בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דפוס קבוע

שרון פוליאקין

תגובות

האמנית שרון פוליאקין נחשבת לדפסית מומחית. זו הסיבה שרוב היצירות שבדירתה בהרצליה הם הדפסים. אלה עבודות שנוצרו תוך כדי עבודה משותפת שלה, כדפסית, עם מיטב האמנים המקומיים: משה גרשוני, יחיאל שמי, עופר ללוש, דגנית ברסט, מיכל נאמן, אסף בן צבי ורבים נוספים. פוליאקין, שהתמנתה לאחרונה לראש החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, התמחתה בסדנת ההדפס בירושלים בזמן לימודיה בבצלאל.

"תחריט זו עבודה משותפת של דפס ואמן", היא אומרת. "הרבה מהרעיונות לעבודה נובעים מהאפשרויות הטכניות שמציע המדיום. זהו תהליך ממושך שבו נוצר קשר מורכב בין שני אנשים, שעובדים יחד ומנסים לפתור בעיות".

פוליאקין מגדירה את אוסף ההדפסים שיש לה בבית כ"אוסף של זיכרונות". כמעט כל עבודה היא זיכרון. למשל, התחריט של שוש קורמוש שתלוי בכניסה לבית. "קורמוש מאוד חששה לגעת בתחריט, אבל גרשוני דחף אותה לזה", אומרת פוליאקין. "מכיוון שהיא באה מצילום, המחשבה הראשונה שלי היתה לדבר על צילום בלי להשתמש במצלמה והתוצאה נראית כמו פוטוגרמה. נוצר בינינו קשר חזק בזמן העבודה המשותפת, מאוד נקשרתי אליה".

זה לא מתסכל ליצור יחד כשרק אחד זוכה בקרדיט?

"החלוקה היא לא זהה, ואני גאה בעבודה הזאת גם אם אני לא חתומה עליה. דפס טוב צריך לדעת להיות צנוע, ודפס שהוא גם אמן צריך שתהיה לו היכולת לוותר על האגו. אני חושבת שהענווה הזאת קיימת גם בעבודות שלי. זה בהחלט מצב מורכב, כי במקביל אני גם מקיימת את הקריירה שלי".

ליד קורמוש תלוי תחריט יפהפה של גרשוני, שאתו עבדה תקופות ארוכות. זהו חלק מטריפטיך בגוונים של שחור וזהב. באופן יוצא דופן גרשוני חתם באמצע העבודה שנתן לה בראשי התיבות של שמו: M.G. "העבודה עשויה מחומצה מרוכזת שפשוט שפכנו על המתכת. תמיד כשאני מסתכלת על העבודה הזאת אני נזכרת בספר של פרימו לוי, 'הטבלה המחזורית'. המקום הזה שהחומר הוא בין מופשט לקיים. תרכובת שיש בה גם את החומר הכימי וגם את ההילה הרוחנית". בתחתית העבודה של קורמוש וגרשוני כתוב P.P (Printer Proof). "יש מסורת לא כתובה שבסוף העבודה האמן נותן לדפס עותק אחד וזה העותק הזה", היא אומרת. "כך גם נוצר לי האוסף. זה לא חוק, אבל אני, כאמנית, תמיד משאירה עותק לדפס שעובד אתי".

ממול תלויים הדפסים של עצמון גנור ואסף בן צבי, ולידם רישום שנתן לה יחיאל שמי, שגם אתו עבדה. "לשרון באהבה ובהערכה", כתוב שם. מיד לאחר מותו לקחה פוליאקין קבוצה של סטודנטים ואמנים צעירים לאטלייה שלו בקיבוץ כברי. "אפילו הקפה שלו עוד היה שם", היא נזכרת. העבודה שעשה האמן אבי איפרגן בעקבות אותו מפגש תלויה אצלה על הקיר. רואים בה את המיטה של שמי בסטודיו.

שני ציורי העיניים של בנה פדונה (גרושתו של האמן פיליפ רנצר), שתלויים מעל הכניסה למסדרון, מסמלים שינוי גדול בחייה. פוליאקין רכשה אותם לפני כשלוש שנים עם אסנת רכטר זמן קצר לאחר שהן התגרשו מבני זוגן כדי להיות יחד. "זו העבודה הראשונה שקנינו יחד", היא מתחילה, ומתקנת: "האמת שקניתי את זה לאסנת במתנה כי היא נורא אהבה את העבודה, ובעצם אנחנו כל הזמן מחליפות בינינו עבודות".

ליד תלויה עבודה שקיבלה במתנה מליליאן קלאפיש ובסמוך לה עבודה קטנה של גלעד אפרת, "שהוא גם חבר טוב". על ערימה של ספרים ליד הטלוויזיה ניצבת עבודה של מיכה אולמן שקיבלה במתנה מהגלריסטית ברטה אורדנג, שהציגה אותה בתערוכה האחרונה בגלריה שלה בניו יורק.

מעל הספה בסלון תלוי אובייקט מעניין וארוך שנראה קצת כמו מסרק מוגדל. את כלי העבודה הזה בנתה פוליאקין מקרשים ועשרות מכחולים והשתמשה בו ליצירת הסדרה "כוחו של פרפר". "כשזה הגיע ל-70 מכחולים זה היה מדהים להשתמש בזה וגם קשה. כל קו יצא שבע פעמים. זה היה כמו תזמורת עצומה".

במרפסת, בתוך כוננית עם מגירות, מונחים עוד מאות הדפסים שיצרה במשך 20 שנות עבודה כדפסית. "אין אמן שלא רוצה לעבוד עם המדיום הזה", היא אומרת. "אתה גם נמצא מול העבודה לבד בסטודיו וגם פועל ברמה הציבורית שמצריכה תנועה בחלל. הרבה פעמים כשאמנים נתקעים הם באים לעבוד בהדפס. יש בו משהו נורא מפתיע ומשחרר".



שרון פוליאקין בביתה. "דפס שהוא גם אמן צריך שתהיה לו היכולת לוותר על האגו". מעליה: תחריטים של שוש קורמוש (מימין) ומשה גרשוני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו