בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליאורה מרידור מצטערת על המלצתה להעלות את שכר הלימוד ב-70%: "הייתי צריכה להטיל על הסטודנטים נטל כבד יותר"

מרידור מסבירה בראיון ל-TheMarker שהחליטה לא לאפשר מימון מלא לשכר הלימוד כדי שהסטודנטים יוכיחו רצינות

תגובות

"כשראיתי את הנתונים אמרתי לעצמי, ליאורה, לא היית מספיק ישרה עם עצמך. היית צריכה להטיל על הסטודנטים נטל כבד יותר". כך אומרת היום ד"ר ליאורה מרידור, שוועדת המשנה בראשותה החליטה על העלאת שכר הלימוד לסטודנטים ב-70%. מרידור מבינה שצדק הוא מושג יחסי, ובטוחה שההמלצות שהגישה עושות קצת יותר צדק - וגורעות כמה טיפות מהעוול החברתי שהמדינה שקועה בו כיום.

הנתונים שמרידור מדברת עליהם הם ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם העשירונים התחתונים - שלא מגיעים לאוניברסיטה - משלמים יותר מרבע מתשלומי המס השנתיים למדינה. המשמעות היא שהעשירונים הנמוכים מסבסדים את בני השכבות המבוססות יותר שמגיעים לאוניברסיטה.

כשמרידור הגיעה השבוע לישיבת ועדת החינוך בכנסת שדנה בהמלצותיה, היא נתקלה בחומה אטומה של חברי כנסת מתלהמים, שחשו כי משימתם הקדושה היא להדוף כל העלאה בשכר הלימוד. הוועדה שבראשה עמדה מרידור היתה חלק מהוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, בראשות שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט. אחרי חצי שנה של דיונים המליצה הוועדה להעלות את שכר הלימוד בכ-70% ולאפשר לסטודנטים לממן את רובו בהלוואות מסובסדות.

חברי הכנסת שבפניהם התייצבו חברי הוועדה אמורים, לפי כללי המשחק הפוליטי, לקבור את ההמלצות עמוק ככל האפשר. שוחט, פולטיקאי בדימוס ולמוד קרבות בוועדות הכנסת, לא הניח לח"כים לקטוע את דבריו. אבל לשני חברי הוועדה שדיברו אחריו, פרופ' ראובן גרונאו ומרידור, נכונה חוויה קשה. השניים הגיעו עם מצגות שהיו אמורות לארוך 10-15 דקות כל אחת, ובהן נתונים המסכמים חיפוש מפרך אחר איזון בין מצוקת ההשכלה הגבוהה בישראל לבין קוצר היריעה של תקציב המדינה. אבל הח"כים הנסערים לא הניחו להם לסיים משפט. בכל פעם שמרידור ניסתה לדבר היא שוסעה - ולבסוף היא נאלצה להפסיק את הצגת הנתונים ולהשאיר את הבמה למתלהמים. כך, באווירה של קרקס שנועד לספק כותרות לתקשורת, נערך הדיון על ממצאי הוועדה.

הוועדה להצלת האקדמיה

ועדת שוחט הוקמה באוקטובר 2006 נוכח קריסתה הנמשכת של האקדמיה בישראל. בשנים האחרונות אמנם הנפיקה האקדמיה הישראלית כמה חתני פרס נובל בשנים האחרונות, אבל דירוגן של האוניברסיטאות המקומיות בין האוניברסיטאות בעולם יורד בהתמדה. רוב הדוקטורנטים הישראלים המצטיינים אפילו לא שוקלים לפעול כאן, ובתארים המוקדמים - גם במוסדות היוקרתיים ביותר - מידרדרת רמת ההוראה.

ועדה ציבורית קודמת, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, קבעה ב-2001 כי יש להפחית את שכר הלימוד בכ-50%. ההפחתה מותנה ל-26%, אבל פגעה בהכנסות של המוסדות האקדמיים. תחרות קשה בין מכללות פרטיות לבין המוסדות הוותיקים הביאה לירידה נוספת בהכנסות, האוניברסיטאות סירבו להתייעל, וקיצוץ של יותר ממיליארד שקל שכפה האוצר על האוניברסיטאות רק החריף את המצב.

בגלל יראת הפוליטיקאים ממרד סטודנטים, כל ניסיון לתקן את המצב באמצעות העלאת שכר הלימוד היה אבוד מראש. כך נמנע כמעט כל דיון רציני במצבה של האקדמיה והשלכותיו על עתיד המדינה. שוחט, בניסיון להציג פתרון כולל, עורר כצפוי גל של מחאות סטודנטים ואנשי סגל - ששיאן היה בהפגנות אלימות ובהתפרצות לחדרי הישיבות של הוועדה.


"מחצית מהאוכלסייה בכל שנתון לא מגיעה לרמה הנדרשת כדי להתקבל לאוניברסיטה; השכבות החלשות מממנות את הלימודים הזולים עבור החזקים"

מרידור, שפרשה לעולם העסקי ומכהנת כיום בכמה דירקטוריונים ובתפקידי ייעוץ שונים, מצאה עצמה בתוך הקלחת כמעט במקרה. בתחילת הדרך לא נכללה בכתב המינוי של הוועדה. עם מינויו ליו"ר הוועדה פנה אליה שוחט והציע לה לעמוד בראש ועדת המשנה, אחת מתוך ארבע שהוקמו, שתעסוק בשכר הלימוד ובמערכי הסיוע לסטודנטים. עם תחילת הדיונים והסערה סביב הצהרת שוחט כי ישקול להעלות את שכר הלימוד, הבינו חברי הוועדה ששכר הלימוד יהיה העניין המרכזי שעליו יקום או ייפול יישומן של יתר ההחלטות החשובות.

שוחט פנה למרידור והציע לה להיות חברה קבועה בוועדה המרכזת את עבודתן של יתר הוועדות. לאחר התלבטות קצרה היא הסכימה. כך מצאה עצמה מרידור בבוקר שישי אחד מתחת לביתה בשכונה ירושלמית שקטה, כשהיא מנסה להרגיע קבוצת סטודנטים שהגיעה להפגין למטה. אחד ממנהיגי הסטודנטים סיפר השבוע ל-TheMarker כי למרות כל הביקורת על העבודה והמסקנות של הוועדה, קשה היה למצוא בין חבריה דמות קשובה יותר ממרידור. "היא ירדה אל הסטודנטים באותו בוקר שישי, והסבירה להם את ההיגיון החברתי בהקמת ועדה כזו ואת ההשלכות שיכולות להיות לעבודתה. הסטודנטים לא ממש הקשיבו למי שניסה לדבר אתם באותה תקופה, אבל באותו רגע הם פשוט הרכינו את הראש והלכו הביתה", סיפר אחד הנוכחים באותו מעמד.

פגישות בבתי קפה

גל ההפגנות הביא את שרת החינוך, יולי תמיר, ללחוץ על שוחט שיסכים לשנות את מבנה הוועדה. "הרעיון היה לרתום את הסטודנטים פנימה", אומרת מרידור. "בתחילה הוצע שיצטרפו לוועדת המשנה שעמדתי בראשה, אבל הם לא הסכימו לעצור את המאבק מבלי שקיבלו התחייבות שאם יצטרפו ויצליחו להשפיע על ההמלצות - כל המלצותיהם יתקבלו ללא ערעור גם בוועדה המרכזת בראשות שוחט, ויקבלו תוקף של המלצה רשמית של הוועדה". גם לכך הסכים שוחט בסופו של דבר, אבל לסטודנטים זה לא הספיק. "הסטודנטים האשימו אותי בכך שאני משוחדת נגדם, ודרשו לשנות גם את הרכב ועדת המשנה ולהכניס לתוכה אנשי אקדמיה שהביעו בפומבי את התנגדותם להעלאת שכר הלימוד - וכן את יוסי שריד, שמאז ומעולם תמך בשכר לימוד חינם", מספרת מרידור. אבל בעיצומם של המגעים על הרכב הוועדה, השתלטה רוח מיליטנטית על ראשי הארגונים, שפוצצו את הדיונים ויצאו למלחמה. "אותי זה לא הפתיע", היא משחזרת.

כבר בשבועות הראשונים לעבודת ועדת המשנה, קיבלה מרידור ידיעות גם על מנהיגים של ארגוני סטודנטים שהם מיליטנטיים פחות מיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איתי שונשיין, שעמד בראש ההפגנות. "להפתעתי היו כמה שהסכימו להיפגש אתי כדי להעביר את המסרים שלהם, ולא חששו לעשות את זה בפומבי. נפגשתי אתם בבתי קפה במקומות מרכזיים, התנהלה שיחה עניינית, והמסרים הועברו לוועדה - שהתייחסה אליהם במהלך הדיונים", אומרת מרידור.

היו הבדלים בין ההצהרות הפומביות לבין מה שנאמר לך באותן פגישות?

"היו קולות שונים. אני יכולה לומר שלא כל אלה שפגשתי העריכו את הסירוב של יו"ר ההתאחדות להידברות. היה גם יו"ר אגודת סטודנטים מאחת האוניברסיטאות שאמר לי במפורש שהוא חושב שלא צריך להוריד את שכר הלימוד, אלא להעלות את הרמה האקדמית ואת כמות הידע שסטודנט רוכש בכספו".

איך זה התבטא בעבודת הוועדה?

"גישה כמו זו שהפגין אותו סטודנט רק חיזקה את הנתונים שהיו בידינו, שהעלו מה שברור ברוב מדינות המערב: סטודנט מרוויח מאוד מזה שהוא לומד. מנתונים שנאספו בשלוש השנים האחרונות על סטודנטים בוגרי תואר ראשון החל ב-2000, המסקנה הזו עולה בבירור. הונחה בפנינו עבודת מחקר שבדקה נתוני עבודה, שכר והתקדמות מקצועית ביחס למוסד האקדמי שהתואר נרכש בו ולמקום שהסטודנט הגיע ממנו. המסקנות ברורות וחד-משמעיות - כל שנת לימודים מוסיפה 8% לשכרו של הסטודנט, כלומר קיים הפרש של 25% בשכר בין בעלי תואר ראשון לבין חסרי השכלה אקדמית. מקצוע נרכש נותן פירות, לסטודנט באופן אישי ולמשק בכללותו".

כן, אבל השאלה היא מי צריך לממן את ההשכלה.

"את זה קשה יותר לקבוע, ונכנסים כאן שיקולים חברתיים. יש מקצועות שעלות הלימוד שלהם נמוכה מאוד, כמו מינהל עסקים ומשפטים - 21-25 אלף שקל לשנת לימוד לסטודנט - והתועלת שלהם למשק היא שולית. לעומתם, בתחומים כמו מדעי החיים עלות ההוראה כפולה, ויכולה להגיע ל-50 אלף שקל לשנה עקב הוצאות כמו מעבדות וחומרים. בתחומים אלה התמורה למשק גדולה בהרבה, ולא פשוט לקבוע את הממוצע בין התשואה הפרטית לבין התשואה הציבורית שתצמח מההשקעה בתואר. ניסינו למצוא קו משווה ויצרנו נוסחה שמאזנת, לדעתי, בין שתי הגישות".


"באופן היסטורי, נמנעו ממשלות ישראל מהעלאת שכר לימוד; עכשיו יש לממשלה ספר עבה לשימושה"

לדברי מרידור, הטענה כי העלאת שכר הלימוד תאפשר לימודים רק לעשירים נובעת מחוסר שליטה בחומר. "המצב היום הוא שמחצית מהאוכלוסייה בכל שנתון לא מגיעה לרמה המינימלית הנדרשת כדי להתקבל לאוניברסיטאות ולמכללות. לעומת זאת, מדובר באוכלוסייה שנושאת בכ-30% מנטל המס בישראל. כלומר, השכבות החלשות הן אלה שמממנות את הלימודים הזולים עבור השכבות החזקות.

"אם ניקח שנת לימוד שעולה לאוניברסיטה כ-21 אלף שקל לשנה בתארים הזולים, הסטודנט משלם שכר לימוד של כ-8,600 שקל לשנה - ואת היתר מממנת המדינה. הכסף הזה מגיע מכספי מסים. התפלגות נטל המס יוצרת מצב שבו שליש מעלות הלימודים מגיעה ממסים שנגבים מהשכבות החלשות, שכלל לא מגיעות ללמוד. זה מצב חברתי מעוות".

לאור השינויים שהצעתם, כיצד תיראה חלוקת הנטל החדשה?

"אנחנו מציעים מצב שבו הסטודנט יישא בנטל בשיעור של 40%, וכך הנטל על האוכלוסייה החלשה יירד ולא יעלה".

מושגי יסוד בכלכלה

את הרפורמה שהציעה ועדת שוחט מגדירה מרידור כ"נדירה", מבחינת רוחב ההסכמה עליה בקרב הגורמים הרלוונטיים. לדבריה, עם קבלת כתב המינוי פנה שוחט למשרדי האוצר והחינוך, לוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ולראשי האוניברסיטאות והמכללות, וגיבש עקרונות שהוסכמו על כל הצדדים. הסכמת האוצר, עניין יוצא דופן כשלעצמו, מתבטאת בהמלצות הוועדה לתוספת תקציבית של כ-1.5 מיליארד שקל מתקציב המדינה - כחלק מתוספת משאבים של כ-2.5 מיליארד שקל על פני שש שנים מיום תחילת יישום התוכנית. מדובר בעלייה של 30% בהשוואה להיקף התקציבים הנוכחיים של האוניברסיטאות והמכללות. 600 מיליון שקל מהתוספת יגיעו מהעלאת שכר הלימוד, או במילים העדינות של דו"ח הוועדה, "עדכון שכר הלימוד".

מדוע בעצם לא להקציב סובסידיה קבועה לכל סוג של לימודים גבוהים, ללא קשר לזהות המוסד?

"התקציב הוא מאגר מוגבל. אני חושבת שצריך להשקיע יותר בחינוך, ולא רק בהשכלה הגבוהה אלא כבר מגיל הגן. אבל זה לא המנדט של הוועדה".

שקלתם אפשרות של שכר לימוד דיפרנציאלי?

"נשקל תשלום לפי אינדיקטורים של חוסן כלכלי, אבל חששנו מתיוג של סטודנטים שישלמו פחות כמסכנים. זה היה גם המסר שעלה מהשיחות שקיימתי עם המנהיגים של ארגוני הסטודנטים. במקום דיפרנציאציה לפי מקצועות ויכולת סוציו-אקונומית, המלצנו על מודל אחר של סיוע למי שיתקשו לעמוד בתשלום. קביעת שכר לימוד דיפרנציאלי לפי מקצוע הלימוד יכולה להיות מורכבת, וראשי האוניברסיטאות התנגדו לכך, כי בכל המוסדות יש היום תארים משולבים ותוכניות רב-תחומיות. חששנו גם שהבדלים בשכר לימוד יקבעו טרנדים של כדאיות בקרב הסטודנטים, דבר לא רצוי מבחינת הרמה האקדמית".

המודל שעליו המליצה הוועדה בדו"ח שהגישה השבוע נחשב למהפכני, גם בקרב תומכי כלכלת השוק וגם בקרב אלה שטוענים שהשכלה גבוהה צריכה להינתן בחינם. לפי המודל ישלם הסטודנט 5,800 שקל עבור כל שנת לימוד ויקבל 9,000 שקל כהלוואה מסובסדת, אותה יפרע לאורך עשר השנים שיחלפו מתום התואר - לא כולל שנת ההסתגלות הראשונה. את ההלוואה יחזירו רק סטודנטים שישתכרו יותר מ-5,300 שקל בחודש, ושסך ההכנסה המשפחתית הכוללת שלהם (אם מדובר בבעלי משפחה) יעלה על 10,000 שקל בחודש. "מבחינתי מדובר בדמי רצינות", מחייכת מרידור, "הסטודנט ישלם מקדמה כדי להפגין את רצינותו, ובהמשך יחזיר את הכסף".

מנתוני השכר לפי מקצועות הלימוד, שניתחה ועדת המשנה בראשות מרידור, עולה כי מדובר בעיקר בבוגרי תארים במדעי הרוח. "מדובר בכ-13% מכלל בוגרי התואר הראשון, ובסבסוד של כ-160 מיליון שקל לשנה מתקציב המדינה", אומרת מרידור.

הניסיון מלמד ששילוב מבחני הכנסה בתהליך של סיוע לשכבות חלשות מסרבל את התהליך, אולם מרידור אופטימית. "זה רק נשמע מסובך. כשיתקבל חוק מס הכנסה שלילי יהיו בידי רשות המסים כל הנתונים, וכל מה שצריך הוא אישור הרשות שיועבר אוטומטית. אם החוק לא יתקבל, קיים מאגר הנתונים של הביטוח הלאומי, ובעזרתו אפשר לבצע את הסינון המתאים".

גם על שיטת ההלוואות נמתחה ביקורת קשה בימים האחרונים. מעתה יצטרך כל סטודנט להיות ביחסים טובים עם הבנק המלווה במשך 15 שנה לפחות, גם אם יעזוב את ישראל. הבנקים, שידועים בחיבתם הרבה לעמלות, ישמחו בוודאי על לקוחות שבויים עם פוטנציאל הכנסה גבוה. מרידור מחייכת: "נראה לי שלאור התחרות בין הבנקים הבינוניים שישמחו לתת הלוואות, הסטודנטים יכולים ליהנות מהמצב".

כיצד לדעתך יסתיים המאבק סביב הדו"ח?

"עוד מוקדם לדעת. באופן היסטורי, ממשלות ישראל נמנעו מהעלאת שכר לימוד - למרות סימנים ברורים שהיו צריכות לעשות זאת בעבר. עשיתי את העבודה הטובה ביותר שיכולתי, ועכשיו יש ספר עבה שמונח על המדף במשרדים הרלוונטיים לשימושה של הממשלה, שיכולה להתחיל ליישמו. אם לא זו הנוכחית - אז בוודאי אחת הבאות".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו