בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רוצים סבסוד ממשלתי

חתני פרס התעשייה 2007 מוכנים לוותר על התמיכה של מרכז ההשקעות והמדען הראשי. הם מציגים מתכון לצמיחה עצמית בשוק גלובלי תחרותי, וקוראים לממשלה להחזיר את החינוך הטכנולוגי ולגבש תוכנית אסטרטגית לצמיחה ולצמצום פערים

תגובות

בעוד כשבוע יקבלו ארבעה אנשי עסקים את פרס התעשייה מידי נשיא התאחדות התעשיינים. פעם הערב הזה היה שיאה של הרמוניה בין ההתאחדות לתעשייניה. ואולם, ברב שיח עם הזוכים נחשפים פערים עצומים בתפישות בין נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, לחתני הפרס - ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל שטראוס, יוסי ורדי, יזם בתעשיית ההיי-טק, אמנון דותן, יו"ר רדימיקס ושמעון שקל, מנכ"ל מולטילוק.

התעשיינים המובילים, שמקבלים את הפרס, בין השאר, על היותם מודל לחיקוי בתחומי ניהול ואסטרטגיה, סבורים שהתעשייה הישראלית יכולה להסתדר גם בלי סבסוד ממשלתי בדמות מענקי מרכז ההשקעות והמדען הראשי.

יתר על כן, הם כלל לא רוצים את הממשלה בעסקים, אלא בתשתיות פיסיות ובחינוך. ואם בכל זאת סיוע ממשלתי, אז רק לעידוד חדשנות ויצירתיות. מבחינתם אפשר לסגור את מרכז ההשקעות, שממילא כבר נסגר בפועל. ההיי-טק לא זקוק לתמיכה ויש לתת עדיפות לתעשייה מסורתית, אך לא בכסף. הדברים נאמרו כשברקע ממשיך ברוש במאבקו להגדלת תקציבי התמיכות הישירות בתעשייה.

"תעשיית ההיי-טק הישראלית היא סיפור הצלחה מעורר קנאה בכל העולם. עכשיו צריך לעודד את התעשייה המסורתית, ולא בדרך של מענקים", אומר ורדי. "הממשלה צריכה לא להפריע", אומר דותן. "כיום, בעידן הגלובלי, כדי להצליח התעשייה המסורתית צריכה להתאים עצמה לכללים בינלאומיים נכונים. צריך מנוף פיננסי נכון, הנהלה חזקה, לטפח את הליבה האנושית של העסק וצריך להשקיע חלק ניכר מהמשאבים במו"פ. אם משלבים הכל יחד אפשר להצליח, ללא סיוע ממשלתי".

"הסיוע הממשלתי צריך להיות בהכשרת עובדים ולא במענקים, זאת לאחר שהמדינה סגרה את בתי הספר המקצועיים ויצרה מחסור בכוח אדם מקצועי בתעשייה ובכך תרמה להתכווצותה", מציין שקל. "אנחנו לא רוצים סובסידיה, אבל הממשלה צריכה להתערב בדרכים אחרות בקידום התעשייה המסורתית, שהיא היצרנית הגדולה של התעסוקה במשק", אומר ויגודמן.

שבב של אינטל - הוא תעשייה או שירותים?

בהתאחדות התעשיינים מיהרו בתגובה לבדוק ולדווח ששטראוס-עלית הגיעה לאן שהגיעה גם בזכות כ-70 מיליון שקל מענקים, ומולטילוק בעזרת כ-20 מיליון שקל מענקים.

מגזר התעשייה בישראל מתכווץ בשנים האחרונות לעומת מגזר השירותים, שתופס את הבכורה בנתוני תעסוקה. התעשייה מאבדת ממעמדה המרכזי במשק?

ויגודמן: "הצמיחה של מגזר השירותים היא עולמית. התעשייה לא מאבדת את מקומה והשאלה היא איך התעשייה משתלבת בתהליך. התשובה היא לחבר מוצר עם שירות. להכין כוס קפה בבית באירופה עולה 0.1 יורו, וכשקונים אותה בבית קפה משלמים 1.75 יורו. הפער נובע מתוספת שירות וחוויית צריכה. זה האתגר והמענה של התעשייה".

דותן: "הסטטיסטיקה בעייתית. בענף הבנייה והשירותים ישנו תהליך של תיעוש מלא. לדוגמה, בעבר נהגו לייצר בטון באתרי בנייה. כיום הוא מיוצר במפעלים מרכזיים ומשנעים אותו במערבלים. בעבר התייחסו לשינוע כשירות. כיום זה חלק בלתי נפרד מתהליך הייצור".

שקל: "אי אפשר להתווכח עם העובדות. בישראל קורה מה שהממשלה החליטה שיקרה. אין חינוך לתעשייה וכתוצאה מכך התעשייה מצטמצמת. יש כאן הון אנושי אדיר. אם נדע כחברה וכמדינה לנצל משאב שנקרא כוח אדם וליצור מוצרים חכמים שהעולם משווע להם, אפשר יהיה להגדיל בחזרה את התעשייה כמקור תעסוקה. מולטילוק מוכרת מנעולים בסין. למה שסיני יקנה מנעול ב-15 דולר במקום בדולר? כי אנחנו מציעים משהו נוסף ועל זה הלקוח מוכן לשלם. אם סדרי העדיפות הלאומית ישתנו, התעשייה לא תמשיך להצטמצם".

ורדי: "במגזר שאני בא ממנו הגבולות מטושטשים. שבב של אינטל - זה תעשייה או שירותים? אלפי עובדי אינטל בחיפה שעוסקים בכתיבת תוכנה - זה שירותים או תעשייה? הגבולות האלה מזמן איבדו משמעות, ועם זאת, אין ספק שהתעשייה המסורתית מצטמצמת ואין ספק שזה יוצר קווי שבר כלכליים-חברתים בעייתיים, שהחברה הישראלית תשלם בגינם מחיר מאוד יקר. אני מדבר מתסכול. יש בתוכנו שתי מדינות. זה משהו שטעון תיקון, וזו גם הזדדמנות גדולה שאנחנו מחמיצים אותה. ההחמצה אינה בהיי-טק שידאג לעצמו".

דותן: "התעשיות המסורתיות שבנסיגה הן אותן תעשיות שלא השכילו לשדרג את אמצעי הייצור לכאלה מתקדמים".

ורדי: "או את העיצוב".

דותן: "אלה שהשכילו להתקדם טכנולוגית, למרות עלויות שכר גבוהות, מצליחות להתחרות".

ויגודמן: "קצב התעסוקה לא גדל כמו קצב הצמיחה של המשק. 66.3% מכוח האדם במגזר העסקי מועסק בתעשיות מסורתיות. התעשיות המתקדמות מעסיקות 10.3%. בעשר השנים האחרונות היה ההיי-טק מנוע הצמיחה של המשק וחלקו בצמיחת התוצר היה 10.6%, בעוד שחלקה של התעשייה המסורתית היה 0.2%. עם זאת, תוספת התעסוקה בהיי-טק היתה רק 4.4% מהתוספת במשק. המסקנה היא שצמיחת ההיי-טק לא יכולה להיות הפתרון לנושא אי השוויון בישראל.

"בנוסף, ההשקעות בתעשייה יורדות וכתוצאה מכך יורדים הפריון והתפוקה, וכך אי אפשר לשדרג את שכר עובדי התעשייה. בעיני, סוגיה מרכזית היא השקעות בתעשיות מסורתיות. עם כל החשיבות של תעשייה שמייצאת, מי שמעסיקה את רוב האנשים היא התעשייה המסורתית", אומר ויגודמן.

ורדי: "אני מסכים, לכן השקעות בתעשייה המסורתית צריכות לבוא משני כיוונים. תוכנית אסטרטגית שתקבע להן עדיפות, והכשרה מקצועית שתקדם סגירת פערים חברתיים. תעשיית הההיי-טק פורחת ומשגשגת, עכשיו צריך לחזור לתת עדיפות ולבנות את ההכרה בתעשיות האחרות ולהקים מרכזי הכשרה מקצועית. צריך גם להסתכל על החצי המלא של הכוס. ישנן תעשיות שאינן היי-טק שעושות מהלכי התרחבות בחו"ל, כמו כתר, נטפים, מכתשים אגן וכי"ל".

דותן: "מעורבות הממשלה צריכה להתבטא גם בתקופות של משבר ביטחוני. אם שדרות נפגעת מקסאמים, אותם מפעלים באזור זכאים לסיוע ממשלתי".

ויגודמן: "אפשר ללמוד ממדינות אחרות שעשו מהלכים מוצלחים, כמו אירלנד, פינלנד, ספרד, פורטוגל, יוון וסינגפור. שם הממשלות קבעו יעד אסטרטגי לעשר שנים קדימה וחזרו אחורה כדי לראות מה צריך לעשות כדי להשיג את היעד. את התהליך הובילו אנשי עסקים. היעד שאני הייתי מגדיר בישראל הוא להיות בין 15 המדינות המובילות בעולם ברמת חיים, ואת זה לאזן ביעד חברתי - מספר מובטלים או דבר אחר שנוגע באי שוויון. כי לא צריך בכל מחיר להשיג את היעד של רמת החיים".

שמחת ההיי-טק נמהלה באחרונה בפרסום מספר העובדים שעזבו לחו"ל. זו אכן בעיה?

ורדי: "אני רוצה לדעת כמה ירדו לא מההיי-טק. זה חלק מהעולם הגלובלי. אנשים עוזבים כי הם רוצים למדוד את עצמם ולראות לאן הם יכולים להגיע. ישנם גם נתונים אחרים, על כך שבישראל יש יותר מו"פ מבכל מדינה מחוץ לארה"ב. בנוסף, כיום כשאתה הולך לכל חברה בעמק הסיליקון יושבים שם ישראלים וכחלק מעניין המצפון הם מחפשים איך לעזור".

התעשייה בישראל עומדת בסטנדרטים ראויים של איכות סביבה?

שקל: "זו מגמה עולמית שקיימת גם פה, ואולי כאן לא אוכפים מספיק את החוק. האכיפה לא שונה מאכיפת מהירות נסיעה. אם ייקחו את זה כיעד לאומי ויאכפו - זה יצליח יותר. במולטילוק, לדוגמה, התכוונו להקים קו ציפוי לפי הסטנדרט בישראל, שמאפשר זיהום בכמות מסוימת. החברה האם בשוודיה לא אישרה אותו, כי התקן בשוודיה הוא 100% טיהור שפכים והיא דרשה שנפעל לפי אותו תקן. אמרנו שזה מגדיל את ההשקעה ב-10%, אבל הם התעקשו".

דותן: "אני מייצג תעשייה שמזהמת בהגדרה. אנחנו מפעילים 80 מפעלים ומחצבות. כחברה בת של חברה זרה נחשפנו לפני שנים לדרישות רשויות במדינות מתקדמות. במערכות שלנו ישנם מתקנים מתקדמים למניעת אבק ורעש".

ויגודמן: "השמירה על הסביבה היא חלק מאחריות חברתית. בנוסף, הרגולציה העולמית שמה את הכתובת על הקיר. השאלה היא לא אם, אלא איך לנהל את התהליך הארוך של השקעות והגברת מודעות".

אתם מרגישים את השפעת המשבר הפיננסי העולמי?

ורדי: "על הביזנס שלי זה לא משפיע. תחום האינטרנט והמובייל נמצא בסערה שונה מזו של שנות ה-90. המשבר לא משפיע עליו".

ויגודמן: "אני מאמין גדול בעולם הריאלי. לאורך זמן העולם יכול לספק את הצמיחה וזה מה שרואים כיום בישראל ובעולם - צמיחה בקצב גבוה כבר הרבה שנים. כל עוד הצמיחה הריאלית בעולם תימשך, ואני לא מתעלם מהקשר לעולם הפיננסי, המשבר הזה הוא חולף".

דותן: "צריך להתייחס בחתך גיאוגרפי. האם יש משבר בסין, הודו ואירופה? ארה"ב אמנם משפיעה, אבל השפעתה על הכלכלה העולמית הולכת וקטנה. אני די אופטימי מבחינת היציבות הכלכלית הבינלאומית בתחומים הריאליים".

שקל: "גם בעיני המשבר פיננסי בלבד. יש תנודתיות קלה, וצריך ללמוד לחיות עם התנודות".

איך תעשייה ישראלית מסורתית יכולה לצמוח לשחקן בינלאומי?

שקל: "בענף שלי אנחנו לא שחקנים ענקיים בעולם. אנחנו חברה של 110 מיליון דולר מכירות ב-2007, מזה 80% בפעילות בינלאומית. החוכמה היא למצוא את המקומות המיוחדים שיש לנו בהם ערך מוסף עולמי. להתחרות בענקים זה קשה, חברה צריכה לחפש איפה דרושים מוצרים כמו שלה בעולם. איך דגים קטנים שוחים באוקיאנוס? הם לוקחים דג גדול ונישאים בזרם שלו. לקראת הסוף הם מגבירים מהירות ומשיגים אותו. חברות קטנות צריכות לעשות אותו דבר".

ויגודמן: "אייסר מטייוואן, סמסונג ו-LG מדרום קוריאה וסמקס ממקסיקו הן דוגמאות חלקיות לחברות שלכאורה נולדו במקום הלא נכון במובן של מדינות קטנות או שווקים מתעוררים. בכל זאת הן הצליחו להקים חברה גלובלית בינלאומית, שהתברגה לאחד משלושת המקומות הראשונים בעולם בתחומה. יש להן אסטרטגיה שונה ויש הרבה משותף. ככל שהעולם נהיה יותר גלובלי, כך נוצרות יותר הזדמנויות לשחקנים שחושבים אחרת, שנעים במהירות, שמציגים מודלים עסקיים ייחודיים. נוצרת להם הזדמנות, כי הגדולים חושבים בצורה דומה ופחות גמישים למודלים עסקיים אחרים.

"עם חלק מאלה נפגשתי אישית, כמי שמגיע מהמהלכים של שטראוס לצורך העניין. אבל אנחנו עוד לא שם. מה שלמדתי זה שיש הזדמנות, ועם אנשים מתאימים ואסטרטגיה מתאימה אפשר להגיע לשם. לא צריך למהר למכור את העסק לשחקנים בינלאומיים".



מימין: ארז ויגודמן, אמנון דותן, יוסי ורדי ושמעון שקל


מפעל אינטל בקרית גת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו