בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש העיר ערד המודח: במקומי מונה מי שהכשיל תוכנית ההבראה

תגובות

ראש העיר המודח של ערד מוטי בריל, לא מבין למה החליט שר הפנים מאיר שטרית להדיחו בתחילת אוגוסט. "שאלתי: למה אתה מדיח אותי? זה לא דמוקרטי. הוא ענה 'איני יכול להרחיב, שיהיה לך יום טוב'", סיפר בריל. הוא משוכנע שלמרות הצלחתו, משרד הפנים לא עשה די להשאירו בתפקיד, ובגלל מצוקה פוליטית שלא איפשרה את אישור תקציב העיר - הודח.

מינויו בשבוע שעבר של גדעון בר-לב, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים, לראש העיר הממונה מטעם המשרד, הגביר את כעסו של בריל שטוען שבר-לב הוא שפגע, בתפקידו הקודם, בתוכנית ההבראה לעיר. בר-לב היה בעבר רואה חשבון של המועצה האזורית תמר, שאמורה היתה להיות חלק מתוכנית ההבראה. בריל וערד עתרו נגד בר-לב, בטענה לניגוד עניינים אך בג"ץ לא הכריע.

בריל, לשעבר בכיר בקריה למחקר גרעיני, נבחר ב-2003. הוא מצא עיר של כ-27 אלף תושבים בפשיטת רגל. הכנסותיה לא עלו על 25 מיליון שקל. בעוד עירו נאבקת, המועצה האזורית השכנה תמר שיגשגה. 1,300 תושביה נהנו מארנונה של 60 מיליון שקל בשנה - ממפעלי ים המלח, המלונות ואזורי התעשייה באזור. בריל יצא למאבק בחלוקת הכספים בין ערד למועצה. הוא טען שחלוקת שטחי השיפוט לא שוויונית. "בתוכנית ההבראה הוכחנו שערד לא יכולה לאזן תקציב בלי עזרה (...) זה הגיע עד שר הפנים אז, אברהם פורז, שאישר לעיר 10 מיליון לשנה מתמר".

מנכ"ל המשרד אז היה גדעון בר-לב, לשעבר רו"ח של מועצת תמר. לדברי בריל, בר-לב לא תמך בהוראה. "הוא אמר שתוכנית ההבראה לא מקובלת עליו, ושאין מצב שהכסף יתקבל מתמר", טוען בריל. לבסוף הסכימו השניים שתמר תשלם 3 מיליון שקלים ומשרד הפנים 7 מיליון - לשנתיים בלבד. אבל הכסף ממשרד פנים לא הגיע בקלות. "בר-לב לחץ שנוותר על תביעותינו מתמר", אמר בריל, "שנחתום שאין לנו תביעות".

ב-2004 עתרה ערד לבג"ץ, בדרישה לקבל את 14 המיליון שהובטחו ממשרד הפנים. נטען שבר-לב פועל בניגוד עניינים, והיה בין אלה שגרמו למשרד הפנים לדחות את תוכנית העירייה. בג"ץ לא הכריע לאחר ששר הפנים אז, אופיר פינס, הודיע שתוקם ועדת גבולות שתכריע בחלוקת הארנונה. משרד הפנים מסרב לפרסם את מסקנות הוועדה. מאוחר יותר, העבירה רוחמה אברהם, כסגנית שר הפנים, את 14 המיליון לערד לפני הבחירות האחרונות.

בינתיים, נאלץ בריל להתמודד עם משבר קואליציוני שמנע את העברת התקציב למרות שהיה כבר מאוזן. לדבריו, מטרת מתנגדיו היתה להביא למינוי ועדה קרואה. "בישיבה האחרונה, ב-24 ביוני, לאופוזיציה היה רוב, אך הם עדיין בחרו לא להעביר שום תקציב למרות שיכלו להצביע על כל תקציב אחר", הוא אומר. כמה ימים אחר כך נערך לבריל שימוע בפני מנכ"ל משרד הפנים אז, רם בלניקוב. אחרי עשרה ימים עזב בלניקוב, עם שר הפנים דאז, רוני בר-און לאוצר. שטרית מונה ומינה כמנכ"ל את אריה בר. "בינתיים לא קיבלתי תשובה. עד 5 באוגוסט, אז הודיעו לי שהודחתי בלי שהמנכ"ל ידבר אתי או יערוך שימוע, בלי הסבר". בריל עתר לבג"ץ בטענה שההדחה לא חוקית, ושהמשרד לא מינה ועדה קרואה לקידום התקציב.

בעת הדחת בריל נמסר ממשרד הפנים שההליך תקין. הטענות לניגוד עניינים של בר-לב נדחו. מעיריית ערד נמסר בשם בר-לב: "אין ניגוד עניינים מאחר וטרום כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים מכר בר-לב את זכויותיו במשרד רוה"ח שטיפל בערד, דימונה ובמועצה תמר".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו