בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרדינל הצרפתי נולד יהודי ומת "בן הברית הישנה והחדשה"

תגובות

לה מונד

הקרדינל ז'אן מארי לוסטיז'ה - שהיה הארכיבישוף של פאריס אך נולד כיהודי - מת ביום שבת בגיל 80 מסרטן. לוסטיז'ה, חבר האקדמיה הלאומית של צרפת, היה דמות נערצת על רבים ועם מותו הביעו ראשי המדינה ואנשי דת בכירים את צערם. הנשיא ניקולא סרקוזי הגדיר אותו "אישיות דגולה בחיים הרוחניים, המוסריים, האינטלקטואליים וכמובן הדתיים של מדינתנו". נשיא ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת, רישאר פרסקייה, העלה על נס את "התפקיד ההיסטורי שמילא בשיפור היחסים בין יהודים לקתולים".

חייו של אף איש כנסייה אחר בצרפת לא היה חריגים כמו אלה שלו. אהרן לוסטיז'ה, שנולד למשפחת מהגרים יהודים מפולין, טיפס בכל שלבי הממסד הדתי עד שהיה לאחד מבכירי הקתולים בצרפת ולאיש סודו של האפיפיור. הוא מיזג את היהודי שהיה בלידתו, בספטמבר 1926 בפאריס, עם הנוצרי שהפך להיות בגיל 14, ועם השילוב המיוחד הזה הצליח לשוות לכנסייה בצרפת פנים זוהרים והרמוניים מתמיד; אולי מפני שהיה כומר אדוק ובעל מזג חילוני בעת ובעונה אחת, מסורתי ומודרני גם יחד.

סבו מצד אמו - שנקרא גם הוא אהרן - היה רב בבדזין שבשלזיה. איש בעל זקן ופאות, שבא לצרפת לפני מלחמת העולם הראשונה. הוריו, שקיבלו אזרחות צרפתית בראשית שנות העשרים, עסקו במסחר ברובע ה-18 של פאריס. הם לא הקפידו לבקר בבית הכנסת, אבל חינכו את ילדיהם עם מודעות לזהותם היהודית, סקרנות ללימודים ונאמנות למוסר תובעני. ילדותו של לוסטיז'ה היתה "מאושרת, אך קפדנית".

הוא נתקל בברית החדשה ובאוונגליון אצל המורה לפסנתר, ואחריהם פגש גם באנטישמיות. אבל הוא תמיד הקפיד לא ליצור זיקה כלשהי בינה לבין הנצרות, שאותה הוא גילה במקרה ב-1937, בעת ביקור בגרמניה אצל משפחה פרוטסטנטית.

במלחמת העולם השנייה נאלצו הוריו להרחיק לעיר אורליאן, שבה התחולל הצעד המשמעותי ביותר בחייו: המרת דתו לנצרות. ביום הטבלתו, 25 באוגוסט 1940, היה הקרדינל לעתיד בן 14. הוא שמר על שמו אהרן, המופיע בלוח השנה הנוצרי, אבל הוסיף לו את השם ז'אן מארי. בשנים שחלפו מאז צצו שאלות רבות על המניעים להטבלתו - בימי הכיבוש הנאצי - והוא מצדו הסביר כל חייו שהתנצרותו לא היתה בעיניו מעולם בגדר ויתור על זהותו היהודית.

בסוף אותה שנה, עם חקיקת החוקים האנטי-יהודיים הראשונים בידי משטר וישי, הסתתרו לוסטיז'ה הצעיר ואחותו באורליאן, ואילו הוריו נשאו את הטלאי הצהוב. אמו נעצרה ב-10 בספטמבר 1942 ונשלחה לאושוויץ, שם נרצחה. הנוצרי החדש נרשם ללימודי כמורה, ולאחר הסמכתו ב-1954 מונה לכומר אוניברסיטת הסורבון. שם הפכה הכריזמה שלו לשם דבר בקרב הסטודנטים - מרצים, מהנדסים, פקידים בכירים ומשפטנים. ב-1979 התמנה לוסטיז'ה לבישוף של אורליאן, וכעבור שנתיים לארכיבישוף של פאריס - תפקיד שמילא עד 2005.

בתפקידו זה התבלט בדעותיו הנון-קונפורמיסטיות וטען שבישוף לא צריך לחיות בבועה, אלא לצאת מחוץ לכותלי הכנסייה ולהיות מעורב בשיח האזרחי והאליטה האינטלקטואלית. הוא טיפח קשרים עם הנשיאים פרנסואה מיטראן וז'אק שיראק וקרא לחילוניות איתנה שמפגינה כבוד לדת, ולדו-שיח מתמיד בין נציגי הרפובליקה למנהיגות הקתולית. ב-1989, בפרוץ המשבר הראשון בסוגיית כיסוי הראש האיסלאמי, הוא נקט עמדה נגד ההצעות לאסור אותו, ועם קבלת החוק ב-2004 הזהיר מ"מלחמת דתות". אין ספק שעמדותיו הבלתי-אופייניות קירבו אותו לחברה האזרחית, אך בה בעת הרחיקו אותו, לעתים, מהכנסייה.

תמיכתו האיתנה של לוסטיז'ה בישראל עמדה בסתירה לקו הניטרלי שנקט כלפיה הוותיקאן. לוסטיז'ה התבטא בתקיפות נגד גזענות ואנטישמיות והיה אחד ממבקריו החריפים של מנהיג החזית הלאומית, ז'אן מארי לה-פן, שאת עמדותיו השווה לאלה של הנאצים. הוא היה שותף להשקפותיו השמרניות של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, ונחשב לאחד מאדריכלי ביקורו בישראל ב-2000.

ב-2005, עם מותו של יוחנן פאולוס השני, הוזכר שמו של לוסטיז'ה כמועמד אפשרי לרשת אותו. לוסטיז'ה, שדחה על הסף את האפשרות, היה אחד הקרדינלים שהשתתפו בכינוס שבחר את היורש, בנדיקטוס ה-16. בינואר 2005 ייצג לוסטיז'ה את הוותיקאן בטקס 60 שנה לשחרור מחנה אושוויץ ובמאי 2006 הוא חזר לשם, הפעם לצדו של בנדיקטוס. למרות מחלתו, המשיך לוסטיז'ה ללוות משלחות של קרדינלים ובישופים צרפתים למפגשים עם חרדים בניו יורק.

לוסטיז'ה הוא איש הדת הנוצרי הבכיר היחיד שנולד יהודי, עובדה שהפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת בקרב נוצרים ויהודים כאחד (ראו תיבה). הוא עצמו דווקא התגאה במוצאו היהודי והגדיר עצמו כ"בן הברית הישנה והברית החדשה". "נולדתי יהודי וכזה אני נשאר, גם אם הדבר אינו מקובל על רבים. בעיניי, ייעודו של עם ישראל הוא להביא אור לגויים. זהי תקוותי והנצרות היא האמצעי לעשות זאת".

אנרי טינק, לה מונד

1926 אהרן לוסטיז'ה נולד לזוג מהגרים יהודים ממזרח אירופה. הוריו לא הקפידו לבקר בבית הכנסת, אך הדגישו את זהותם היהודית

1940 לוסטיז'ה הוטבל לקתוליות, והוסיף את השם ז'אן מארי. הוא ואחותו הסתתרו באורליאן, ואילו אמם נשלחה לאושוויץ

1981 התחיל כהונה בת 25 שנה כארכיבישוף של פאריס. לוסטיז'ה תמך בדיאלוג בין-דתי והתנגד לאיסור על כיסוי ראש איסלאמי

2007 מת מסרטן בפאריס. הנשיא סרקוזי קרא לו "דמות דגולה בחיים הרוחניים, המוסריים, האינטלקטואליים והדתיים של מדינתנו"



לוסטיז'ה, בפאריס לפני ארבע שנים. כומר אדוק בעל מזג חילוני


לוסטיז'ה לרגלי קתדרלת נוטר דאם בפאריס, ב-1981. תמיכתו בישראל חרגה ממדיניות הוותיקאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו