בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך עבר אל התביעה הכוח להטיל באדם קלון פלילי

רק שניים מכל אלף אנשים שמוגש נגדם כתב אישום מזוכים

תגובות

למרות המחאה הציבורית על הדילול הדרמטי בסעיפי האישום נגד הנשיא המתפטר משה קצב, אם עסקת הטיעון תצא לפועל הוא ייכנס לסטטיסטיקה כמי שהורשע בעבירת מין. עוד תיק פלילי שהפרקליטות מגישה לבית משפט ומסתיים בהרשעה. מבחינת התביעה הכללית בישראל זהו עניין שבשגרה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מצביעים על כך ששיעור ההרשעות בישראל הוא הגבוה במערב. רק שניים מכל אלף נאשמים שמוגש נגדם כתב אישום יוצאים עם כתב זיכוי ביד.

המשמעות המיידית של הנתון הזה היא שהכוח האמיתי להטיל באדם בישראל אות קלון פלילי נתונה לא בידי בית המשפט, אלא בידי הפרקליטות והתביעה המשטרתית ועסקת הטיעון היא כלי אחד לעשות כן. עסקת טיעון מעבירה את כוח ההרשעה מבתי המשפט למוסדות התביעה. כלים אחרים, למשל, הם הסמכות לעצור אדם למשך חודשים ארוכים במהלך משפטו. החוק קובע שכל מעצר המתארך מעבר לתשעה חודשים זקוק לאישור בית המשפט העליון. ואולם הסטטיסטיקה מלמדת ששופטי העליון מאשרים 99% מבקשות המעצר הללו, שאמורות להיות חריגות ונדירות.

בעוד שעם קום המדינה שיעור ההרשעות עמד על 70%, היום הגשת כתב אישום נגד אדם כמוה כחריצת דינו. אפשר לראות את הגשת כתב האישום כמנוף לחץ על הנאשם להודות בעסקת טיעון, וכך לשפר מעט את מצבו באמצעות הקלה בסעיפי האישום, מאחר שבכל מקרה הוא צפוי להרשעה. הממסד המשפטי שוכח רוב הזמן, שהסדרי טיעון הוגדרו על ידי בית המשפט העליון כ"רע הכרחי". "הסדרי טיעון היו רעים, נותרו רעים והמצב הפך להיות גרוע שבגרועים", אומר הפרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, "הם פוגעים בראש ובראשונה בנפגעים ובקורבנות העבירה".

ואמנם, 90% מההרשעות הפליליות בישראל מושגות באמצעות הודאה של הנאשם, בלא שמתנהל הליך הוכחות בבית המשפט. אפשר לראות בכך כורח המציאות: הן בתי המשפט והן הפרקליטות כורעים תחת נטל התיקים והמחסור בכוח אדם. עסקות טיעון הן הכלי היחיד לסיים תיקים במהירות. "עד לפני כמה שנים זה היה בלתי חוקי עבור שופטים לעודד את הצדדים להגיע להסדר טיעון", אומר הד"ר אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה, "בינתיים הכנסת הסדירה את הנושא בחוק, ועודדה את השופטים לעודד הסדרי טיעון".

הסלקציה הטבעית בין ים התיקים הפליליים שבהם מטפלים התביעה המשטרתית והפרקליטות גרם להתפתחות טבעית של מוסד "השימוע", שזכה בסופו של דבר גם לעיגון חוקי ולהנחיה מסודרת של היועץ המשפטי לממשלה. לשימוע זכאי היום כל חשוד שנגדו אמור להיות מוגש כתב אישום בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש עליה הוא יותר משלוש שנים), ואולם למרות הכללים המוסדרים, בידי הפרקליטות יש מרחב גדול של שיקול דעת המאפשר מתן פריווילגיות: ככלל ניתנים ה"שימועים" בכתב - עורך דינו של החשוד יכול להגיש טענות בכתב כדי לשכנע את התובע להימנע מכתב אישום. במקרה של אנשי ציבור השימועים ניתנים בעל-פה, והם אפקטיוויים יותר. מטבע הדברים, הם גם נערכים בפני גורם בכיר יותר בתביעה הכללית - לפעמים היועץ המשפטי עצמו, וזוכים לעיון מעמיק יותר.

מעניין לגלות, אגב פרשת קצב, דברים שכתב אודות מוסד השימוע רק לפני שלושה חודשים היועץ מזוז: "השימוע איננו מהווה תחליף למשפט ולכן ברור שבמסגרת השימוע אין מקום להתדיינות פרטנית באשר לנבכי התיק וחומר הראיות".

מי זכאי לשימוע? ?

כל חשוד שאמור להיות מוגש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע - שהעונש עליה הוא יותר משלוש שנים, זכאי לשימוע. ככלל, נערכים ה"שימועים" בכתב. עורך דינו של החשוד רשאי להגיש לתובע טענות בכתב כדי לשכנעו להימנע מהגשת כתב אישום. ואולם בידי הפרקליטות יש מרחב גדול של שיקול דעת, המאפשר מתן פריווילגיות: במקרה של אנשי ציבור, השימועים ניתנים בעל-פה, והם אפקטיוויים יותר. מטבע הדברים, הם גם נערכים בפני גורם בכיר בתביעה הכללית - לפעמים היועץ המשפטי עצמו, והם זוכים לעיון מעמיק יותר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו