בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצוקים הלבנים של דובר

או: מיומנו של איש מערך הדוברות וההסברה במשרד ראש הממשלה

23תגובות

מוצאי שבת:

התרגשות גדולה לקראת העבודה החדשה. מצד אחד - חושש ממקום העבודה שכל כך הרבה הזהירו אותי מפניו, ומצד שני מתרגש רק מעצם צירוף המילים "לשכת ראש הממשלה".

"ראש הממשלה"! "דה פריימיניסטר"! אני, הקטן באלפי מנשה, הולך להיות סר האמפרי, או אולי אפילו פייר סלינג'ר, דוברו האגדי של ג'ון קנדי. ומצד שני - הלב צונח כשאני נזכר ש"ראש הממשלה" הזה הוא לא בן גוריון ואפילו לא ג'ים האקר, אלא כולה ביבי.

אשתי, פועה, מנסה להרגיע: יהיה בסדר. הם יקבלו אותך בזרועות פתוחות, ולו-רק משום שהם לא יוכלו להרשות לעצמם לאבד את האיש החמישים-ושלושה שפורש מהלשכה בזעם ובאכזבה. וחוץ מזה, היא מזכירה לי שעומדת לי זכות אבות: דודו של אחי סבי היה השמענדרי"ק מפלונסק - הלא הוא רבי שמעון דרעייר יידער קאפ זצ"ל. הם לא יעזו לגעת בצאצאו של השמענדרי"ק. מה עוד שגיסי דיבר עם נחור שומאכר - אותו סדרן מיתולוגי מתיאטרון ירושלים, שפעם הוביל תוך קידה עמוקה את "הוד מעלתה" למקום מושבה בחידון התנ"ך, זכה באמונה, ולימים הפך אבן-כותל לכל המתדפקים על דלתות הלשכה. אותו נחור הבטיח לגיסי, שאצלו הוא קונה זה שנים קרפיונים לחג, שלא לדאוג - יהיה בסיידר.

יום ראשון:

מה לובשים לעבודה במערך הדוברות? ההתלבטות היתה איומה. פועה התעקשה על חליפה כהה, זו של שבת חתן, ואני אמרתי חולצת פסים, כמו של ברדלי מ"וושינגטון פוסט" ב"כל אנשי הנשיא". היא אמרה שחולצת פסים עלולה להיראות בעיני הגברת כפרובוקציה ("למה אתה חושב העיפו משם את עוזי ארד?"). בסוף התפשרנו על חולצה בלי פסים עם עניבה צהובה - מחווה קטנה לבית"ר ירושלים - וז'קט כחול תל-חי.

תומר אפלבאום

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

בדרך לקריית הממשלה ניסיתי לדמיין איך זה יהיה: המזכירה, מיס מניה-פניה, תקבלני בפלירטוטים כאשר אטיל את הכיפה שלי לעבר המתלה בלי להחטיא. ואז יזמזם הבוס באינטרקום, ואכנס לחדרו מבעד לדלת המרופדת. רוה"מ יקום מאחורי השולחן הענק, יטלטל את ידי בחום ויביט לתוך עיני כשהוא אומר: "חיכינו לך, דאבל-או-סבן" (שכן אהיה הדובר השביעי בסדרה), "ברוך הבא. רק איש הסברה מיומן כמוך יוכל לעזור לנו לשווק... לשווק את... אההה... מה שאנחנו עושים פה".

המציאות היתה קצת שונה. אדם בשם יודל'ה מענתות בקושי הרים את הראש כשהצגתי את עצמי כדובר החדש ושאל איזה מספר אני. לא ידעתי מה להשיב ואמרתי "שבע". הוא הציץ בי מעל למשקפי הקריאה: "אתה בטוח? אולי שבעים?"

הוא קם כפוף-גב, נטל בגניחה צרור מפתחות ענק, והוליך אותי בצליעה במורד מדרגות צרות. בקרקוש מפתחות הוא פתח דלת ברזל. מאחוריה התגלה לתמהוני אולם ענק, דמוי האנגר, רוחש פעילות תעשייתית. עשרות אנשים ישבו שם מאחורי שולחנות כשהם מקישים על מקלדות, מצקצקים בלשונם, או מתאמנים זה מול זה בהשמעת לגלוגים, אמירות סרקסטיות והכחשות נמרצות.

- "הדוברים!" החריק הגיבן קצרות וסב על עקביו. דלת הברזל נטרקה מאחורי ברעש מהדהד.

יום שני:

קצת מאוכזב מהג'וב החדש. מסתבר שאני לא דובר אחד, ולא שלושה - אלא יותר ממאה, במערך התקפי של 30-20-50, המחולקים בערך כך: 50 טוקבקיסטים (27 אנטי-אופוזיציה ו-23 אנטי-תקשורת), 20 מסבירים המורכבים מ-9 דוברים פנים-קואליציוניים ו-11 דוברי חוץ המשמשים גם כציידי נאצים ומאתרי אנטישמים בעולם, 30 סמנכ"לים לענייני הסברה ודוברות, מתוכם 17 דוברים אישיים של ראש הממשלה ו-5 של רעייתו, פלוס שני דוברים שתפקידם לתאם הכחשות בין שתי הקבוצות הנ"ל ובין חבר הכנסת ח"כוניס, שהוא הדובר הלא רשמי של הקואליציה ומכחישן-הבית של רוה"מ. אלא אם כן תואם אחרת עם ארבעת יועצי ההסברה, הכפופים לשני ראשי מערך הדוברות: כלפי האחד רוחש רוה"מ בוז עמוק, ולשני - שאותו הוא מעריך - הוא מחפש מחליף. קלדנית בשם פרנויה מחלטרת בימי שני בין 4:15 ל-4:30 בהסברת מדיניות השלום והרווחה של הממשלה לחברי כת המאקויה.

לא יודע. כנראה ייקח לי קצת זמן לתפוס את העניינים. לקחתי כדור נגד כאב ראש - ולמיטה.

יום שלישי:

שלחו אותנו להשתלמות - למופע של השדרן גלן בק ליד הכותל. האיש הוא גאון הסברתי: הוא אמר שאלוהים נתן לעמישראל את ארץ ישראל - ולערבים את המדבר ואת העזים. התרשמנו עמוקות. אין ספק שבעזרת דוברות נאותה נוכל להסביר את זה אפילו לראש ממשלת טורקיה, ארדואן, ולחברי הקוורטט.

בערב - גיוס חירום של כל מערך הדוברות, שמבחינתנו כולל עכשיו גם את רשות השידור וגם את "ישראל היום": הגבירה עומדת ללטף קווצת שיער של ילדה של עובדים זרים, שמועמדת לגירוש. עבדנו כולנו כמו משוגעים עד אור הבוקר. פנקס הקטן, הצ'יף-אוף-סתם, האיש החזק בלשכה, אמר שעשינו עבודת קודש. ובאמת, יש תחושת סיפוק של עבודה בשירות הציבורי, של תרומה למדינה.

יום רביעי:

היום עסק כל מערך הדוברות שלנו בהסברת אחת ההחלטות החשובות ביותר - אם לא המעשית היחידה - שקיבל נתניהו מאז היכנסו לתפקיד: הרחבת מערך ההסברה והדוברות במשרד ראש הממשלה. אגב כך התעורר ויכוח בין הדובר החדש ובין שני יועצי ההסברה בשאלה מי מהם יודיע על ההחלטה. סמנכ"ל יחסי הציבור נאלץ להתערב ואמר לעיתונאים שהדבר רק מוכיח את התבונה שבהקמת מערך הדוברות. כעבור שעה יצאה הכחשה מטעם לשכת הדובר כאילו סמנכ"ל יחסי הציבור לענייני הסברה נאלץ להתערב, ואילו אנחנו הוצאנו הכחשה כאילו סרה קרנו של ראש אגף ההסברה בעיני נתניהו, דבר שגרם לכך שסרה - או שרה - קרננו-שלנו.

יום חמישי:

החלטתי ליזום כדי להתבלט: כתבתי תזכיר המאשים את ציפי לבני והאופוזיציה באי-עשייה מדינית ובמחדל צבאי, אבל אמרו לי שצוות של 15 דוברים כבר כתב תזכיר דומה, שכבר הופץ ומדוקלם זה שנה וחצי בקרב הטוקבקיסטים שלנו.

זה כמה לילות אני מתחמק מפועה בתואנה שיש לי כאב ראש. בלילה חלמתי שאני שט עם ארדואן ועם עז על דוברה מול צוקי דובר בסרט של דובר קוסאשווילי.

יום ראשון:

עיתוני סוף שבוע היו מלאים בהדלפות על כך שנתניהו כבר לא מרוצה ממערך ההסברה החדש, ובמיוחד לא מהאופן שבו מדבררים את התסרוקת שלו. באתי לעבודה בהרגשה רעה, מפלס דרך בין הדוברים שיצאו עם ארגזי קרטון ובין המועמדים לדוברות מקרב חבורת "סרוגינו", שמירפקו את דרכם פנימה.

ואמנם, אשר ("יעקב") יגורתי, הדובר של מדור השכר, קרא לי ואמר ששירותי אינם נחוצים עוד, משום שהתקבלה החלטה לצרף למערך הדוברות את כל עמישראל - גם כדי לדפוק את הפגנת המיליון של תנועת המחאה, וגם "בגלל ספטמבר". אבל אני חושב שהסיבה האמיתית היא הפצעון שיצא לי על השפתיים. שיהיה. ממילא מיציתי את עצמי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו