בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוויון מגדרי? לא בבית ספרנו

"אין מחסור בנשים מצטיינות, יש מחסור ברצון לקלוט אותן בסגל" , פתיחת שנת הלימודים באקדמיה

תגובות

שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר באוני' ב-2006
האוניברסיטאות שבות ומצהירות כי חרתו על דגלן שוויון בין המינים. אולם בפועל, למרות שורה של צעדים שננקטו בשנים האחרונות, ברוב האוניברסיטאות שיעור הנשים המתקבלות לשורות הסגל האקדמי הבכיר לא השתנה במידה ניכרת, ובכמה אוניברסיטאות מובילות הוא אף ירד.

עד לפני כעשור, כמעט ולא דובר על שיעורן הנמוך של הנשים באקדמיה. עם זאת, בשש השנים האחרונות, הכירו בכירי מערכת ההשכלה הגבוהה בבעיה והחלו בשורה של צעדים לתיקון המצב.

אך למרות המאמצים, מנתונים שנמסרו ל"הארץ" עולה כי הנשים נותרו כרבע מהסגל האקדמי בלבד, 23% ב-2000 לעומת כ-26% ב 2006 (ראו תיבה). כעת, טוענות פרופסוריות בכירות שהקיפאון נובע מכך שהמאמצים מוקדו בגורמים שטחיים, קלים לטיפול, מבלי שהתרחש שינוי תודעתי מעמיק בערכים המכתיבים את מנגנוני הקידום והקבלה לאקדמיה.

"כבר שנים שאין מחסור בבעלות תואר דוקטור, ואין מחסור בנשים מצטיינות; מה שנותר זה מחסור ברצון לקלוט אותן בסגל האקדמי", אומרת הפרופ' רחל אליאור, יועצת נשיא האוניברסיטה העברית למעמד האשה. אליאור מתבססת על נתונים המעידים כי בין 2004 לשנת הלימודים הקרובה, ירד השיעור היחסי של הנשים בקרב הנקלטים בסגל האוניברסיטה העברית בכ 42%.

גם במכון ויצמן למדע המצב עגום - מנתונים שנמסרו ל"הארץ" עולה כי מ 2003 ועד 2006 לא התקבלה לסגל האקדמי הסטנדרטי ולו אשה אחת, זאת אחרי שנים שבהן התקבלו 1-2 מדעניות חדשות לסגל כל שנה.

"כשפורסמו הנתונים לראשונה אנשים הופתעו מאוד שאנחנו במצב שעוד כמה שנים לא תהיינה פרופסוריות במכון", אומרת יועצת נשיא המכון לקידום נשים במדע, הפרופ' הדסה דגני. השנה 4 מ 12 הנקלטים במכון ויצמן הם נשים אולם לדברי דגני, "יכול להיות שהשנה זה מקרי, ועכשיו שוב יהיו חמש שנים בלי שתתקבל שום אשה".

באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון המצב דומה, שיעור הנקלטות התקבע סביב 30%. האוניברסיטה היחידה שבה שיעור הנשים הנקלטות בסגל הגיע ליותר ממחצית היא אוניברסיטת חיפה. בשנה שעברה היוו נשים 65% מהנקלטים. עם זאת, השנה ירד שיעורן ל-48%. מגמת עלייה עקבית בשיעור הנשים שמתקבלות לסגל קיימת רק באוניברסיטת בר אילן. שיעור החוקרות שיתחילו שם את עבודתן בשנה הקרובה הוא 39%.

אחרי שנים של התכחשות, בשנים האחרונות ננקטו פעולות לפתרון הבעיה: באוניברסיטאות

רבות, כמו בר אילן, נפתחו פינות הנקה ובחלקן גם מעונות יום. כמו כן מונו יועצות לענייני נשים לנשיאי האוניברסיטאות. באוניברסיטה העברית אף אומצה הצהרה הקוראת לשוויון מגדרי. ואילו לפני כשנתיים נרשם ציון דרך: אוניברסיטת בן גוריון היתה לאוניברסיטה הראשונה בישראל שהעמידה בראשה אשה - הפרופ' רבקה כרמי.

באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן הוחלט להעניק מענקים שיעזרו לנשים לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל עם משפחתן. לדברי דגני ואליאור, ה"פוסט" הוא מכשול גדול יותר לנשים שכן בישראל לא מקובל כי הגברים יוותרו על הקריירה וילכו בעקבות בת זוגן המדענית.

לדברי דיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, הפרופ' חנה נוה, פעולות כמו הקמת פינות הנקה או הענקת מלגות למצטיינות הן נחוצות והיו צריכות להיעשות מזמן, אבל הן "מס שפתיים".

לדבריה האוניברסיטאות ייסדו הרבה פרקטיקות קטנות לשיפור מקום העבודה אבל לא עברו שינוי תפישתי, והגדרת ה'מצוינות' באקדמיה עדיין תפורה לפי מידותיהם של גברים. מה שנחוץ לדבריה, היא פעולה של "עירור התודעה". פירושה הצפת המצב התרבותי-חברתי שבו לנשים מקום נמוך מגברים באופן עקבי, אל התודעה, החשיבה היומית והפרקטיקה.

"אנשים הפנימו שיש בעיה מבנית שצריך לתקן באקדמיה", אומרת אליאור, "אבל כשזה מגיע למבחן המציאות זה לא עובד".

לדבריה, סיבה מרכזית לכך היא ועדות המינויים המורכבות מחברי סגל עמיתים, שבהן נחרצים גורלות החוקרים ונקבע מי ייקלט ומי יקודם בדרגה. דיוני הוועדות סודיים, מה שלא מאפשר לבחון את החלטותיהן. "תמיד יכולים להגיד 'הוא היה טוב ממנה ולכן נקלט'", מסכמת אליאור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו