בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזהמים, אבל פחות

התעשייה הישראלית כבר לא מצפצפת על איכות הסביבה. יוסי ענבר, סמנכ"ל במשרד להגנת הסביבה, מספר למה לחברות כבר אין ברירה אלא להשקיע בתחום, ואיזו חברה היא הקליינט הכי קשה של המשרד

תגובות

2003 היתה שנה קשה לאיכות הסביבה בישראל. בצפון התפשט זיהום אוויר חמור מעל מפרץ חיפה. המקור היה בתי הזיקוק, אז בשליטת הממשלה והחברה לישראל. המשרד להגנת הסביבה לא ויתר, הפעיל את מנגנוני האכיפה שלו. בינואר 2006 הטיל בית משפט השלום בחיפה קנס של 1.6 מיליון שקל על בתי הזיקוק, ובאותה נשימה גזר על מנכ"ל החברה, ישר בן מרדכי, 150 שעות עבודות שירות.

באותה שנה התפוצץ צינור ביוב וכל הביוב של גוש דן זרם היישר לים. הזיהום נמשך זמן רב, תואר כאסון האקולוגי הקשה ביותר בישראל בעשור האחרון והציבור כולו הזדעזע. במארס 2007 גזר בית המשפט קנס של 800 אלף שקל על איגוד ערים דן ומאות שעות של עבודות שירות על ראשיו, בהם 200 שעות עבודות שירות על היו"ר, מיקי מזר.

למרות הביקורת על הענישה הקלה יחסית לעבירות, המשפטים המתוקשרים עשו את שלהם. אלה היו בדיוק אותן שנים שבהן התעשייה הישראלית הבינה שהיא צריכה לשנות את דרכה - מהתחכמויות והתנגדויות להשקעות שיגנו על הסביבה - לשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה.

עד כה השקיעו התעשיות הנחשבות מזהמות כבדות, בעיקר ברמת חובב ובמפרץ חיפה, מעל 100 מיליון שקל במתקני טיהור שפכים. השקעות בהיקף כפול מתוכננות לשנים הקרובות לטיפול בזיהום אוויר.

חברת החשמל עושה מה שהיא רוצה ומומחית בלמשוך זמן

מי שלא התיישרה עם כלל התעשייה היא דווקא החברה הממשלתית, חברת החשמל. היא זו שמייצרת למשרד לאיכות הסביבה את כאב הראש הגדול ביותר. היא לא ממש נחלצת למלא אחר הוראותיו, משרכת רגליה בטיפול בזיהום האוויר, בעיקר בתחנת הכוח בחדרה ועושה כמעט מה שהיא רוצה. זה לא שאין התקדמות, דווקא יש - אבל קטנה בהרבה בהשוואה לזו שרושמות חברות תעשייה במגזר הפרטי.

"אחד הקליינטים היותר קשים שלנו זו חברת החשמל", אומר יוסי ענבר, סמנכ"ל תעשיות במשרד להגנת הסביבה. "היא אמנם מקימה מתקן לטיפול בזיהומי אוויר בחדרה, אך הנושא מתעכב הרבה שנים. הם מומחים בלמשוך הזמן. הם גם מעכבים את הפחתת הקרינה האלקטרומגנטית מקווי המתח שלהם. זה לא שהם לא עושים כלום, הם עושים, אבל אנחנו רוצים שיעשו הרבה יותר".

גם ענבר מבין שמדובר בהשקעות עצומות. "כיום, כשמוקם מפעל או תחנת כוח, חצי מההשקעה זה באיכות סביבה. בחברת חשמל בחדרה מדובר עכשיו בהשקעה של 150 מיליון דולר בטיפול בזיהום אוויר. ההערכות הן שחברת החשמל תצטרך להשקיע יותר ממיליארד דולר וחצי בנושאי איכות סביבה, בעיקר בהפחתת זיהום האוויר", הוסיף ענבר.

עד לפני שלוש-ארבע שנים שיחקו חברות התעשייה והמשרד להגנת הסביבה משחקי חתול ועכבר. החברות לא שמעו טוב, לא הבינו ובעיקר לא רצו להשקיע עשרות ומאות מיליוני דולרים במתקנים שישמרו על איכות הסביבה. העניין השתנה כשכללי התנהגות סביבתיים במדינות המפותחות עשו עלייה וחוקים כחול-לבן עם ענישה אישית כפו על החברות לציית.

מאמצים את התקנות האירופיות

בחו"ל כבר התחילו לשאול אם המוצרים שנמכרים מקורם בחברה שידידותית לסביבה, ומסרבים לקבל אותם אם התשובה שלילית. בישראל אושרו חוקים ירוקים והחל תהליך אכיפה שכלל אחריות אישית של המנכ"ל להפרתם. התוצאות לא איחרו לבוא. "המזהמות הגדולות, שציפצפו על המשרד להגנת הסביבה, כמו חיפה כימיקלים, הפסיקו לצפצף והחלו לשתף פעולה", מספר ענבר. במונחי הפער בינינו למדינות המפותחות הביטוי היה משמעותי. לפני כמה שנים היינו במרחק שנות דור מהמדינות המפותחות בכל הקשור לתעשייה ירוקה, השומרת על איכות הסביבה וכיום צימצמנו את הפער. באיכות השפכים המוזרמים לים התיכון אנחנו מקדימים את מדינות אירופה ובזיהום אוויר צימצמנו את הפער כך שאנו רחוקים חמש-עשר שנים מהתקן הבינלאומי.

מהי תמונת המצב בתעשייה בכל הקשור לאיכות סביבה?

ענבר: " המצב בתעשייה משתפר והולך. אנחנו מדברים על כמה אלפי מפעלים מזהמים, מהם 100 מזהמים כבדים מאוד, כדוגמת קבוצת כי"ל, מכתשים אגן, בתי הזיקוק חיפה ואשדוד, טבע, נמלי ישראל, חברת החשמל, חיפה כימיקלים דרום וצפון ומפעלי הפלדה חוד פלדות ויהודה פלדות. בנוסף, ישנם 200-300 מזהמים בינוניים והשאר מזהמים קטנים".

מהם כלי העבודה של המשרד להגנת הסביבה מול החברות?

"הכלי העיקרי הוא רישיון עסק. לכל מפעל יש רישיון עסק והמשרד קובע את תנאיו. כלי עבודה שני הוא היתר רעלים. כל מפעל שעובד עם חומר מסוכן צריך לקבל היתר כזה. הכלי השלישי הוא צווים אישיים, בעיקר בנושא זיהום אוויר. לגבי חברות שמזרימות שפכים לים, אלה צריכות היתר הזרמה לים. לכל אלה נוספים חוקים ויחד יש לנו שליטה די טובה על מה שנעשה בתוך המפעלים.

"בדרך כלל מחלקים את הפעילות מול התעשייה למניעת זיהום אוויר, לשפכים ולטיפול בפסולת, בעיקר מסוכנת. בכל התחומים אימצנו את התקנות האירופיות. התוצאה היא שלכל המפעלים הגדולים והבינוניים ישנם תנאי פעילות מפורטים. אין אחד מהגדולים שהוא לא 'לקוח' שלנו".

מה גורם למפעלים להתייחס אליכם?

"ישנם מנגנוני פיקוח ואכיפה. אנשים שלנו עושים בדיקות פתע למה שנפלט מארובות, ודגימות לפסולת ולשפכים. באותם מקרים שבהם מפעל לא עומד בתנאים אנחנו פותחים בהליכי אכיפה. אכיפה מינהלית מתבצעת ברמת המחוז, שבה אומרים למפעל באילו תנאים לא עמד. אנחנו נותנים להנהלה זמן לספק הסבר. אם הם לא מסבירים, עובדים לאכיפה פלילית. כאן נכנסת לפעולה המשטרה הירוקה, שיש לה סמכות חקירה כמו של משטרה כחולה. חוקרים את מנהלי החברה ומגישים את המסקנות ליועץ המשפטי של המשרד, שמציג אותן ליועץ המשפטי לממשלה, ואם מוצאים לנכון מגישים נגד המפעל תביעה בבית משפט.

"גם שיפור המודעות בחו"ל מסייע. למפעלים קשה לייצא אם הם לא עומדים בדרישות איכות סביבה, בעיקר למערב. אינטל היא דוגמה חיובית. בישראל החברה מחויבת לעמוד בסטנדרטים של החברה האם בארה"ב. גם אם מדינה כמו ישראל מקלה לעומת ארה"ב, החברה עדיין מחויבת לסטנדרטים של אינטל העולמית".

אתם צריכים ללחוץ על מפעלים ישראלים לעמוד בדרישות?

"כיום אנחנו בדיונים עם כל המפעלים. בעבר הם התווכחו, כי לא רצו לפעול בתחום. כיום הם מתווכחים אתנו בגלל שהם פוחדים ורוצים שנקל בתנאים, כדי שלא ייווצר מצב שהם יעברו על החוק. ישנה התקדמות. לדוגמה, החברות ברמת חובב, טבע, מכתשים, הברום, כימאגיס וקופולק השקיעו יחד 50-60 מיליון דולר בטיפול בשפכים, וישקיעו סכומים דומים בטיפול בזיהום אוויר בשנים הבאות".

אילו חברות עדיין מזהמות?

"החברות עדיין מזהמות. אפשר לומר שלכל אחת יש תרומה לזיהום. המפעלים ברמת חובב מזהמים מדי פעם. כך גם המפעלים במפרץ חיפה. אבל בסך הכל ישנה מגמת שיפור וכולם בתהליך שיפור - אם בתהליכי אכיפה מינהלית ואם בהחמרת התנאים".

בישראל מופעל מנגנון סחר בפליטת גזי חממה?

"כיום, אם מפעל פועל להפחתה של גזים שתורמים לאפקט חממה, יש לזה שוק בינלאומי. אלה עסקי אוויר אמיתיים. לדוגמה, אם חיפה כימיקלים פולט גזים התורמים לאפקט החממה ואחר כך הוא מפחית אותם, הוא מקבל קרדיט ממנגנון האו"ם והוא יכול לסחור בזה מול חברה אחרת, שפליטת הגז שלה גבוהה מההיתר. בישראל אנחנו לא נוקטים סחר בפליטות גזים ודורשים מכל מפעל לקיים את הטכנולוגיה הטובה ביותר להפחתת הזהום הסביבתי".

איך אנחנו ביחס למדינות המפותחות?

"בעניין השפכים אנחנו מתקרבים לאירופה. הדוגמה הבולטת היא מפעלי חובב, שפועלים בטכנולוגיות מתקדמות ביותר לטיפול בשפכים. בימים אלה אימצנו את החקיקה האירופית לסילוק חומרים מסוכנים. המפעלים די עומדים בזה. המפעל ברמת חובב שמטפל בזה בונה מתקן מהמתקדמים בעולם.

"בתחום ההזרמה לים הפחתנו את הזיהום ב-90%. חלק מהמים מטופלים ומוזרמים לים וחלק ממוחזרים. הביוב של כל המדינה זרם בעבר היישר לים. כיום אין דבר כזה. חלק חוזר לחקלאות ומה שמוזרם לים הוא באיכות טובה. בהזרמה לים אנחנו ברשימת הטובים ביותר באירופה ובין המתקדמים בעולם.

"לעומת זאת, אנחנו רחוקים מאוד מהמדינות המפותחות בנושא איכות האוויר. ואולם, אנחנו מתקדמים ויש חקיקה לגבי זיהום אוויר בשלב די מתקדם בכנסת. אנחנו גם לא טובים בזיהום אוויר מתחבורה. זיהום האוויר בגוש דן הוא גבוה במיוחד, יותר מהזיהום בצפון ומקורו ברכב. אנחנו מנסים להתמודד עם זה וההצלחה בינונית".

זה אומר שהתושבים במפרץ חיפה לא צריכים לדאוג מזיהום האוויר באזור?

"תמיד טוב לדאוג. הטיפול בזיהום אוויר במפרץ חיפה הוא טיפול מתמיד. לכל מפעל באזור ישנו צו הדורש השקעה גדולה מאוד בהנמכת הזיהום. המהפכה במפרץ חיפה תהיה עם הכנסת הגז הטבעי לבתי הזיקוק ולתחנות הכוח בעוד כשנתיים".

על אילו השקעות מצד התעשייה מדובר?

"ברמת חובב השקיעו 60 מיליון דולר בשפכים וסכומים דומים וכפולים יושקעו שם בטיפול בזיהום אוויר. במפרץ חיפה השקיעו המפעלים עשרות מיליוני דולרים בשפכים וסכומים דומים בזיהום אוויר. התעשייה הכבדה משקיעים כל שנה יותר מ-60 מליון דולר רק בתשתיות, לא כולל טיפול שוטף והסכומים גדלים והולכים".

מה עם זיהום קרקעות?

"תחנות הדלק הגדולות ישקיעו יחד 60 מיליון שקל בשיקום קרקעות מזוהמות בתחנות. בתעשייה הצבאית מדובר בהשקעות של מאות מיליוני שקלים".

מה החלום שלך בנושא התעשייה ואיכות הסביבה?

"שהתעשייה תטמיע את הטכנולוגיות החדישות להגנת הסביבה, שלא אצטרך להפעיל אמצעי אכיפה ושנגיע ליעדים הכמותיים המקובלים. אני רוצה שנקבל בכל המדינה אוויר, קרקע, מים וים נקיים. אני חושב שעוד חמש-עשר שנים נעמוד במרבית הפרמטרים העולמיים".



בתי הזיקוק חיפה ואשדוד. "עוד חמש-עשר שנים נעמוד במרבית הפרמטרים העולמיים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו