובל בחברות אחרות בהתייחס למי שייסד את החברה וניהל אותה מאז הקמתה. באשר לתנאיו של שי פרמינגר המנכ"ל, הם מקובלים בשוק".

משפחת צנג'וויז הבריטית השקיעה בספטמבר 5 מיליון דולר. מיהם? איך הגעתם אליהם?

"הם הגיעו אלינו. ביקשו לפגוש אותנו. זו אחת המשפחות העשירות בבריטניה. הם יהודים חמים שרצו להשקיע בחברה עם עוגן בישראל".

החברה הבת גאון אגרו נסחרת בתל אביב לפי שווי נמוך של 200 מיליון שקל.

"ההחלטה האסטרטגית להיכנס לתחום הזה היתה נבונה. אנחנו מובילים בתחום זה באמצעות חברות כמו צינורות המזרח התיכון ומצרפלס. מצרפלס היא היחידה מתחום ההשקיה בטפטוף שנותרה בבעלות ישראלית, אחרי שנטפים נרכשה על ידי מרקסטון, פלסטרו על ידי ג'ון דיר ונען דן על ידי חברה הודית. יש כאן מקום לשווי חבוי".

פרמינגר: "לפי השווי הכלכלי האמיתי של הפעילות ולפי מכפילים מקובלים בארה"ב, הפעילות שווה 600-700 מיליון שקל".

אז אתה בעצם אומר שגאון אגרו נסחרת בדיסקאונט של 60% ויותר על השווי האמיתי.

פרמינגר: "אני אומר שאלה המכפילים המקובלים בעולם - 25-30 על הרווח הנקי, לעומת מכפיל מקובל של 10 בישראל. אנחנו עשינו עסקות במכפיל נמוך, ולפי ההסתכלות שלנו הפער הזה צפוי להיסגר או להצטצמם".

בסוף 2005 רכשתם את חלקו של גד זאבי באייס לפי שווי חברה של 29.5 מיליון דולר. אתה מרוצה מההשקעה?

"זה נראה כהצלחה בלתי רגילה. שינינו את כל הצוות. אני מאמין שכשהיא תונפק, זה יהיה לפי שווי יותר מכפול ממה ששילמנו. אנחנו בתהליך בדיקה לכניסה לשוק הטורקי. אני מאוד מאמין בתחום הסחר. בגלל זה גם קניתי באופן אישי 10% בגאון סחר מגאון אחזקות לפי שווי של 25 מיליון דולר".

איך מתקדמת ההנפקה של אהבה?

"התוכניות הן להנפיק בבורסה המשנית בלונדון ברבעון הרביעי של 2007 או בתחילת 2008. המטרה של ההנפקה היא להגדיל את היכולת לצאת מחוץ לגבולות ישראל".

אילו עוד הנפקות צפויות בקבוצה?

"אייס, מצרפלס, שגיב וגאון שוקי הון יונפקו לפי התוכניות שלנו בשנתיים הקרובות".

בתחום הפיננסי קצת איחרתם.

פרמינגר: "היינו שותפים של מנורה, ורק לפני שנתיים השתלטנו על החברה. מאז גדלנו מגוף שמנהל 1.7 מיליארד שקל בינואר 2005 לגוף שמנהל 7.5 מיליארד שקל. חצי מהגידול באמצעות רכישות וחצי אורגני".

איך אתה רואה את מפת שוק ההון בעתיד?

"היום יש בשוק עשרות בתי השקעות. בסופו של דבר זה ייגמר עם איחודי כוחות ועשרה שחקנים. ההנפקה נותנת לנו אפשרות כלכלית לרכוש חברות דומות בתחום השירותים הפיננסיים".

אבל אתם עדיין גוף קטן יחסית בתחום הפיננסי.

"התחלנו רק לפני שנתיים, כשגופים אחרים בשוק כבר התבססו. התחלנו בבניית מותג בתחום תעודות הסל ותעודות התחייבות, ואנחנו מתחילים להיות שחקן דומיננטי".

ואם יהיו הצעות, תמכרו את בית ההשקעות?

"בסופו של דבר הכל עניין של מחיר. לחברות אחזקות יש לפעמים בעיה שהן מתאהבות בנכס ולא מסוגלות להפרד. לכל דבר יש מחיר".

התקשורת הרגה את פרץ

תמכת בגלוי בעמיר פרץ כשהתמודד על ראשות העבודה לפני שנתיים. אתה עדיין תומך בו?

"הגעתי לפני שנתיים למסקנה שמפלגת העבודה איבדה את עוצמתה. הנושא של סוציאל-דמוקרטיה חשוב לי, והגעתי למסקנה שהמפלגה איבדה את הזהות הזאת. חשבתי שהדגל של פרץ מתאים. ניסיתי ליצור גשר עם המגזר העסקי. פרץ הוא איש הגון ודבק במטרה. עזרתי לו עד כמה שיכולתי להיבחר לראשות המפלגה. חשבתי שהוא צריך לקבל תיק כלכלי-חברתי.

"אלמלא היתה מלחמה, הדברים היו נראים אחרת. לא כל הביקורת הגונה כלפיו. לא שר הביטחון קובע אם לצאת למלחמה. הטעות שהוא עשה היא שהוא לא טיפח אנשים שהלכו איתו כמו אבישי ברוורמן. מלכתחילה לא נתנו לו צ'אנס והתקשורת הרגה אותו. הוא לא אמר את המלה האחרונה. אני לא מעורב, אבל הצבעתי גם בבחירות האחרונות לפרץ כי כשאני מאמין במישהו, אני לא זונח אותו".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו