בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועמ"ש: מפעלי ים המלח משלמים מעט מדי למדינה

תגובות

משרד היועץ המשפטי לממשלה קובע שעל מפעלי ים המלח, השייכים לחברת כימיקלים לישראל שבבעלות האחים עופר, להגדיל את שיעור התמלוגים שהם משלמים למדינה. בחוות דעת שפרסם אתמול המשנה ליועץ, עו"ד אבי ליכט, נקבע גם שעל המפעלים לשאת בעיקר העלויות של מיגון בתי המלון באזור. בכך אימץ המשרד את העקרונות שקידמו באחרונה הארגונים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה בנוגע למפעלי ים המלח.

ליכט מציין בחוות הדעת המשפטית שחלקו של הציבור ברווחי מפעלי ים המלח הלך ונשחק עם השנים, למרות שמדובר באוצרות טבע השייכים בראש ובראשונה לציבור.

כך מתברר שבעשר השנים האחרונות חילקה כימיקלים לישראל לבעלי המניות שלה דיבידנד בסך 3.8 מיליארד דולרים מרווחי ים המלח, בעוד שהציבור קיבל תמלוגים בסכום של 303 מיליון דולר בלבד. "הבעיה בעניין זה מתעצמת לאור משקלו המשפטי של עקרון הצדק החלוקתי, ולאור התוצאות הסביבתיות של פעילות המפעלים, גם אם משקללים את התועלת שבפעילותם", כותב ליכט.

ליכט מודה שהמצב הקיים התאפשר בין היתר עקב התחייבות שנתנו בעבר שרים בממשלה לאנשי העסקים שרכשו את המפעלים מהמדינה, שלא להעלות את שיעור התמלוגים. הם עשו זאת אז כדי להעלות את האטרקטיביות של החברה ולתת ודאות לרוכשים אותה.

מכיוון שקשה מבחינה משפטית להפר התחייבות זו, מציע ליכט לבחון קביעת היטל על רווחי יתר של הזכיין, בדומה להסדר שנקבע בתקופה האחרונה עם מפיקי גז ונפט מקידוחים. עם זאת הוא מדגיש שמדובר בהסדר שמחייב בדיקה מעמיקה קודם ביצועו.

רובה של חוות הדעת של ליכט עוסק בחלוקת המימון של פרויקט "קציר המלח" באזור בתי המלון.

מדובר בפרויקט שנועד לאסוף מלח המצטבר בקרקעית בריכה תעשייתית של מפעלי ים המלח עקב פעילות איסוף המינרלים של המפעלים. מלח זה גורם לעליית מפלס הבריכה, מה שמאיים להציף את אחד מריכוזי בתי המלון הגדולים בישראל, הצמוד לבריכה.

מפעלי ים המלח פועלים על בסיס זיכיון שנתנה להם המדינה לנצל את המינרלים של ים המלח עד שנת 2030. בחוות הדעת שלו מציין ליכט שעלות ביצוע הקציר עבור המפעלים עד תום תקופת הזיכיון תהיה 3.76 מיליארד שקלים.

ליכט מאמץ באופן מפורש שני עקרונות של המשרד להגנת הסביבה: "המזהם - משלם" ועקרון "האחריות המורחבת של היצרן". הוא קובע שעל המפעלים לממן את רוב פרויקט הקציר. "פעילות המפעלים היא שיוצרת את הסיכון ולכן עליהם לפתור את הבעיה", נכתב בחוות הדעת, "על המפעלים לנהוג ככל יצרן ולהפנים את עלות הסיכון הנגרם בשל הליך הייצור של מוצריה ובכלל זה הנזקים הסביבתיים שהיא גורמת". כמו כן ציין ליכט שפרויקט הקציר גם יחסוך למפעלים עלויות תפעול גדולות, המושקעות כעת בהקמת סוללות עפר כדי להתמודד עם עליית מפלס הבריכה.

ליכט מדגיש שגם על המדינה לקחת חלק מסוים במימון הקציר, מאחר וגם לה יש אינטרס בשמירה על מפלס קבוע בבריכות, על מנת לקיים את ענף התיירות. ליכט מדגיש שיש לאפשר משא ומתן בעניין ואף לתת מרחב של גמישות לנציגי המדינה, אבל אם המשא ומתן לא יצלח, ניתן מבחינה משפטית לקדם הליך חקיקה שיחייב את המפעלים לשלם.

ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה כי "מחוות הדעת עולה שעו"ד ליכט מעדיף שסוגיית קציר המלח תיפתר בהסכמה בין המפעלים למדינה. עוד עולה שעל אף שהוא מציע שעיקר עלות הקציר יושת על המפעלים, הוא מאשר שיש להטיל חלק מהעלות גם על המדינה ועל גורמים אחרים בים המלח. המפעלים מוכנים בכל עת לחדש את הדיונים עם משרד האוצר שהופסקו על ידו לפני כמה שבועות וטרם חודשו. הואיל והמפעלים מוכנים לחידוש המשא ומתן, הם יימנעו בשלב זה מלהגיב על הקביעות העובדתיות והמשפטיות בחוות הדעת, כדי לא לפגוע בסיכוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו