בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם שפנים רוצים שוויון

מחקר חדש מראה שיחסים חברתיים שוויוניים מאריכים את תוחלת החיים של שפני הסלע

תגובות

יחסים חברתיים המביאים יציבות ומשפיעים על איכות ותוחלת החיים הם לא רק נחלת בני אנוש. מחקר מתמשך, שבו עוקבים אחר שפני סלע באזור עין גדי, מלמד שיחסים חברתיים הדוקים בקרב קבוצות שפנים מאריכים את תוחלת החיים בתנאי המדבר הקשים, שם בעלי החיים נאבקים מדי יום על מזון ומים, ונאלצים להתמודד עם טורפים.

תחת הנחייתו של פרופסור אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב, עוקבת קבוצת חוקרים, בראשות עמיעל אילני ועדי ברוקס, אחר כמה קבוצות שפני סלע באזור עין גדי. בין השאר בדקו החוקרים את הקשרים החברתיים בקבוצות, ואת יחס הקשרים החברתיים לתוחלת החיים. מסקנותיהם התפרסמו באחרונה במאמר מדעי בכתב העת PLOS-ONE ("הספרייה הציבורית למדענים").

המעקב אחר השפנים בנחל ערוגות ובנחל דוד, הסמוכים לקיבוץ עין גדי, נעשה מאז שנת 1999. קבוצות שפנים מורכבות בעיקר מנקבות. הזכרים עוזבים את הקבוצה בגילים 16-30 חודשים, אך נשארים סמוך לה. תוחלת החיים של שפן זכר היא בדרך כלל שבע-שמונה שנים. זו של הנקבות שנה-שנתיים יותר.

במסגרת המעקב המדעי נלכדים שפנים ומסומנים, כדי שניתן יהיה לזהותם. כך ניתן לעקוב אחר שפנים מסוימים, להכיר את קשריהם החברתיים ולדעת עד כמה האריכו חיים. החוקרים מפתים את השפנים בקולורבי וכרוב להיכנס למלכודות. הם מרדימים אותם, מצמידים לגופם שבב אלקטרוני וסימן זיהוי וזמן קצר לאחר שהתעוררו הם משוחררים חזרה למדבר. "אנחנו יודעים ששפן מסוים כבר לא חי אם אנחנו רואים שבמשך זמן ארוך הוא לא נראה שוב בשטח", מציין אילני.

בחלק החברתי של המחקר בדקו החוקרים את סוגי הקשר בין השפנים ואת תדירותם. הם התייחסו בעיקר לאינטראקציות חיוביות כמו מגע פיזי בין שפנים, או פעילות משותפת של הקבוצה. הידע שנאסף שימש אותם לתיאור רשתות חברתיות של הקבוצות. "במחקרים חברתיים בקרב בעלי חיים שמו עד היום דגש יותר על אינטראקציות שליליות כדי להגדיר מעמד חברתי", מציין אילני. "חשבנו שזה לא מראה את כל התמונה וחשוב ללמוד מי חבר של מי ומה מידת הקשר בין הפרטים".

על סמך המידע המפורט הוכן מדד ממוצע של חוזק הקשר חברתי ונבדקה מידת הסטיה ממנו אצל השפנים. קבוצת שפנים שיש בה סטיות קיצוניות ממדד הקשר היא זו שבה מוגדרים היחסים החברתיים כפחות שוויוניים, לעומת קבוצה שמידת הסטיה בה קטנה יותר.

הממצא המרכזי הוא שבקבוצות שפנים שנטו להיות שוויוניות יותר, שפנים חיו זמן רב יותר. שוויוניות התבטאה בכך שבעלי החיים שמרו על מדד יציב של יחסים ברשת החברתית שבה פעלו, באמצעות אינטראקציות חיוביות. אינטראקציות אלו התחלקו באופן שוויוני יותר בין השפנים. קבוצה פחות שוויונית בהקשר זה היא זו שבה פרטים רבים יותר נדחקים ממערכת היחסים היציבה והחיובית.

"אין לנו הסבר לשאלה מדוע שפנים מאריכים לחיות בקבוצות שהן שוויוניות יותר ביחסים החברתיים", מציין אילני. "ההשערה שלנו היא שהדבר קשור לכך שבמסגרת יציבה יותר מבחינה חברתית יש פחות עקה הפועלת על הפרטים החיים בה. אבל זו רק השערה".

במאמר המדעי שפירסמו, מעירים החוקרים שלפי מחקרים שנעשו בקרב בני אדם, גם בחברות שהקשרים החברתיים בהן חזקים, יש סבירות גבוהה יותר להארכת תוחלת החיים. אך עד היום לא נמצא קשר כזה אצל בעלי חיים. ביחס לתועלת שמפיקים שפנים מיחסים חברתיים מאוזנים, החוקרים מעלים השערות שונות, ובהן ההשערה שהדבר משפר את יכולת התארגנות הקבוצתית להתמודד עם איומים כמו נוכחות טורפים. *



שפן סלעים באזור עין גדי. הלכידות החברתית עשויה לשפר את ההתגוננות מפני טורפים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו