בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"

איך בונים מגדלים בלי ליצור ניכור ולהרוס את הרחובות שנמצאים לרגליהם? פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים דן באופנה הבולטת ביותר בנדל"ן הישראלי - מגדלי המגורים

תגובות

"השיח האדריכלי בעד ונגד מגדלים ובנוגע לסוגיות נדל"ן אחרות מתרחש בסיטואציות שונות - אבל לא באמת קיים אם אינו נמצא בתקשורת; אנחנו מפקירים את הדיון למקומונים; הדמגוגים, הפופוליסטים והאקטיוויסטים, שכבודם במקומם, נשמעים - אבל לא הקול המקצועי", כך אמר האדריכל יעקב יער, חתן פרס ישראל לאדריכלות, בפאנל שכינס מוסף הנדל"ן של Themarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, כדי לדון בתופעה האדריכלית הבולטת ביותר בנוף הישראלי - מגדלי מגורים.

בפאנל שהתקיים בשבוע שעבר השתתפו תשעה אדריכלים, כמה מהם ידועים כמתנגדים למגדלים ואחרים כתומכים ומתכננים שלהם: האדריכל סעדיה מנדל, בעלים של משרד סעדיה מנדל אדריכלים; האדריכל וזוכה פרס ישראל לשנת 2007 יעקב יער, שותף במשרד יער אדריכלים; האדריכלית טלי יער קוסט, שותפה ביער אדריכלים; האדריכל אביב יער, שותף ביער אדריכלים; האדריכל הילל שוקן, ראש בית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי באוניברסיטת ת"א; האדריכל אבנר אקרמן, מהנדס המועצה המקומית גני תקווה; ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית ת"א-יפו ומרצה בבית הספר לאדריכלות על שם עזריאלי באוניברסיטת ת"א; האדריכל חיים כהן, מהנדס העיר רמת גן, והאדריכלית נעמה מליס, בעלים של משרד נעמה מליס אדריכלים.

מגדל וחומה

נראה שכולם רוצים להתגורר במגדלים, אבל אוהבים לשנוא אותם ואת מה שהם מייצגים. השיח האדריכלי בתחום שוקק כבר שנים רבות, בישראל ובעולם, ומשתתפים בו מתנגדים נחרצים למגדלים ואדריכלים הדוגלים בהקמתם. הוויכוח סביבם לא מצטמצם למבנים עצמם - אלא נסוב על התפקיד שהם ממלאים, על מקומם במרקם העירוני ועל אחריות המתכננים וקובעי המדיניות.

מנדל: "כאופוזיציונר למגדלים חשוב לי להדגיש שאני לא נגד מגדלים באופן סוחף. אין ספק שבכל רקמה עירונית יש מקום למגדלים, בוודאי למשרדים. אבל צריך להפריד את הדיון: לדון בנפרד במגדלי משרדים ובכאלה המיועדים למגורים, כשהאחרונים הם אלה שיוצרים את רוב האנטגוניזם".

אז מה לדעתך הבעיה עם מגדלי מגורים?

מנדל: "מגדל בעיר צריך להיות עם דירות קטנות, לאנשים מבוגרים שמאסו בצורך לכסח את הדשא בפרברים ורוצים לחיות בעיר. אבל חיים במגדל גורמים לאיבוד של מעגל התייחסות חשוב, החברתי, ויוצרים ניכור. אדם קם בבוקר, נכנס למעלית ולא אומר שלום לבחור שנמצא בה מכיוון שאינו יודע אם זה המאהב של השכנה מקומה 19 או השכן החדש מהקומה למטה. אני לא מומחה לסוציולוגיה, אבל מאמין שרבים זקוקים למעגל הזה. המגדלים הורסים גם את הרחובות - הרחוב נהפך ממקום שמשתמשים בו ופוגשים בו אנשים, לכביש".

יער: "אני מסכים עם הבעיה החברתית, מגדלים הם לא דבר אידיאלי. הם מנותקים מן הקרקע, ילדים לא יכולים לרדת לבד לרחוב. אבל כל זה קורה ברגע שעוברים ארבע קומות. מעבר לכך, זה כבר לא משנה בכמה קומות מדובר".

מה ההשפעה של המגדלים על המרקם העירוני?

יער: "זה תלוי ברמת התכנון. יש מקומות, כמו מנהטן, שיש בהם המון מגדלים ואי אפשר להגיד שאין להם מרקם עירוני. לא המגדלים הורסים את המרקם - תכנון גרוע יוצר מרקמים זוועתיים".

אקרמן: "החולייה החלשה היא החברתית, ולא בטוח שקובעי המדיניות והאדריכלים מבינים עד כמה היא משפיעה עלינו. ברגע שיוצאים מדלת הבית נכנסים למרחב שהוא כאוס. אין מכולת שכונתית ואין גינה - רק פארק וסופר".

אביב יער: "אני משתמש בטרמינולוגיה שונה, המבדילה בין כביש לרחוב. ברמת אביב, לדוגמה, אין רחובות - אלא כבישים. אבל אני מאמין שאפשר להימנע מפגיעה ברחוב, וזו המשימה של האדריכלים".

מנדל: "במנהטן יש חנויות בקומת הקרקע. אילו למגדלים בתל אביב היתה קומת מסד עם חנויות - התמונה היתה שונה".

שוקן: "מה שמשפיע על המתבונן אלו הקומות הראשונות. פרויקט רובע לב העיר בתל אביב הוכיח שאפשר להקים מגדל בלי לפגוע ברחוב".

אבל פרויקט הרובע סבל מבעיות שיווק וזמן רב לא הצליח למשוך אנשים.

שוקן: "לא חשוב מה קורה בפנים, אלא הרחוב, וברחוב לא מרגישים את המגדל. בכלל, מגדלים צריכים לבוא בקבוצה, כמו באזור הבורסה".

אקרמן: "אנשים לא מסתכלים למעלה - לא יודעים לתאר מה קורה מעל לגובה של 2-3 קומות. השאלה לגבי המגדלים היא מה קורה ברמת הרחוב".

"שימור מייצר מגדלים"

הועלו טענות רבות נגד הקמתו של מגדל המגורים של חבס בשדרות רוטשילד - בעיקר בגלל מיקומו, בלב אזור של שימור. האם יש מקום למגדל בשדרות רוטשילד?

הופמן: "בכל דיון צריך להפריד בין קונטקסט אורבני קיים לבין מקום חדש. בעיר חדשה קל לדבר על הרקמה ולוותר על מגדלים. אבל בקונטקסט האורבני החזק של שדרות רוטשילד נוצר מצב שאני, כמי שמרכז את תחום השימור, מייצר את המגדלים הללו. בכל מקום שאני בוחר בשימור, בגלל ניוד של זכויות הבנייה, אני מייצר את המגדל. כמו המגדל בנוה צדק. בגלל שהקטנו זכויות במקומות אחרים - הוא נוצר".

יער: "המגדלים בשדרות רוטשילד, שהיו שנויים במחלוקת, בעצם החיו את השדרה. אבל טוענים שהם יוצרים תהליך שבו השדרה מתרוקנת מהמעמד הבינוני".

מנדל: "השאלה היא האם המגדלים החיו את השדרה, או השימור".

מליס: "חשוב לציין שנדרשת איכות מינימלית של רחוב, כדי שאנשים ירצו לבוא לגור שם. לשדרה יש את האיכות הזאת".

ברמת גן מתכוונים לשלב, במתחם הבורסה, בין מגדלי משרדים למגדלי מגורים. האם זה מודל מוצלח למגדלים?

כהן: "מגדלים הם לא עניין של ארכיטקטורה, הם כורח המציאות. המגדל הוא צורת ביטוי ארכיטקטונית לצפיפות. אם לא ניצור צפיפות, לא תהיה אנושות. מגדל זה כורח המציאות, ואם הוא מטיל צל על מישהו, שיטיל. אם רשויות התכנון לא יבינו את זה - יהיה רע. הפתרון לרמת המחירים הוא פשוט: יהיו הרבה דירות, המחירים יירדו. לכן רמת גן החליטה שהדרך היחידה להתחדשות העיר היא לבנות כמה שיותר מגדלים למגורים".

מה צריך לעשות כדי שהמגדלים לא יפגעו ברחוב?

מליס: "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים. הוא מת כשהתחילו עם הזונניג (חלוקה לאזורים לפי ייעודים שונים, ש"ש) בתכנון ערים. הרחוב מת כשהמסחר נהיה חוצפן, השתלט על הרחוב ואנשים לא רצו לגור לידו. דווקא המגדלים יכולים לעזור: לוקחים אוכלוסייה ושופכים אותה לרחוב, ואז המסחר יכול לעבוד בלי לאיים על הרחוב. הסיבה שלא בונים מסחר בקומת המסד של המגדלים היא ירידת ערך הדירות שנגרמת כתוצאה מכך".

אקרמן: "הבעיה היא שמי שקובע את המדיניות הם הקבלנים".

יער קוסט: "נראה לי שהגענו לקונצנזוס. הדיון הוא לא אם צריך מגדלים, אלא איך בונים אותם נכון. מה שקורה למטה זה מה שחשוב. איך יוצרים את הקשר לרחוב, גובה העין. אם מגדלי פנקס היו בגובה עשר קומות, זה לא היה משנה".

האם המגדלים נכונים רק לתל אביב או גם לערים אחרות ולפריפריה?

מנדל: "בינוי ערים לא עושים המתכננים, אלא הפוליטיקאים - והם לא רוצים תוכנית מתאר כי זו תפגע בכוח של הנבחרים להחליט מי יקבל ומי לא. אדריכלים צריכים לעזור לנבחרים. אפשר להגיע לצפיפות גם בלי המגדלים".

יער: "הסטנדרט של דירה גדל ל-120 מ"ר. צריך להקשיב למה שהעם רוצה - והעם רוצה מגדלים".

עד כמה יש לאדריכלים היכולת להתאים את המגדל. עד כמה המגדלים מנותקים בגלל אדריכלים שלא הביאו בחשבון את הקשר לרחוב?

אקרמן: "בשנים האחרונות נשחק מעמדו של האדריכל וטעויות רבות הן תוצאה של מצב זה. אם היתה יד מכוונת, אז תפקיד האדריכל היה מתחזק - כי יש לו הידע לתרגם את הדברים".

שוקן: "לדעתי, צריך להגביל את הכוח של האדריכלים. התחום במשבר ולא תמצא הסכמה על כלום. חלק מהעוולות שעושים, כמו מגדל באמצע פארק, הן תוצר של אדריכלים שמכרו את הרעיון לראשי הערים".

"שוק חופשי"

מה אתם אומרים על הטענה, שהמגדלים מיועדים לעשירים ושהקמתם פוגעת בשכבות הביניים?

הופמן: "העשירים הם בעיה סוציאלית, אבל גם אותם צריך לשכן. צריך לזכור כי לפני מגדל yoo אף אחד לא היה מעלה על דעתו לגור באזור".

יער: "אחד הטיעונים נגד מגדלים לאורך הים זה שאני ואתה לא נוכל לגור שם. מקוממת אותי הצביעות - רחוב הירקון הוא רחוב מוזנח, מתפורר ומשמש בעיקר לתנועת כלי רכב. אם רחוב הירקון יתמלא - מה טוב. אנחנו לא חיים במדינה קומוניסטית, אלא בשוק חופשי. צריך לדעת להשתלב".



מימין לשמאל: הלל שוקן, אביב יער, יעקב יער, חיים כהן, סעדיה מנדל, טלי יער קוסט, אבנר אקרמן, נעמה מליס וירמי הופמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו