בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשירות הוד ממשלתו

ירון זליכה, החשב הכללי באוצר, טוען שהעיתונאי נחום ברנע, פתח נגדו בסדרת התקפות ארסיות, אחרי שהתלונן נגד אולמרט בפרשת בל"ל. השבוע הוא החליט לענות לו

תגובות

נוסח המכתב המלא

"מדוע מתגייס עיתונאי, שזכה לקבל את פרס ישראל אך לאחרונה מידי ראש הממשלה אולמרט, באופן כה מוחלט וקנאי לטובת אישים בצמרת השלטון החשודים בפלילים - על כך תצטרכו אתם והציבור לתת את הדעת", כך בחר החשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה, לסיים מכתב שבו הוא מתלונן על הדרך שבה מסקר אותו בטורו בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות", נחום ברנע.

במכתב, שנשלח בשבוע שעבר לעורך העיתון, שילה דה-בר, מביא זליכה כמה דוגמאות למה שהוא מכנה "פרסומים... אשר אין קשר בינם ובין המציאות והם בגדר הוצאת דיבה". הוא מתלונן על "פרסומם השיטתי של דברי שקר אשר כה קל להפריכם לו טרח (ברנע) לבדקם", וכן על "אי מתן זכות תגובה באופן סדרתי וגורף, ציטוט מגמתי ופסול של חלקי שיחת רקע שלא לציטוט, עריכה מגמתית של עדות וניסיונות חוזרים ונשנים לערער אמינות של עד מרכזי ומתלונן בחקירות פליליות תלויות ועומדות".

זליכה מקדים ומסביר כי למעט מקרה אחד, ברנע מעולם לא כתב עליו לפני שהתפרסמה התלונה שהגיש נגד אולמרט בפרשת המכרז על מכירת בל"ל. "עד לאותו היום", הוא כותב, "דומני כי ברנע כלל לא ידע מי אני... ואולם מיום שנודע כי העדתי על מעשים אשר ברור לכל כי אסור לעובד ציבור להעלימם, הפך אותי ברנע לאחד הכוכבים הקבועים של טורו, תוך השמצות חסרות ביסוס ותוך ניסיון מכוון להטיל דופי באמינותי ולפגוע בשמי הטוב".

לאחר מכן מביא זליכה במכתבו שבע דוגמאות למקרים שבהם לטענתו הוציא ברנע את דיבתו, מבלי שנתן לו הזדמנות הוגנת לתגובה. אחת מהן לקוחה מטורו של ברנע ב-8 בדצמבר 2006, שם כתב בלעג על כנס אגף החשב הכללי. "דון קישוט, הלוחם העז בטחנות השחיתות", כתב אז ברנע, "התארח אצל ז'אן ד'ארק, הבתולה מאורליאן. דון לינדנשטראוס וז'אן זליכה". באותו טור האשים ברנע את זליכה בעיכוב מיותר ויקר של פרויקט מסחרי בשם 'אקווריה' באילת, פרויקט שלטענת זליכה כלל לא הכיר באותה שעה וממילא גם לא עיכב. "ברנע", כותב החשב הכללי, "לא מתאפק ומשבח בהקשר זה את התנהלותו המחוכמת, הזהירה, התקינה והאחראית בעניינים של אברהם הירשזון, אשר כולנו יודעים היכן הוא נמצא היום".

בטור מאפריל השנה, המשיך זליכה, "בחר ברנע להשמיץ אותי על רקע עבודתם...של עובדי אגף החשב הכללי...הוא מאשים אותי בתפירת תיק ובאיומים". בסיומו של הקטע, לדבריו, השתמש ברנע בפרטי שיחה שקיים עמו, "שיחה אשר בה התחייב בפני מפורשות כי תשמש שיחת רקע שלא לציטוט ולא תהווה תחליף לבקשתי המפורשת להפנות אלי במקביל את שאלותיו בכתב ולקבל תגובה בכתב". בנוסף, הוא אומר, השווה אותו ברנע לג'וזף מקארתי. "קודם הייתי קדושה צרפתייה פנאטית ומטורפת מהמאה ה-15 והפעם אני צייד מכשפות מאמצע המאה ה-20. מיותר לציין, כי ברנע לא העביר כפי שהתחייב שאלות בכתב ולפיכך גם מנע ממני שוב את האפשרות להגיב".

בטור אחר, שעניינו חוק חובת המכרזים, "מתרחבות האנלוגיות מתחום ההיסטוריה לתחום הספרות, וכאן", כותב זליכה, "הוא משווה אותי לחזיר נפוליאון, בן דמותו של סטלין, מספרו של ג'ורג' אורוול, 'חוות החיות'".

"את שאלת אובדן הדרך המוסרית אשאיר לברנע ללבן בינו לבין עצמו", מסכם זליכה, אבל דורש מברנע ומ"ידיעות אחרונות" "התנצלות מובלטת ומפורשת... אשר תשקף את היקף הפגיעה המכוונת באתיקה העיתונאית ובשמי הטוב".

נחום ברנע סירב להגיב והפנה את "הארץ" לעורך "ידיעות אחרונות", שילה דה-בר, שמסר בתגובה: "בעודי מעיין במכתבו המנומק של מר זליכה התברר לי שאיני הנמען היחיד, אף שרק שמי הופיע ברשימת המכותבים: מתברר שעוד בטרם הספקתי להשלים את הקריאה נמסר המכתב לעיתונאי אחר, כתב עיתון 'הארץ'. אני מכבד את מר זליכה ואת תפקידו, וגם את כתב 'הארץ'. אך אני מעדיף להשלים את הקריאה ואת הטיפול בתלונתו של מר זליכה רק לאחר שיחליט אם הוא מתכתב עם 'ידיעות אחרונות' ישירות או באמצעות עיתון 'הארץ'".



ברנע. מוחלט וקנאי


זליכה. קדושה צרפתייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו