בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעם, לפני אלפיים שנה

מוזיאון חדש במצדה מאפשר למבקרים להרגיש (כמעט) כמו עשרת הגברים האחרונים שנשארו על הצוק - אחרי ששחטו את כל בני משפחותיהם

תגובות

התצוגה הנועלת את הסיור במוזיאון החדש במצדה היא שורה של 11 חרסים קטנים שעליהם מופיעים שמות מסקרנים. במצדה התגלו מאות כתובות על גבי חרסים, בהם רישומים על גבי כדים, רישומים עם אותיות בודדות, או רישומים של שמות ומספרים מימי המרד והמצור הרומאי. החוקרים, ובראשם יגאל ידין, ידעו לפענח בצורה מתקבלת על הדעת לשם מה נעשו הרישומים על החרסים השונים, אבל הרישום על 11 החרסים האלה היה יוצא דופן.

החרסים נמצאו באותו מקום, ליד מערכת השערים הפנימיים שחלשו על המעבר למחסנים, ולא מפוזרים בשטח, כמו חרסים אחרים. הם גם נרשמו באותו כתב יד, ועל כל חרס הופיע שם אחד בלבד. והעיקר: לא מדובר בשמות רגילים, אלא בכינויים, כגון: "בן הנהתמ" (בן הנחתום), "צידא" (הצייד), "העמקי" (שמוצאו מכפר בנפת עכו) ו"יואב" (כנראה כינוי לגיבור חיל). ביניהם הופיע שם אחד מוכר, "בניאיר", כשמו של מנהיג מורדי מצדה, אלעזר בן יאיר.

כאשר נמצאו החרסים האלה, העלה יגאל ידין את ההשערה שמדובר בעדות לאותו סיפור נורא על סופה של ההתאבדות ההמונית בפסגת המצדה. יוסף בן מתתיהו מסר תיאור מדויק של דברי אלעזר בן יאיר המשכנע את אלף המתבצרים לעשות "מעשה מועיל", כהגדרתו: "נמות לפני שנהיה עבדים לאויבינו, ניפרד מן החיים בעודנו בני חורין יחד עם בנינו ונשותינו".

וכך, אחרי שחיבקו את נשותיהם, נשקו לתינוקות כשעיניהם זולגות דמעות, הם בחרו מתוכם עשרה אנשים וכולם פשטו את גרונם לטבח נורא. העשרה העלו בגורל את האחרון שעליו לשחוט את התשעה והוא הרג את עצמו אחרי כולם. השריד האחרון, מספר יוסף בן מתתיהו, בדק ומצא שכולם הרוגים, ואז שלח אש גדולה בכל הארמון ולבסוף אזר כוח לתקוע בעצמו את חרבו, ונפל ליד בני ביתו.

האם השמות שמופיעים על 11 החרסים הם הכינויים של אותם עשרה גברים, בפיקודו של בן יאיר, שנותרו אחרונים? האם בעזרת החרסים הם העלו בגורל את האחרון שיסיים את מלאכת ההרג? זאת אפשרות, אבל כנראה שלעולם לא נדע. עד כה, החוקרים לא עסקו הרבה בניסיונות לאשר או להכחיש את ההשערה הדרמטית, הם עסקו בעיקר בשאלת אמינותו של בן מתתיהו, שהמסורת היהודית התעלמה ממנו כפי שהתעלמה במשך 2,000 שנה מסיפור מצדה.

המוזיאון החדש שממוקם למרגלות מצדה ושנקרא על שמו של יגאל ידין, הוקם בתרומה של קרן שוקי לוי (ישראלי מלוס אנג'לס שנודע בעבר כזמר ואמן מהצמד שוקי ואביבה, ושעשה הון משותפות עם חיים סבן בהפקת סדרת הטלוויזיה "פאוור ריינג'רס", בין השאר). החדר הראשון במוזיאון מוקדש ליוסף בן מתתיהו. הדבר מתבקש, משום שללא דיווחיו לא היינו יודעים הרבה על מצדה, והרבה פחות על המרד הגדול ועל חורבן ירושלים. הבעיה היא שגם הידיעות שלנו על בן מתתיהו שאובות ממה שהוא כתב על עצמו, ולא ממקורות אחרים. את סיפור מצדה, כמו את רוב כתביו האחרים, הוא כתב ברומי, ולמרות שרוב התיאורים שלו של המבצר נכונים, סביר להניח שהוא מעולם לא ביקר במקום.

מלבד ניסיונו האישי, כאחד ממפקדי המרד בשלביו המוקדמים, מקורותיו העיקריים היו קרוב לוודאי דיווחים של המפקדים הרומים. עם זאת, דיווחים אלה היו ככל הנראה מדויקים למדי, וכך גם הדיווח שמסר על ההתאבדות ההמונית ועל שתי הנשים וחמשת הילדים שהתחבאו והיו היחידים ששרדו וסיפרו את סיפור הסוף הנורא.

גילה הורוביץ, אוצרת המוזיאון, והצוות מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, יחד עם המעצב אליאב נחליאלי, הבינו שמוזיאון כזה, הממוקם בצמוד לאתר הארכיאולוגי הנודע ביותר בישראל, לא יכול להתחרות באתר עצמו. לפיכך, הם החליטו לבנות אותו במתכונת מיוחדת, שמנסה לתת ערך מוסף לחוויית הביקור במרומי הצוק. הוא בנוי מתשעה חדרים, שכל אחד מוקדש לנושא מסוים, ובו מוצגים הממצאים הארכיאולוגיים המקוריים, החשובים ביותר, שהתגלו במצדה, בתוספת דמויות ואילוסטרציות תיאטרליות. כל אלה נותנים למבקר תחושה שהוא נמצא במקום שבו התרחשו הדברים לפני כ-2,000 שנה.

שלושה חדרים במוזיאון מוקדשים להורדוס. הראשון מתאר משתה מלכותי בארמון עם כלי השולחן המקוריים ותיאור של המאכלים והמשקאות המובחרים שהוגשו לאורחים; השני מספר את סיפורו של נמל קיסריה שבנה הורדוס ושדרכו הובאו מצרכי המותרות; והשלישי מציג את העמודים ואת עיטורי הקיר הצבעוניים שנותרו בארמון ושמהם אפשר ללמוד על הבנייה המפוארת והיקרה.

עם פרוץ המרד, בשנת 66 לספירה, נכבש ההר על ידי הקנאים, הסיקריים (על שם הפגיון הקצר, סיקה בלטינית שנשאו בכליהם), והחדרים במוזיאון המוקדשים להם מתארים את חפצי הבית שלהם, את שרידי המגילות ששימשו אותם, ומבחר מתוך 4,000 קטעי האריג שנמצאו בחפירות ונשתמרו במקום הודות למזג האוויר המדברי היבש.

הקנאים גם הביאו עמם למצדה אוצר קטן של שקלי כסף שהוטבעו לכבוד המרד. על השקלים כתוב בכתב העברי העתיק: "שקל ישראל" ו"ירושלים הקדושה", ומופיע בהם גם מספר השנה שבה הוטבעו - א' (למרד) ב' וכך הלאה עד לשנה החמישית, האחרונה, שנת ה'. משום שהשנה האחרונה למרד היתה קצרה (מפסח ועד יז' תמוז, שאז פסקה עבודת המקדש בירושלים וחדלו מטביעת מטבעות המרד), נמצאו בעולם רק מטבעות בודדים משנה זו, פחות מ-20, לעומת כמה אלפי מטבעות משנים ב' וג'. במצדה נמצאו שלוש מטבעות משנה ה' שהובאו קרוב לוודאי על ידי המורדים שנמלטו מירושלים בעת נפילתה. זה ממצא נדיר ביותר, שאספנים ומוזיאונים מוכנים לשלם עבורו הון עתק.

ממצא נדיר אחר במוזיאון מוצג בחדר המוקדש לצבא הרומי וזהו תלוש משכורת של חייל רומי. מדובר בחייל גאיוס מסיוס, בן גאיוס, מהשבט פאבייה בביירות, שהיו לו שורה של הוצאות שנוכו ממשכורתו. תלוש המשכורת נכתב על גבי פפירוס ועד כה נמצא בעולם רק תלוש אחד דומה שהתגלה במצרים. חייל זה היה מן הסתם בין החיילים הרומים שבן מתתיהו מספר כיצד עלו על ההר: "שם מצאו את המון ההרוגים, ולא היו ששים לאיד כדרך שנוהגים באויבים, אלא היו משתאים על אצילות מבצעם ועל ביצועו בלי רתע, ובחבורה, תוך בוז גמור למוות".



מוזיאון מצדה. הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר, בתוספת דמויות ואילוסטרציות תיאטרליות


אחד מ-11 החרסים נושאי שמות שהתגלו במצדה. האם בעזרת החרסים הללו הועלה בגורל האחרון שיסיים את מלאכת ההרג?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו