בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תודה, גרציה, דנקה

אוסקר שינדלר, חסיד אומות עולם שהציל 1,200 יהודים, קבור בבית הקברות הלטיני בהר ציון. בעיר המסוכסכת פוקדים את קברו אלפי אנשים, תיירים ומקומיים, מכל העדות

תגובות

"רשימת שינדלר", סרט הקולנוע המפורסם של סטיבן ספילברג, הפך את התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר לחסיד אומות העולם המפורסם ביותר ולמותג של קדושה. שינדלר מת בגרמניה ב-1974, בגיל 66, ולפי בקשתו הובא לקבורה בירושלים. טקס ההשכבה נערך בכנסייה בעיר העתיקה, בנוכחות כמה מאות מ-1,200 הניצולים היהודים הנמנים ברשימת שינדלר.

כבר אז נודע שמו, אם כי במידה מצומצמת יחסית, בעיקר בזכותם של הניצולים שהמליצו על הכרזתו כחסיד אומות העולם. הוא זכה בתואר ב-1962, למרות שהיו בודדים שעירערו על כך. שינדלר נקבר בבית הקברות הלטיני (הקתולי) על הר ציון, במתחם חדש יחסית שמדרום לכביש הסובב את ההר (שנקרא פעם כביש האפיפיור, משום שנסלל ב-1961 כדי לאפשר את ביקור האפיפיור פאולוס השישי בהר).

במשך כ-20 שנה, אחרי שמת, היה קברו של שינדלר שכוח יחסית. כמעט שלא פקדו אותו. ב-1993 הפיק ספילברג את סרטו המפורסם, שהתבסס על תסריט וספר בשם זהה שכתב תומס קנילי, ומאז נהפך הקבר לאתר מבוקש של עלייה לרגל.

לא חסרים קברים בירושלים שמושכים כל שנה אלפי מבקרים - קברים קדושים מימי קדם, קברים חדשים של גדולי האומה בהר הרצל ובהר הזיתים, או קברי צדיקים ורבנים מפורסמים. יהודים נוהגים, לפי המסורת, להניח בעת הביקור אבנים קטנות על מצבת הקבר, ועל קברו של שינדלר נערמו אבנים במידה המעידה על מספר רב של עולי רגל.

על הר ציון יש שורה של בתי קברות, רובם של העדות הנוצריות שרכשו את חלקות הקבר במאה ה-19. מול שער ציון נמצא בית הקברות של הארמנים וצמודים לו בתי הקברות של הקתולים והיוונים-אורתודוקסים. במורד למערב נמצא בית הקברות הידוע של הפרוטסטנטים. ד"ר מירון בנבנשתי תיאר בספרו "עיר המנוחות" את בתי הקברות בירושלים, תוך מתן דגש על קברים של אישים ידועים מהעבר הקרוב של העיר: ראשי הכנסיות, אצילים אירופים, פטריארכים, ראשוני הקונסולים של מדינות אירופה, חוקרים ובונים בעלי שם מהקהילות הנוצריות הוותיקות שבעיר. בתי הקברות הנוצריים מוקפים חומות, וברובם ניתן לבקר אחרי קבלת אישור מתאים. באף אחד מהם לא רואים שלט המפנה לקבר מסוים. הפניה כזאת מופיעה רק בכניסה לבית קברות אחד. מעל שער הכניסה לבית הקברות הלטיני נקבע שלט (באנגלית): "לקברו של אוסקר שינדלר".

בית הקברות הלטיני, המוחזק על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים (כיום מישל סבאח), היה אחרי 1948 בשטח ההפקר שבין קווי הלגיון, או הצבא הירדני, ששלט במורדות המזרחיים של ההר, לבין עמדות צה"ל שהגיעו עד כנסיית הדורמציון וקבר דוד המלך שמול השער. מ-1948 ועד מלחמת ששת הימים, לא קברו בבתי הקברות האלה, אם משום ניתוקם מהקהילות הערביות הנוצריות שבמזרח העיר, ואם משום שהיו בהם עמדות צבא ושדות מוקשים. אחרי 1967 שיקמו כמה מבתי הקברות והקבורה בהם התחדשה.

בית הקברות הלטיני משמש בעיקר את המשפחות הערביות הקתוליות של ירושלים. יש שם מצבות משפחתיות גדולות וישנות, ומצבות קטנות חדשות של משפחות סניורה, אלבינא, מרום, סבלא, וצאפיה, כולן משפחות ערביות ותיקות וידועות בירושלים. חלקן בעלות שושלות יוחסין עד לימי המלכות הצלבנית בירושלים, מלפני קרוב לאלף שנה. מצויים שם קברים של נזירים ונזירות, מהמסדרים הקתולים בעיר שנקברו בקירות האבן הגבוהים הבנויים כטראסות במורד התלול דרומה. לידם יש קברים של העדה הארמנית הקטנה, מעט קברים מהשנים האחרונות של רוסים קתולים, ושורה מסודרת של קברי חיילים ושוטרים בריטים מימי המנדט הבריטי. רוב המתים הבריטים של ימי המנדט היו אנגליקנים שנקברו בבית הקברות הפרוטסטנטי שבמערב הר ציון, ורק מעט מהם היו קתולים (בדרך כלל ממוצא אירי), ולכן נקברו כאן.

סמוך לקברו של שינדלר נמצאת שורה של כמה עשרות מצבות הקשורות גם הן למלחמת העולם השנייה. אלה קברי חיילים, ומעט אזרחים, פולנים - קתולים כמובן - שמתו בארץ בימי המלחמה. רובם חיילים מצבאו הפולני של הגנרל אנדרס (מנחם בגין שירת בצבא זה והגיע ארצה עם יחידותיו בעת המלחמה). נציגות פולין בישראל מטפלת בקברים אלה ולפני שנה הקימה במקום עמוד זיכרון שעליו נחקק בפולנית ובאנגלית: "לאות הוקרה לחיילים ואזרחים מצבא הגנרל ולדיסלב אנדרס מהדיוויזיה הפולנית השנייה, שמתו בשנות המלחמה בדרכם למולדת. פולין זוכרת אתכם! ורשה, ירושלים 2006".

איברהים, השומר הערבי הוותיק של בית הקברות, אומר שזה שנים שכמעט כל יום באים לפקוד את קברו של שינדלר. רוב המבקרים הם תיירים שמגיעים אחרי שהיו ביד ושם. הם ראו ביד ושם את השדרה והציונים לכבודם של חסידי אומות העולם, זיהו את שמו של אוסקר שינדלר וביקשו הדרכה כיצד לעלות לקברו. יש שמגיעים באוטובוסים במסגרת קבוצות מאורגנות, ויש שבאים בודדים. מתוכם יהודים חובשי כיפות, אבל גם נוצרים שעונדים צלבים. איברהים אומר שאנחנו החיים על פני האדמה מתקוטטים ורבים כל הזמן. בני כל הדתות והאומות לא מצליחים לחיות בשלום. אבל בקברים, מתחת לאדמה, כולם אותו דבר, לא נלחמים זה בזה ושומרים על שקט ושלווה.

הוא מכוון את העולים לקברו של שינדלר, הנמצא במורד בית הקברות בנקודה המשקיפה דרומה אל נוף מרהיב של שכונות ירושלים, אבו-תור וארמון הנציב. מעבר לחומה הדרומית של בית הקברות מתנהלת עכשיו חפירה ארכיאולוגית החושפת חומה שהקיפה את ההר, והשטח נוקה והותקן בו גן רחב עם שבילים סלולים. למטה, בגיא-בן-הינום, רואים את המנזר האורתודוקסי הקטן שדה הדמים (חקל דמא, שנרכש לפי המסורת הנוצרית בדמים, כלומר בכספים, של יהודה איש קריות), וממערב לו נמצאים שרידי בית קברות קראי קדום.

ערימות האבנים וזרי פרחים יבשים שהונחו על המצבה הפשוטה של אוסקר שינדלר מסתירים חלק מהכתוב. מוזכר בו שהוא חסיד אומות העולם שהציל 1,200 יהודים. בראש ערימת האבנים היה מונח השבוע שבר שיש קטן שעליו נכתב בדיו: "תודה, גרציה, דנקה, היהודים זוכרים ולא שוכחים", וחתם: מארק הולץ, בולטימור ארה"ב.



קבר שינדלר בירושלים. עד סרטו של ספילברג היה הקבר נטוש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו