בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כסף קל

הכספומט, המצאה בנקאית מרעישה ומצפצפת, חוגג 40 שנה להולדתו בלונדון. עשר שנים מאוחר יותר הוא הגיע לתל אביב. קיצור תולדות המזומן

תגובות

יש כל כך הרבה ממנו, כמעט בכל פינה, והנוכחות שלו כה טבעית וברורה בחיינו - עד שממש קשה להאמין שבעצם הוא ברנש די צעיר. אבל זו עובדה: הכספומט - אותו חריץ בקיר שמזרים אלינו מזומנים היישר מחשבון הבנק - נולד לפני 40 שנה בלבד וממש עכשיו יש לו יום הולדת. קשה להבין איך הסתדרו לפניו.

הכל התחיל ב-1967, כשברקליס בנק הבריטי התקין את הכספומט הראשון בפרבר הלונדוני אנפילד טאון. זה היה הראשון מבין שישה מכשירים שהוצבו באותה שנה באנגליה כניסיון. 40 שנה אחרי ה"משיכה" הראשונה והחגיגית, שצוינה בלונדון, השתלטו הכספומטים על העולם, וכמעט בכל קרן רחוב ברחבי הגלובוס אפשר לראות אותם מהבהבים למרחוק.

ההתחלה היתה רחוקה מלהיות קלה. הניסיון הראשון לשכנע אנשים לקבל את כספם ממכשיר אוטומטי - ולא מידיו של פקיד אנושי - נחל כישלון חרוץ. עוד ב-1939 התקין הבנק של ניו יורק (City Bank of New York) מין מכשיר למשיכת מזומנים, אבל בתוך פחות מחצי שנה הוא הורד אחר כבוד אל המרתף משום שאף לקוח לא היה מוכן להשתמש בו. עם זאת, הוא היה רחוק ממכשיר הכספומט המודרני.

כיום פועלים בעולם כ-1.6 מיליון כספומטים. חלק מהם מדברים, חלקם ממלאים לגמרי את תפקידו של סניף הבנק, ואחרים כבר חצו את הגבולות הבנקאיים ומציעים שירותים נוספים.

שחקני "הבימה" מושכים מזומנים

כמו לא מעט חידושים אחרים, גם הכספומט הגיע לישראל באיחור אופנתי וגם כאן נתקל בקשיי קליטה. הניסיון הראשון לשכנע את הציבור הישראלי בכך שאפשר להוציא כסף דרך הקיר - לא צלח.

היה זה ב-1971, עת בנק לאומי חנך את הכספומט העברי הראשון. כמיטב המסורת הבנקאית, קיים הבנק אירוע נוצץ לרגל ההשקה. שורה של מפורסמים, דוגמת שחקני תיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי", הוזמנו לסניף דיזנגוף בתל אביב, שבו נחשף הפלא החדש.

כמו במקרה של סיטי-בנק האמריקאי, גם לאומי לא הציב כספומט "אמיתי", אלה מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים שהוצב בתוך הסניף. הדימיון למקרה האמריקאי לא הסתיים כאן: גם המכשיר של לאומי הגיע במהרה למרתפים.

את הקאמבק עשה המכשיר ב-1978 בזכות הבנק הבינלאומי. הפעם נתקלו הלקוחות במשהו שמזכיר את הכספומט המודרני המוכר כיום. ליד הקיר החיצוני של סניף הבנק ברחובות התאספו אישים מכובדים, בהם גם מנכ"ל הבנק דאז, דוד גולן. הם התבוננו בפליאה ובחשש במקלדת ובצג המחשב הזעירים, שבעיניהם נראו כאילו נחתו מהחלל.

בבינלאומי פחדו שהגורל של הסניפומט החדש, כמו שהעדיפו ועדיין מעדיפים בבנק לכנות את הכספומט שלהם, יהיה זהה לזה של לאומי. החשש היה שהלקוח הישראלי הלא-מתוחכם יירתע מהמכשיר הביוני.

לחששות תרמה ההדגמה שביצעה חברת המחשבים יבמ לפני מנהלי הבנק כמה חודשים לפני כן. לפי מיטב חוקי מרפי, דווקא אז המכשיר סירב לפעול, והמנהלים נאלצו לצפות במחזה המגוחך של טכנאי מחשבים שדחף את השטרות מאחורי גב המכשיר.

לעורר משיכה

בתחילת שנות ה-80 נשטפו רחובות ישראל במאות כספומטים. בבנק הפועלים קוראים להם בנקומטים, בלאומי ובדיסקונט (שבתחילת הדרך שיתפו פעולה בתחום) מכנים אותם כספומט, ובבינלאומי ממשיכים גם כיום עם הסניפומט.

העלות הראשונית של הצבת כספומט נאמדת בכ-20 אלף דולר, והאחזקה החודשית השוטפת עולה כ-2,000 דולר נוספים. בישראל פועלים כיום כ-1,700 כספומטים, מרביתם (70%) שייכים לבנקים, והיתר מופעלים על-ידי יזמים פרטיים כמו חברת יצרנית מערכות התשלום ליפמן.

מדי שנה מבצעים הישראלים יותר מ-100 מיליון משיכות בכספומטים. בכל מכשיר מתבצעות בממוצע כ-65 אלף משיכות בשנה של כ-400 שקל בממוצע.

למרות ההצלחה הגדולה, בשנים האחרונות לכספומט יש מתחרים חדשים ומאיימים: כרטיסי האשראי והארנקים האלקטרוניים, שמאפשרים לבצע עסקה בלי להשתמש במזומנים. עם זאת, במערכת הבנקאית מעריכים כי הכספומט רחוק מלהיעלם מהמפה, ומזכירים את המקרה של הצ'קים, שלא רק שלא נעלמו, אלה מספרם גדל בכל שנה.

"בשורה התחתונה השימוש הגובר בכרטיסי אשראי ובאמצעי תשלום אלטרנטיוויים מגדיל את היקפי המסחר", מעריך יוסי לוי, ראש אגף המשאבים בבינלאומי. "אנשים קונים יותר, ולכן צריכים גם יותר מזומנים. השימוש בכספומט רק יגבר וילך".

על-פי ההערכות, רק 30% ממשיכות המזומנים בישראל מתבצעות באמצעות כספומטים, מה שאומר שלמכשיר יש לאן לצמוח גם בתחום הפעילות המסורתי שלו. ההרפתקנים נושאים עיניים לארה"ב ואירופה ורואים את הכספומט נהפך לנקודת מכירה של שירותים נוספים, ולא רק של שירותים בנקאיים. במדינות מערביות אפשר לרכוש בכספומט כרטיסי קולנוע, כרטיסים לאוטובוס ולרכבת, ואפילו ניתן להטעין את מכשיר הסלולר בזמן אוויר. בקרוב אצלנו?



תצלום: בלומברג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו