בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוסף עזרא יגיע לבג"ץ עם זיכרונות וקושאן

צאצא למשפחה יהודית מחברון יטען היום בבג"ץ לבעלות על חלק מ"השוק המשולש" בעיר

תגובות

יוסף עזרא היה בן ארבע, כשמשפחתו נותרה המשפחה היהודית היחידה בחברון אחרי פרעות תרפ"ט. עזרא ומשפחתו עזבו את העיר יום אחד לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, בסוף חודש נובמבר 1947. עזרא, בן 75, זוכר כיצד במשך שנים, קנה אביו יעקב, את תוצרת החלב של ערביי חברון וכפרי האזור. במחלבה הביתית הפך אביו את החלב לגבינות משובחות. עזרא גם נזכר כיצד חיה משפחתו למרות הטבח ולאחריו, לצד ערביי חברון, בשכנות טובה.

עזרא שמע מבני משפחתו, פעם אחר פעם, את התיאור על 36 המשפחות הספרדיות ששבו לחברון לאחר הטבח, בשנת 1930. אותן משפחות חזרו בתקופת המנדט הבריטי, חרף אזהרות "הוועד הלאומי", והתקבלו ע"י ערביי חברון בלחם ומלח ובקשת מחילה. הוא נולד שנתיים לאחר מכן. את 15 שנותיו הראשונות כילד וכנער בחברון הוא מיטיב לתאר. גם אם מדובר בפרקי נוסטלגיה וזיכרונות ילדות, הם עשויים להיות רלוונטים ולהשפיע על המציאות בחברון של היום.

בביתו בשכונת גילה בירושלים, עזרא מחזיק את הקושאנים של המשפחה ושל ועד כוללות הספרדים 'מגן אבות', על האדמות והבתים שהיו ברשותם בחברון. היום הוא מתכוון להיחלץ בפומבי בפעם הראשונה לעזרת מתנחלי חברון, במסגרת הדיון בבג"ץ שיעסוק בהמשך מגוריהם ב"שוק המשולש", סמוך לשכונת "אברהם אבינו".

הדיון היום הוא בעתירת "שלום עכשיו" נגד ועדת הערר של המנהל האזרחי בעניין מגורי המתנחלים ב"שוק המשולש". ועדת הערר החליטה לפני חודשים אחדים לאפשר את המשך מגורי היהודים ב"שוק המשולש", עד שתוכרע חוקיות ישיבתם שם. הוועדה דחתה את עמדת האפוטרופוס הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש, שטען כי יש לפנות את המשפחות ולאכוף מיידית צווי פינוי שהוציא להן המינהל האזרחי. "שלום עכשיו" עתרה לבג"ץ, נגד החלטת ועדת הערר, ופרקליטות המדינה הודיעה שהיא מצטרפת לעמדת "שלום עכשיו", ושיש לפנות את אותן משפחות, לאלתר.

כשעזרא שמע על כך הוא החליט לבוא היום לבית המשפט, ולבקש את רשות הדיבור. המתנחלים מצדם הגישו בקשה לצרפו כמשיב לעתירה. "לא ויתרתי על הזכות שלי ושל משפחתי בנכסים האלה", הוא מבהיר "אבל עד שנקבל לידינו את הרכוש בחזרה, אני וצאצאי משפחות אחרות ממגורשי חברון, התרנו למתיישבים בחברון להחזיק בהם ולהשתמש בהם". עזרא טוען כי בניגוד לרכוש יהודי אחר שנותר בחברון לאחר פרעות תרפ"ט, הקרקע והנכסים של משפחתו, לא הוקנו מעולם לאפוטרופוס הירדני. "אישית נסעתי לירדן ובדקתי האם יש צו הקניה לגבי החנויות הללו ב'שוק המשולש'. אין דבר כזה, כך שהאפוטרופוס הישראלי אינו הממשיך של האפוטרופוס הירדני. המקום שייך למשפחה שלנו ואנחנו רוצים שיהודים ימשיכו לגור שם, שהיישוב היהודי בחברון ימשיך להתקיים".

הוא זועם על מוסדות המדינה שהתעלמו ממנו בעת הוויכוח על עתיד הרכוש היהודי ב"שוק המשולש", זאת למרות שכיו"ר 'ועד פליטי חברון', הוא ניהל עם הממסד במשך שנים ארוכות תכתובת ענפה בסוגיה זו.

יחסיו של עזרא עם מתנחלי חברון ידעו עליות ומורדות. מי שפישר בינו לבין המתנחלים היה הרב הראשי לשעבר, מרדכי אליהו. גם הרב אליהו, כמו עזרא, מזוהה עם הפעילות למען חידוש היישוב היהודי בחברון. עזרא, שר השיכון לשעבר דוד לוי וותיקי חברון אחרים, השתתפו לפני למעלה מחצי יובל שנים בטקס הנחת אבן הפינה לשכונה היהודית במתחם בית הכנסת אברהם אבינו. שנים קודם לכן גם נפגשו עזרא וותיקי חברון, עם משה דיין כאשר היה שר הביטחון בממשלת אשכול. "דיין הבטיח לנו להחזיר לנו את הרכוש היהודי, הבטיח ולא קיים'" מתרעם עזרא. הוא מספר גם שאנשיו של מנחם בגין הציעו לאנשי חברון קרקע חלופית באזור נתניה, אם רק יוותרו על דרישתם להשיב להם את הרכוש היהודי בחברון, אך הם דחו את ההצעה.

אביו של עזרא העביר ידיעות מודיעיניות לדוד רזיאל, מפקד האצ"ל. "אבא היה מבקר אצל כל ערבי בחברון שמת לו בן משפחה, והיה יושב שעות בסוכות האבלים, כדי לבוא בין הבריות, ולשאוב ידיעות, על הלך הרוחות בקרב האוכלוסייה ועל התוכניות לפגוע ולהסית נגד היהודים" אומר עזרא. הוא משוכנע שנאמנותו של אביו לרזיאל ולאצ"ל, היא הסיבה שבעטיה נמנעה המדינה מלפצות את יהודי חברון, כפי שנהגה עם המגורשים היהודים מגוש עציון, עטרות או כפר עברי בנווה יעקב, לפני מלחמת השחרור.

עזרא אינו רואה סימטריה בין הדרישה להשבת הרכוש היהודי בחברון לבעליו המקוריים, לבין דרישת הפלשתינאים לקבל רכוש שהיה שייך להם ביפו ולוד. "לכל מלחמה יש תוצאות", הוא מצטט משפט של רפאל איתן, "זה התשלום שהערבים צריכים לשלם בשביל השטויות שהם עשו". עזרא מאמין שמתנחלי חברון הם "חלוצים אמיתיים, מהאחרונים שמגשימים את הציונות הלכה למעשה, אני מקווה שהרכוש שאותו הם מחזיקים בשמי ובשם חברי, ישוב יום אחד לבעליו החוקיים".

"זקני אבותי ומשפחתי, מצאצאי יהדות ספרד, הגיעו לארץ ישראל בשנת 1492 והתיישבו בעזה. הם שהו שם תשעה חודשים, ובגלל מחלות ומגיפות עברו להר, לחברון, שם גרו ברציפות עד יום לאחר הכרזת המדינה" אומר עזרא בנימת סיכום.

פעם", הוא מתרפק על תקופות שאינן עוד, "היה כבוד ויחסי שכנות, עד כדי כך שמשפחתי העבירה לערביי חברון כאות של שכנות טובה, חלקת קרקע, שעליה הוקם לימים המסגד, השוכן כיום ליד 'אברהם אבינו'. תושבי חברון, לא ידעו להשיב לנו באותה מטבע. עבד אל ג'אוד מוחמד יוסף אל-עוויווי, אחד העותרים בעתירה של 'שלום עכשיו'", אומר עזרא, "הוא נכדו של אל-עוויווי, שעבד אצל משפחתנו כרועה צאן. סבא שלו החזיר יום יום את הצאן למכלאה ששכנה בנכס, שממנו רוצים להוציא עתה את המשפחות היהודיות. אבל ' שלום עכשיו' והפרקליטות, פשוט רוצים את חברון נקייה מיהודים. נגד זה אלחם בכל כוחי".



יוסף עזרא מחזיק את הקושאן המעיד על בעלות משפחתו בחלק מ"השוק המשולש" בחברון, אתמול


"השוק המשולש" בחברון, השנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו