בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יחמור על האש

אבותיו של האדם המודרני ידעו לנצל את האש לטובתם 200 אלף שנה מוקדם יותר מכפי שסברו ארכיאולוגים עד עתה - כך עולה ממצאים במערה מיוחדת במינה הממוקמת בסמוך לראש העין

תגובות

בשר היחמור היה חביב במיוחד על שוכניה של מערת קסם. על כך מלמד שפע עצמות היחמור שנמצאו במערה, שעל רבות מהן נותרו סימנים מסכיני הצור שבעזרתם ביתרו את הבשר והכינו אותו לאכילה.

שוכני המערה לא הסתפקו בשחיטת בעלי החיים ובביתור בשרם, אלא טרחו לצלות אותו, כפי שמעידים סימני השריפה שנמצאו על עצמות רבות. העצמות נשרפו בטמפרטורות גבוהות, דומות לאלה שבהן נצלה בשר במדורות בימינו. סימנים אחרים לשימוש באש, ובראשם אפר של עצים, נמצאו בכל השכבות במערת קסם. ממצא זה מלמד כי אבותיו של האדם המודרני ידעו לנצל את האש לטובתם בשלב מוקדם בהרבה מכפי שהניחו חוקרי תקופת האבן עד לאחרונה.

מערת קסם, ששוכנת למרגלות כפר קאסם, מדרום לתוואי כביש חוצה שומרון (כביש 5), היתה מיושבת במשך כ-200 אלף שנה. יצור אנושי קדום כלשהו התיישב בה לראשונה לפני כ-380 אלף שנה, ומאז שבו אבות האדם המודרני ופקדו אותה בהתמדה, עד לנטישתה הסופית לפני כ-200 אלף שנה (העדויות הראשונות לאדם מודרני - הומו ספיינס - נמצאו באפריקה בערך בתקופה זו).

לפי מחקר שפורסם החודש בכתב העת "Journal of Human Evolution", בכל תקופת ההתיישבות במערה נעשה בה שימוש באש לצרכים ביתיים: בישול, תאורה, חימום והגנה. ובכך היא ייחודית. לדברי ד"ר רות שחק-גרוס מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן וממרכז קימל לארכיאולוגיה מדעית במכון ויצמן, שעמדה בראש צוות החוקרים עם פנאיוטיס קרקנאס מהמכון לפליאואנתרופולוגיה באתונה, מערת קסם היא האתר היחיד המוכר בעולם מאותה תקופה שיש בו עדות לשימוש שיטתי ומתמיד באש. במערה נמצאו כשבעה מטרים וחצי של שכבות שבהן עדויות רבות לפעילות אנושית. בכל השכבות האלה, כלומר בכל משך הזמן שבו היתה המערה מיושבת, היו סימני שריפה.

המערה כוסתה עפר ולא היתה גלויה לעין אלפי שנים, עד שבקיץ 2000 החלו עבודות להרחבת כביש חוצה שומרון. בפיצוץ שעשו עובדי מע"צ התגלה חלק ניכר מהשכבות ששימשו בעבר את שוכני המערה. פרופ' עמוס פרומקין, גיאולוג מהאוניברסיטה העברית העוסק בחקר מערות, מצא בהריסות שכיסו את המערה לאחר הפיצוץ שרידים פרהיסטוריים ופעל להפסקת העבודות. מאז מתנהלות חפירות באתר.

ד"ר רן ברקאי מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המנהל את החפירות במערת קסם עם פרופ' אבי גופר, מציין כי ממצאי השריפה שהתגלו בה אינם העדות המוקדמת ביותר לשימוש אנושי באש: עדויות לשימוש ספורדי באש נמצאו בכמה אתרים פרהיסטוריים הקדומים למערת קסם, כאשר בקדום שבהם, הסמוך לגשר בנות יעקב מצפון לכנרת, דיווחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית שמצאו סימנים לשימוש כזה כבר לפני 780 אלף שנה.

באתרים מאוחרים יותר, שהיו מיושבים בערך מסוף התקופה שבה היתה מערת קסם בשימוש ועד לפני כ-45 אלף שנה (המשויכים לתרבות המכונה מוסטרית), יש עדויות רבות לשימוש מושכל וארוך טווח באש. באתרים אלה, מוסיף ברקאי, חיו הן בני אדם מודרניים (הומו ספיינס) והן אדם ניאנדרתלי. יכולת חוזרת להבעיר אש כרצונך ולשלוט עליה נחשבת בדרך כלל יכולת מודרנית, אך החפירות במערת קסם מלמדות, לראשונה, שגם לקודמיו של האדם המודרני היתה יכולת כזאת, ומציגות עדויות ברורות לשימוש רחב היקף באש לאורך עשרות אלפי שנים.

הממצאים שנאספו במערה אינם יכולים ללמד איזה טיפוס אדם חי במערה ונהנה מהאש, אך אפשר להסיק כי כישוריו הטכנולוגיים לא היו נחותים מאלה של הומינידים מאוחרים יותר.

כישוריהם הטכנולוגיים של שוכני המערה לא התמצו ביכולת להבעיר אש, לשמור עליה ולנצלה לצרכים ביתיים לאורך עשרות אלפי שנים. כמו האש, מציין ברקאי, בכל שכבות המערה היו עדויות לביתור של יונקים בממדים בינוניים, כמו יחמור ובקר בר. הביתור נעשה באמצעות כלי צור, שרבים מהם נחשפו בכל השכבות במערה. בחלק מכלי הצור ניכרו סימנים לחשיפה לאש, וצבעם נעשה אדמדם.

גם ייצור להבי צור נחשב סימן להשתלטות על מיומנות טכנולוגית גבוהה. בגלל הצורך לרכוש מיומנות זו ולהצטייד בחומרי גלם מתאימים, סברו חוקרי ראשית התפתחותו של האדם כי ייצור להבי צור החל בשלב מאוחר. יכולת זו יוחסה לבני אדם מודרניים בלבד, שלפי הסברה הרווחת החלו להשתמש בה לפני כ-50 אלף שנה בלבד. הממצאים במערת קסם מצביעים על כך שייצור סדרתי של להבי צור החל בשלב מוקדם הרבה יותר - לפני כ-400 אלף שנה.

לדעת ברקאי, שילוב העדויות לשימוש רציף וקבוע באש, ייצור סדרתי המוני של כלי חיתוך מיוחדים וביתור של בעלי חיים, מאפשר לאפיין את שוכני מערת קסם כבעלי כישורים שבעבר יוחסו להומו ספיינס בלבד. לדבריו, המוקדים שבהם הובערה האש היו כנראה גם מוקדים חברתיים. לפי הסימנים, פשיטת עורם של בעלי החיים, ביתור בשרם ועבודות אחרות נעשו בקרבת האש שבערה במערה.



להבי צור ממערת קסם. הצבע האדמדם מעיד על חשיפה לאש | תצלום: פבל שרגו, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו