בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור המזרחים בסגל האקדמי - פחות מ-9%

האוניברסיטאות בישראל מעדיפות להתעלם משאלת המוצא של המרצים האקדמיה בישראל , כתבה שלישית בסדרה

3תגובות

הרכב הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות

חוקר ישראלי צעיר, שחזר לפני כמה שנים מתקופת מחקר ממושכת באוניברסיטת הרווארד, והחל ללמד בסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא ניגש לסדר לעצמו תו חניה ואמר לפקידה את שמו, שם מזרחי בעליל. הפקידה דיפדפה בניירותיה. "לא, השם שלך לא נמצא", הודיעה לו. היא קראה לממונה שלה. גם הוא לא הצליח לאתר את שמו של המרצה החדש ברשימות. הסתבר שהם חיפשו אותו ברשימת העובדים במחלקת אחזקה.

האופן האוטומטי שבו שויך החוקר למחלקת האחזקה אינו מפתיע, שכן מעטים המזרחים והמזרחיות שמתקבלים לשורות הסגל האקדמי באוניברסיטאות. הממדים האמיתיים של הבעיה נחשפו רק באחרונה במחקר ראשון שבדק מהו שיעור המזרחים בסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטאות המחקר בישראל. מזרחים, כך נמצא, מהווים פחות מ-9% מהסגל. המחקר נעשה על ידי ישראל בלכמן במסגרת עבודת התזה שלו לתואר שני, בהנחיית הפרופ' יהודה שנהב, הפרופ' רמי יוגב והד"ר יצחק ספורטא מאוניברסיטת תל אביב.

האוניברסיטאות מתעלמות משאלת ההרכב של הסגל, וגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה אינן מפרסמות נתונים בסוגיה. לדברי שנהב, "יש היום נתונים על נשים וגם על ערבים. אבל יש עדיין סירוב להכיר בקטגוריה של מזרחים, גם בגלל האיום שיש בקטגוריה הזאת וגם בגלל שמזרחים יותר קשים למדידה".

הסירוב להתייחס לייצוג המזרחים באקדמיה, נכתב במחקר, עומד בניגוד "לעובדת היותן של האוניברסיטאות מוסדות ציבוריים המחויבים לשוויון הזדמנויות, בניגוד למיקום החברתי המרכזי של האליטה האקדמית, ובניגוד לתחושות רווחות בציבוריות הישראלית כי האליטה האקדמית הישראלית היא אליטה סגורה, המשמרת את ההרכב האתני של חבריה, ואינה ששה לקבל לשורותיה מזרחים וערבים".

בלכמן התחיל את המחקר ב-2005, בספירת שמות המשפחה של כל חברי וחברות הסגל האקדמי הבכיר בשש אוניברסיטאות המחקר. במקרים של שמות שלא ניתן לזהותם כאשכנזים או מזרחים, כמו שמות ישראליים, ערך בלכמן דגימה נרחבת, שבה הוא שאל את מזכירות המחלקות למוצא, הלאום והמגדר של חברי הסגל. הוא גם ערך מדגם מצומצם, שבו הוא שאל את חברי הסגל עצמם למוצאם. לדברי החוקרים, המדגם הוביל לתוצאות דומות, מה שהצביע על מהימנות המדידה.

המחקר העלה שהמזרחים מהווים 8.93% בלבד מכלל הסגל האקדמי. הרוב המכריע של הסגל, כ-73%, מורכב מגברים אשכנזים. נשים אשכנזיות מהוות כ-17% מהסגל. הייצוג הנמוך ביותר בסגל ניתן למרצים ולמרצות ערבים: בכל האוניברסיטאות נמצאו 34 גברים ערבים וארבע נשים ערביות. יחד הם מהווים פחות מ-1% מהסגל.

במחקר קודם על פרופסוריות מזרחיות בישראל, שעשתה איריס זריני במסגרת עבודה סמינריונית לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, נמצא כי מתוך 675 פרופסוריות רק 23 הן מזרחיות ואין בכלל פרופסוריות ערביות.

לדברי שנהב, למרות אשליה של צמצום פערים עדתיים כביכול בחברה הישראלית, ממצאי המחקר החדש מראים שהבעיה נותרה גם במעוז הליברליות של השמאל.

לדברי הד"ר נסים מזרחי, סוציולוג מאוניברסיטת תל אביב, בחלק מהמחלקות מזרחים נעדרים לגמרי מהסגל. "כמובן שיש לזה השפעה על הסטודנטים, גם אם לא תמיד מודעת. כשסטודנטית מזרחית לא רואה מרצה או מרצה שדומים לאנשים ממשפחתה או מקהילתה, זה יוצר ניגוד חריף בין החיים שלה וקבוצת המוצא שלה לעולם האקדמיה", אומר הד"ר מזרחי.

"הבעיה מתחילה הרבה לפני חלוקת התקנים באוניברסיטה", אומר מזרחי. "גם בארצות הברית איש לא טוען שהאי-שוויון האתני נוצר באוניברסיטאות, אולם שם, האוניברסיטאות מכירות בבעיה ומתמודדות אתה באופן גלוי ושיטתי. הבעיה היא בעיה חברתית של אי-שוויון ומנגנוני הדרה וריבוד, המתחילים הרבה לפני שמגיעים לאוניברסיטה".

באוניברסיטה לא מדובר באפליה גלויה ומכוונת אלא בהטיות המתרחשות באמצעות מנגנונים סמויים, אומרים מזרחי ושנהב. "האקדמיה נותרה אליטה סגורה", אומר שנהב, "זה מוסד שמצד אחד עובד עם כללים שקופים, כמו מספר מאמרים מסוים כתנאי לקידום ומצד שני עם מנגנונים מוסתרים, כמו ממי מזמינים מכתבי המלצה לקידום, או מי יושב בוועדות הקידום. אנשים בארגונים מביאים אנשים הדומים להם. זה לא מחייב תהליך של אפליה נקודתית אלא נסיבות של אליטה סגורה שמשכפלת את עצמה".

יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), הפרופ' שלמה גרוסמן, נדהם למשמע הנתונים. "קשה לי להאמין שזה המצב", אמר. "אני לא יודע מה היה בעבר אבל היום אין שום הבדל בין מזרחים לאשכנזים", הוסיף הפרופ' גרוסמן, "הפוטנציאל זהה, יש היום אינטגרציה מוחלטת בנישואים שמובילה לאחידות, ואין הבדל ביכולת שלהם להתבטא במחקר ובהוראה. עם השנים אני מניח שזה יבוא יותר לידי ביטוי".

הפרופ' גרוסמן ציין שאינו מכיר את המחקר, ולכן אינו יכול להתווכח עם ממצאיו. בתשובה לשאלה, למה ות"ת לא תפרסם נתונים על מזרחים בסגל האקדמי, השיב: "השאלה היא אם כדאי לעשות את זה, אם נכון לעשות את זה. אני לא רואה למה המועצה או ות"ת צריכות לנקוט מהלך שיכול רק להוביל למחלוקת ולא יהיה לטובת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל".

המזרחיות היא לא מאפיין שוות"ת מתייחסת אליו, הוסיף גרוסמן, "בכל השנים הרבות שאני בוות"ת ובמועצה, זה אף פעם לא עלה. תמיד אמרנו, 'בואו נעזור לסטודנטים משכבות מצוקה ונעודד צעירים מהפריפריה בעזרת מלגות' בלי קשר למוצא שלהם".

הד"ר הנרייט דהאן-כלב, ראש התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון, השיבה בתשובה לשאלה על עמדתה בעניין דבריו של הפרופ' גרוסמן, כי הוא "מתעלם מזה שיש מנגנונים סמויים, כמו 'שומרי סף', רשתות חברתיות, הבדלים בגישה למוקדי כוח ולמשאבים, וסלקציה של בחירה ב'דומים לנו'. אם אלה פלשתינאים או מזרחים שלא התמערבו מספיק, הם יישארו בחוץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו