טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

100 אלף קורבנות ביום רע במיוחד

ועדת שפיר, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה כדי לבדוק את מידת המסוכנות של המתקנים הכימיים במפרץ חיפה, קובעת: נמל חיפה הוא המקום המסוכן ביותר. במקרה של אירוע חמור עלולים להיות שם 100 אלף נפגעים, ברדיוס של עשרה ק"מ. אחריו בסולם הסכנה: מכל האמוניה הענק והפגיע של חיפה כימיקלים. 90 אלף נפגעים פוטנציאליים. לשני המתקנים, אגב, אין רישיון עסק. חשיפה ראשונה של עיקרי דו"ח הביניים של הוועדה

תגובות

בדצמבר אשתקד, כחלק מתהליך הפקת הלקחים לאחר מלחמת לבנון השנייה, הקים המשרד להגנת הסביבה ועדה ציבורית בראשות האלוף במיל' הרצל שפיר לבחינת היערכות מתקנים המכילים חומרים מסוכנים בצפון הארץ למצבי חירום. במסיבת עיתונאים שנערכה לפני כשלושה חודשים התפרסמו מסקנות ראשוניות וחלקיות של הוועדה, שנראו חלביות למדי. כעת מתברר שחומר הנפץ האמיתי שהתגלה בדיוני ועדת שפיר נשאר חסוי. ל"הארץ" הגיעו הנתונים המלאים על הסכנות מהמפעלים במפרץ חיפה, כפי שהם מופיעים במסמכיה הפנימיים של ועדת שפיר.

על פי דו"ח הביניים של הוועדה, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה, עלולה להיפגע אוכלוסייה בהיקף של עד 100 אלף איש, ברדיוס של עד 10 ק"מ, במקרה של פגיעה חמורה בנמל חיפה או בחלק מהמפעלים הממוקמים במפרץ. הדו"ח חושף שלמרבית המפעלים במפרץ כלל אין רישיון עסק, וחלקם אינם עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף. עוד נקבע, כי נמל חיפה עצמו הוא האתר הבעייתי ביותר, בשל נקודות התורפה הרבות שבו.

ועדת שפיר, הממשיכה את עבודתה גם בימים אלו, כוללת נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, המשרד לביטחון פנים, כיבוי אש, התאחדות התעשיינים, נציג ארגונים ירוקים ועוד. בדיוניה לא התייחסה הוועדה לאיום ספציפי (פגיעת טיל, טרור, רעידת אדמה וכו'), אלא הגדירה תרחיש כללי של "פגיעה ישירה במתקן... הגורמת להרס טוטלי ומהווה סיכון משמעותי לאוכלוסייה בסביבה". הוועדה לא בחנה את הסבירות לפגיעה במתקנים, אלא התייחסה לפגיעה בהם כנתון עובדתי. כמו כן, תוצאות הפגיעה נבחנו על בסיס נתונים מחמירים (תנאים מטאורולוגיים; כיווני רוחות; ריכוז אוכלוסייה גבוה וכו'). אלה, אם כן, התרחישים הגרועים ביותר - מהחמור ועד הקל ביותר.

נמל חיפה

22 מיליון טון של סחורות שונות עוברים מדי שנה בנמל חיפה. לצד עשרות אלפי מכולות של ריהוט, מזון, ביגוד ומוצרים נוספים מיוצאות דרך הנמל מדי שנה גם 2,000 מכולות ברום (שש מכולות ביום, בממוצע) וכן חומרים מסוכנים אחרים, כולל דלקים ותזקיקים. בנוסף נמצאים בנמל מכלי אמוניה ואתילן. לנמל, על פי הדו"ח, אין רישיון עסק. בנמל עובדים למעלה מ-1,000 איש ולעתים, כשעוגנת בו ספינת נוסעים, נמצאים בו כ-5,000 איש.

הסכנה העיקרית בנמל היא הברום, שבמצב צבירה נוזלי מזיק לרקמות ואילו האדים שלו גורמים לגירוי האף, העיניים והגרון. שאיפת כמות גדולה עלולה לפגוע במערכת הנשימה. הברום משונע במכלים מיוחדים המיועדים להעברת חומרים מסוכנים (איזוטנקרים) ונמצא בנמל 18-24 שעות עד להטענתו. מכלי הברום, על פי הדו"ח, מוגנים מפני התהפכות או נפילה מגובה - אך במקרה של פגיעת טיל במכל עצמו או בסביבתו הקרובה, סביר שהוא ייפרץ. באירוע קל, אם ייפגע מכל אחד, צופה הדו"ח פגיעה באוכלוסייה של בין 15-55 אלף איש ברדיוס של 2.4-6.2 ק"מ. פגיעה קלה בשני מכלים תקפיץ את כמות הנפגעים הפוטנציאלית לעד 90 אלף בני אדם ברדיוס של עד 8.6 ק"מ. אירוע קשה, שבו ייפרץ לחלוטין מכל ברום אחד, עלול להסתיים בפגיעה בעד 95 אלף איש ברדיוס של עד שבעה ק"מ. אם ייפרצו שני מכלים, עלולים להיפגע מאה אלף איש ברדיוס של עשרה ק"מ לפחות.

הנקודה החיובית בדו"ח קובעת שמכלי הברום עמידים בפני רעידות אדמה. מצד שני, בנמל לא נערך סקר סיכונים מקיף ולא נבדקה רמת העמידות שלהם במקרה של נחשולי ים (צונאמי). הדו"ח ממליץ על עיבוי אמצעי הטיפול והנטרול לאירוע של פגיעה במכלים, קביעת היערכות הנמל לפינוי חומרים מסוכנים בשעת חירום, קביעת נוהל טיפול באירוע חומרים מסוכנים באונייה בנמל ובחינה של מערך הטיפול המשותף במקרה אסון של הנהלת הנמל, רכבת ישראל (המשנעת את הברום), חברת תרכובות ברום, מינהל הספנות, פיקוד העורף וגורמי החירום וההצלה.

מכל האמוניה

מכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים שבבעלות אריה גנגר, מאחסן עד 12 אלף טון אמוניה. חיפה כימיקלים היא היבואנית היחידה של אמוניה לישראל. על פי הדו"ח, למפעל אין רישיון עסק ומכל האמוניה נבנה ללא היתר בנייה.

האמוניה מאוחסנת כנוזל בלחץ אטמוספירי בטמפרטורה של מינוס 33 מעלות צלסיוס. דרך המסוף מסופקת האמוניה למפעלים המוגדרים כחיוניים (מפעלי מזון, תעשייה ביטחונית ועוד). האמוניה מגיעה לישראל באמצעות 12 אוניות בשנה, כל אחת נושאת כ-10,000 טון. משך השהייה של כל אונייה בנמל הוא כ-24 שעות. ממכל האמוניה מועבר החומר באמצעות צינורות ומכליות למפעל דשנים וחומרים כימיים ולמפעל הדרומי של חיפה כימיקלים.

זמן קצר לאחר תום המלחמה פורסם במוסף זה תחקיר בנושא מכל האמוניה ("ההימור של ג'רי", 25.8.2006). בתחקיר נחשף כי פגיעה ישירה במכל האמוניה עלולה להביא לפגיעה בעשרות אלפים מתושבי מפרץ חיפה. על פי התחקיר, בספטמבר 2005 קבע פיקוד העורף כי מערכת המיגון של המכל אינה מתאימה לדרישות הפיקוד. זמן קצר לפני המלחמה הפך אלוף פיקוד העורף, יצחק (ג'רי) גרשון, את החלטת הדרג המקצועי, אימץ את עמדת הנהלת המפעל והתיר להם לעבוד כרגיל.

בתחילת המלחמה הצהיר גרשון בכנסת ש-90% מהחומרים המסוכנים הורחקו, אף על פי שרוב המכל היה מלא וטילי החיזבאללה נפלו במפרץ. גרשון, בתגובתו לתחקיר, טען שהפיכת ההחלטה נבעה מניתוח ההסתברות לפגיעה במכל, שעל פיו היא אפסית. "במצב שהיה", אמר אז, "כמות החומר שהיתה במכל, הסיכוי שזה יפגע, הסיכוי שתהיה מהירות רוח קיצונית לכיוון שבדרך כלל לא מאפיין את המפרץ - כל אלה ביחד נתנו לנו הערכת סיכונים שאיפשרה לנו לחיות עם זה כמו שזה".

על פי דו"ח הביניים של ועדת שפיר, המכל אמנם מוגן וקיים מנגנון האמור לעצור את התפשטות האמוניה במקרה של פגיעה, אך קיימות בו גם נקודות תורפה העלולות לגרום לפריצתו במקרה של פגיעה ישירה. בוועדה עצמה נמסר כי האיום העיקרי על המכל הוא מרעידת אדמה שעלולה להורסו לחלוטין. הדו"ח קובע כי במקרה של פגיעה קלה במכל, עלולים להיות בין מאות נפגעים לכמה עשרות אלפי נפגעים, ברדיוס של עד 1.7 ק"מ. פגיעה קשה, כלומר פריצה מוחלטת של המכל, עלולה להוביל לעד 90 אלף נפגעים ברדיוס של יותר משבעה ק"מ.

הדו"ח קובע כי המכלים נבנו על פי תקנים ישנים (אך מחמירים) למקרה של רעידת אדמה. הוא ממליץ על פתרונות טכנולוגיים (שכבר הוצגו בעבר על ידי הדרג המקצועי בפיקוד העורף) לנקודות התורפה שנמצאו במכל, וקובע שבזמן חירום יש למנוע כניסת אוניות לפריקת אמוניה ולהקטין ככל האפשר את המלאי במכל. עוד מומלץ לערוך סקר עמידות של מתקני האחסון השונים של חיפה כימיקלים.

הדו"ח מתייחס גם למכל אמוניה קטן יותר השייך לחברה (שעלול להיפרץ במקרה של פגיעה ישירה) וכן לצינור הולכת האמוניה (שעלול לשחרר גז לאוויר במקרה של פגיעה ישירה או קרובה). בפגיעה קלה, על פי הדו"ח, מספר הנפגעים בכל אחד משני המקרים יעמוד על עשרות או מאות אנשים. פגיעה קשה בצינור עלולה לסכן את חייהם של כ-36 אלף בני אדם. הדו"ח ממליץ על פתרונות טכנולוגיים למכל הקטן ולצינור.

על פי גורם שהיה שותף לדיוני הוועדה, נקבע שבטווח הארוך יש לפעול לבניית מכל ומסוף פריקה של אמוניה בנמל אשדוד, בניית מכל לאחסון מלאי חירום למשק במקום בטוח ובניית מתקן מקומי לייצור אמוניה, שימנע את הצורך ביבוא ואת הצורך במכלי ביניים לאחסון. עם זאת, על פי הגורם, לוועדה ברור "שפתרונות אלה לא ימומשו בטווח הקרוב בגלל התנגדות רשויות אחרות למיקום מכל אמוניה בתחומן וכמובן בגלל בעיית המימון".

חברת דשנים וחומרים כימיים

דשנים וחומרים כימיים היא חברה בת של חברת רותם אמפרט-נגב ונמנית עם חברות קונצרן כימיקלים לישראל, בבעלות האחים עופר. החברה נוסדה בשנת 1946 ותחומי העיסוק שלה הם ייצור ושיווק דשנים מורכבים כנוזלים וכמוצקים, כימיקלים תעשייתיים, מוצרים לטיפול במים, תוספות מזון לבעלי חיים ועוד.

במפעל דשנים וחומרים כימיים משתמשים מדי שנה ב-280 טון כלור המובא אליו באמצעות מכליות שאינן ממוגנות ועלולות להיפרץ מפגיעה צדדית או ישירה. פגיעה במכלית כזו עלולה לגרום, בתרחיש החמור, ל-70 אלף נפגעים בטווח של 8.2 ק"מ. התרחיש הקל מדבר על 20-50 אלף נפגעים, בטווח של יותר משישה ק"מ.

בנוסף למכלית הכלור, החברה מחזיקה במפרץ גם שני מכלים לאחסון אמוניה בקיבולת של 500 טון כל אחד, אך בפועל, על פי גורם בוועדה, מאוחסנת אמוניה רק במכל אחד. על פי הדו"ח מכל זה עלול להיפרץ במקרה של פגיעה ישירה. במקרה כזה קובע הדו"ח שעלולים להיפגע בין 5,000 ל-9,000 איש, בטווח של שלושה עד עשרה ק"מ.

על פי הדו"ח עמידות המתקנים במפעל בפני רעידת אדמה אינה ידועה ויש צורך לערוך בעניין סקר.

חוות הגז בקרית אתא

חוות הגז נמצאת בבעלות משותפת של חברות פז-גז, אמישראגז וסופרגז. החווה מחולקת לשלוש חוות קטנות יותר של מכלים גליליים, שבכל אחת מהן מתקן מילוי של מכלים ניידים. החווה, שבה מאוחסנים אמוניה, כלור וגפ"מ (גז פחמימני מעובה), מגובה במערכת כיבוי אש וצוות חירום - אך אין לה רישיון עסק. בחווה מועסקים כמאה איש ונמצאים בה אנשי אבטחה מחברת שמירה. חברות הגז הסכימו לבנות אתר תת-קרקעי חדש לאחסון הגז בעלות של עשרות מיליוני דולרים, אולם משך הקמתו נאמד בכשנתיים וחצי.

על פי הדו"ח פגיעה ישירה במכלי הגז תגרום לפריצתם. המכלים אינם מוגנים בפני רעידות אדמה, אך הטמנתם באדמה אמורה לפתור בעיה זו. טווח הנזק, במקרה של אירוע חמור ופגיעה ישירה נאמד במאות אנשים, בטווח של קרוב לקילומטר. פגיעה קלה עלולה להסתיים בעשרות נפגעים בטווח של כ-350 מטר.

מכלי האתילן

בנמל חיפה קיים מכל אתילן בקיבולת של 2,000 טון. המכל שייך למפעל כרמל אולפינים הנמצא בבעלות בז"ן וחברת מפעלים פטרוכימיים. בכרמל אולפינים מועסקים כ-650 איש, מתוכם קרוב למאתיים עובדי קבלן. על פי הדו"ח, למפעל ולמכל האתילן בנמל אין רישיון עסק.

האתילן מאוחסן בטמפרטורה של מינוס 100 מעלות צלסיוס. פעמיים בשנה מגיעה לנמל חיפה אונייה בקיבולת של 1,600 טון למילוי המכל, ושוהה בנמל כיממה. על פי גורם בוועדה, בזמן חירום אפשר לרוקן את המכל עד למינימום תפעולי של 400 טון בתוך ארבע יממות. ניתן גם לשרוף את האתילן לצורך ריקון המכל והדבר אמור לארוך 48 שעות. במקרה של פגיעה במכל הסיכון הוא שענן אתילן גזי יינשא על ידי הרוח למרחק של כמה מאות מטרים ואז יתפוצץ. הרס מוחלט של המכל יתכן בתרחיש של מלחמה או של רעידת אדמה.

במפעל כרמל אולפינים קיים מכל אתילן נוסף, שתכולתו 3,500 טון. מכל זה ממוגן בצורה טובה יותר מהמכל שבנמל. על פי הדו"ח, כל אחד מהמכלים עלול להיפרץ במקרה של פגיעה ישירה, ולכן מומלץ להוסיף אמצעי מיגון חיצוניים ועליונים. במקרה של פריצת כל אחד מהמכלים הדו"ח צופה עשרות בודדות של נפגעים אפשריים בטווח של עד 600 מטר.

*

תגובת דו"צ: נתונים מופרכים וחלקי אמיתות

תגובת דובר צה"ל: "הוועדה בראשותו של האלוף במיל' הרצל שפיר הוקמה ביוזמה משותפת של מפקד פיקוד העורף ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. הנתונים המופיעים בכתבה אינם מופיעים בדו"ח הביניים שהועבר לעיונם של חברי הוועדה, ביניהם גם נציגי הפיקוד.

"הניתוח של הוועדה בשלב הביניים מתייחס למקרים קיצוניים ומחמירים שהסבירות להתממשותם מוטלת בספק. חישוב הערכות הסיכונים בוועדה מניח כי אין מיגון למכל (האמוניה של חיפה כימיקלים). אולם ידוע לכל כי המכל ממוגן, בנוסף לכך הוצבו בשטחו אמצעים נלווים רבים, ולפיכך ההתייחסות לתוצאות אירוע כאילו אין מיגון אינה רלוונטית.

"הצגת העובדות כאילו הוועדה גיבשה המלצות קונקרטיות ומוחלטות שגויה לחלוטין ומטעה. בדו"ח הביניים של הוועדה מצוין במפורש: "אין להתייחס לנתונים המחמירים של שלב זה, אלא כבסיס לנתונים שייבחנו ויתקבלו בשלב ב' בדגש על תרומת המיגונים השונים להפחתת הסיכונים.

"לעומת הערכות הסיכונים לכאורה, המצוטטות בכתבה, וכאמור הן מנותקות מכל קשר מציאותי, גורמי המקצוע בפיקוד העורף התבססו על שתי עבודות מחקר אובייקטיוויות ובלתי תלויות, בבואם להמליץ לשני אלופי הפיקודים (אלוף משלב ואלוף גרשון) שלא לשנות את קריטריון המיגון של המכל:

"א. דו"ח חקר ביצועים שנעשה בצה"ל המתייחס לסיכוי היפגעות המכל פגיעה ישירה כתוצאה משיגור אמל"ח: "סיכויי הפגיעה במכל באמצעים בליסטיים הנו נמוך במיוחד (0.03 לרקטת פאג'ר ו-0.04 לסקאד B).

"ב. דו"ח של רפאל מתייחס לאפקטיוויות המיגון של המכל, כאשר פצצה פוגעת בו פגיעה ישירה: "גם כאשר המכל מלא עד כדי הנפח התפעולי המרבי, יהיה הפיצוץ מעל פני הנוזל ולא תהיה כמעט התזה כלשהי... קיר מגן כפול יגן ברוב המקרים על מכל האמוניה גם מפני פגיעה ישירה של פצצה.

"אנשי התוכן והמומחים לעניין בצה"ל ממשיכים להחזיק בדעה לפיה מיגון המכל מספק ונותן מענה הולם למניעת סכנה לאוכלוסייה כתוצאה מאיומי אויב.

"ההמלצות לכאורה בעניין הורדת מלאים ומניעת כניסת אוניות לנמל מהוות חלק ממדיניות פיקוד העורף זה שנים וכך גם בוצע במלחמה האחרונה.

"בנוסף, הטענה לפיה במקרה של פגיעה קלה במכל תביא לפגיעה של בין מאות לכמה עשרות אלפי נפגעים ברדיוס של עד 1.7 ק"מ אותה מביא הכתב בשם הדו"ח לכאורה, מהווה דוגמה למופרכות הנתונים ומגמתיות הכתב. בעזרת מפה וסרגל המצויים בכל בית ניתן לראות כי אוכלוסייה אזרחית מתגוררת במרחק שעולה של 1.7 ק"מ מהמכל המדובר (כך גם נקבע בדו"ח הביניים של הוועדה). לפיכך, בכל תרחיש לא תיתכן פגיעה בעשרות אלפי אנשים ברדיוס המדובר.

"צר לנו כי עיתון 'הארץ' שב ומאשים האשמות חמורות מפקדים בכירים בצה"ל, תוך שהוא נשען על חלקי אמיתות ומחבר בצורה מניפולטיווית בין עובדות ובין תחומי סמכות ואחריות של גופים שונים ובעלי אינטרס".

מנמל חיפה נמסר בתגובה: "לא ידוע לנו על ליקויים שמצאה הוועדה ולמיטב ידיעתנו הוועדה טרם סיימה את עבודתה. ראוי לציין כי מכולות הברום מוגנות על פי תקנות ונהלים מאושרים ומקובלים עוד מתקופת רשות הנמלים. אם יתברר כי יש צורך במיגון נוסף או בצעדים נוספים, ננקוט אותם".

מחברת חיפה כימיקלים נמסר בתגובה: "מכל האמוניה נבנה תחת היתר בנייה משנת 1986 ובעת בנייתו נדרשו ויושמו מיגונים על ידי גורמי ביטחון שונים. על פי כל גורמי הביטחון - הכוללים את פיקוד העורף, רפא"ל ומומחי מיגון נוספים - מכל האמוניה של חיפה כימיקלים נחשב למכל הממוגן ביותר בעולם, אשר מוגן נגד כל תרחיש אימה אפשרי. אותם שיפורים שהוכנסו למכל טרם קיבלו היתר בנייה ועל כן מעוכב גם רישיון העסק למכל.

"דו"ח שפיר מוכיח כי מכל האמוניה אינו מהווה עוד סיכון מרכזי במפרץ חיפה וההשקעה העצומה של חברת חיפה כימיקלים במיגון המכל מהווה דוגמה להתחשבות בצורכי הציבור ובדרישה לצמצם ככל הניתן סיכונים אפשריים. בדו"ח הביניים מודגשים דווקא מכלים של מפעלים אחרים המהווים סיכון לסביבה, בעוד אין התייחסות להמלצות למיגון נוסף של מכל האמוניה. המלצות הוועדה כבר מיושמות בשטח ובינתיים חיפה כימיקלים פועלת זה זמן רב כדי לסיים את מילוי ההמלצות בנוגע לצינור האמוניה, אך נתקלת בקשיים מצד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה, שמעכבת את האישור כל פעם בנימוק אחר".

גיל ניצן, דובר חוות הגז: "סידורי הבטיחות הקיימים בחוות הגז עומדים בכל התקנים הישראליים והבינלאומיים. לפני למעלה משלושה חודשים הוגשו לעיריית קרית אתא בקשות להיתר בנייה לצורך הטמנת הצוברים בחווה. טרם התקבלו ההיתרים. בתוך עשרה חודשים מקבלתם, הצוברים במתקן הראשון יהיו מוטמנים ובתוך 30 חודשים תסתיים הטמנת כל הצוברים באתר. כל סקרי הסיכונים שנערכו קובעים כי ההטמנה מבטלת את הסיכונים מצוברי הגז. ועדת שפיר תומכת אף היא בפרויקט ההטמנה. מדינת ישראל נמצאת במחסור קבוע של גז ויש חשיבות רבה בהמשך הפעלת כל מתקני האחסון".

הנהלת חברת דשנים וחומרים כימיים: "החברה פעלה ופועלת במתקניה ברמת בטיחות גבוהה, לפי כל החוקים והכללים המחייבים. החברה תתייחס בכובד ראש ובגישה חיובית לכל המלצות ועדת שפיר. חלק גדול מההצעות והרעיונות שעלו במהלך הדיונים כבר מיושמים הלכה למעשה בשטח. כאשר תסיים הוועדה את עבודתה והשר הממונה יפרסם את הדו"ח, תבחן אותו הנהלת החברה וככל הדרוש תתייחס לנושא במלואו".

מכרמל אולפינים לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.



מכל האמוניה של חיפה כימיקלים. פיקוד העורף והנהלת המפעל בטוחים בבטיחותו ? צילום: דורון גולן / ג'יני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות