בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעלון: "אולמרט נמנע מלהורות על מבצע בעזה כדי לא לסכל העסקה עם BG"

הרמטכ"ל לשעבר תוקף בחריפות את הכוונה לממש את עסקת רכישת הגז הטבעי מול חופי עזה ומכנה אותה: "מימון טרור נגד ישראל"

תגובות

"ייתכן שהציפייה לרכישת הגז הטבעי מ-BG שיחקה תפקיד בהחלטת הקבינט של אולמרט - שלא להורות לצה"ל לצאת במבצע קרקעי גדול בעזה, למרות ירי של לפחות 1,000 רקטות ומרגמות על שטחה הדרומי של ישראל מאז השתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007" - כך כותב לא אחר מאשר הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, במאמר שהתפרסם בסוף השבוע באתר האינטרנט של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

יעלון ממשיך לנפק כותרות ביקורתיות נגד הדרג הפוליטי, והפעם עושה זאת על רקע אחת הסוגיות המרכזיות והרגישות בתחום האנרגיה: המשא ומתן מול בריטיש גז (BG) לרכישת הגז הטבעי שבמאגר התת-ימי מול חופי עזה. לטענת יעלון, מתעלמת ישראל מן הסיכונים הביטחוניים והכלכליים הכרוכים בהתקשרות לאור השתלטות חמאס על רצועת עזה, והוא מזהיר כי אם תחתום ישראל על העסקה - יהיה הדבר בגדר "מימון טרור נגד עצמה".

בסוף שנות ה-90 קיבלה BG זיכיון לחיפושי נפט וגז בחופי הארץ - ובשנת 2000 אמנם חשפה שדה פוטנציאלי - - Gaza Marine דווקא מול חופי עזה. בצעד אשר יעורר ביקורת נוקבת לאורך שנים, ויתר ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, על הזיקה הישראלית לשדה - והעניק בכך "מתנה" לרשות הפלשתינית, אשר תחזיק ב-10% מן הזכויות בפרויקט ותיהנה מתמלוגים בשיעור 12.5% מן ההכנסות (המוערכות ב-4 מיליארד דולר). לצד 60%) BG) וקרן ההשקעות של הרשות שותפה בפרויקט גם חברת התשתיות 30%) CCC), שבבעלות משפחת ח'ורי הלבנונית.

לאורך השנים עלו בתוהו המאמצים לחתימת הסכם בין ישראל לבין BG לרכישת הגז הטבעי מן המאגר - למרות התערבותה של ממשלת בריטניה בקידום המהלך. זאת, משום מחלוקת כספית סביב תנאי העסקה, מורכבות ההיבטים הטכניים לביצועה, ובעיקר - על רקע חששם של גורמי הביטחון כי התמורה שתשולם לחברה, לרשות הפלשתינית ול-CCC תגיע לבסוף לידי ארגוני הטרור בשטחים. באחרונה עוכב המו"מ גם בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה הספקית המתחרה ים-תטיס, נגד ההתקשרות הנרקמת בין הצדדים תוך מתן פטור ממכרז.

קרש קפיצה לכלכלה הפלשתינית

לדברי יעלון, מאז גילוי שדה הגז ראתה ממשלת בריטניה בהכנסות שצפויה הרשות הפלשתינית לראות מהפקתו (כמיליארד דולר) - קרש קפיצה עבור הכלכלה הפלשתינית, עבור ביסוסה של מדינה פלשתינית ועבור קידום תהליך השלום. טוני בלייר, אישית, מציין יעלון, לחץ על ראשי ממשלות ישראל בעבר, אריאל שרון ואהוד ברק, לסכם את העסקה. "הערכות הבריטים, כולל אלו של ראש הממשלה לשעבר, טוני בלייר, לפיהן המאגר יוכל להוות מפתח לקידומה הכלכלי של מדינה פלשתינית - מוטעות", כותב יעלון במאמרו. למרות נלהבותו של בלייר, הוא טוען, התנגד ראש המוסד, מאיר דגן, לעסקה - מחשש כי רווחי מכירת הגז לישראל לא יופנו לטובת הציבור הפלשתינאי - אלא שלפי ניסיון העבר, סביר שיממנו מתקפות טרור נוספות נגד ישראל.

לטענת יעלון, למרות הימנעותו של שרון מביצוע העסקה, הקים אולמרט לתחייה את הקשרים עם BG והחל משקיע אנרגיה רבה בניסיון להשיג הסכם מקיף לרכישת הגז הטבעי שמול חופי עזה. זאת, למרות הגברת האיום מצד רצועת עזה לאור השתלטות חמאס על הרצועה, הגברת מעורבותה של איראן בנעשה בה וכניסתם של גורמי ג'יהאד עולמיים לרצועה. יעלון מזהיר כי ארגוני טרור בחסות הג'יהאד העולמי יהיו חדורי מוטיווציה לתקוף את מתקן ההפקה של בריטיש-גז מול חופי עזה, וכי איראן עלולה לראות בהפקת הגז מן המאגר איום על אחיזתה הפוליטית ברצועה. יעלון צופה כי עם התקדמות המו"מ בין ישראל ל-BG יגביר חמאס את ניסיונותיו לפגוע בתחנת הכוח באשקלון, ולדבריו "ברור כי בלא מבצע צבאי מקיף להריסת תשתיות חמאס בעזה - שום עבודת קידוח לא תתקיים". כאמור, יעלון טוען כי ייתכן שהציפייה לעסקת הגז היוותה שיקול בסירוב הקבינט הישראלי לצאת למעין מבצע "חומת מגן 2", בעזה.

עוד מוסיף יעלון, כי החלופות שהועלו למימוש העסקה תוך עקיפת חמאס, אם בהעברת התמלוגים לחשבונות בנק בינ"ל ואם תוך העברת תשלום חלף כספי (סחורות שוות ערך) - בטלות מעיקרן, משום שחמאס יהיה מעורב בכל מתווה עסקה שייבחר: בין אם ירוויח מהכנסות הפרויקט - ובין אם ינסה לחבל בו באמצעות מתקפות נגד פת"ח, מתקן הקידוח, ישראל - או שלושתם גם יחד. תסריט האימים של יעלון ממשיך עם האזהרה כי אבטחת מתקני הקידוח בידי כוחות חיל הים עלולה לפגוע ביכולת צה"ל להתמודד בעתיד במערכה בשתי חזיתות, וקורא לקיים דיון מיידי, מקיף וכולל בין גופי הביטחון השונים בנושא. "הערכה משולבת שכזו לא בוצעה בעת היותי רמטכ"ל בין השנים 2002-2005", אומר יעלון - ומוסיף כי למיטב ידיעתו, לא בוצעה זו מאז למרות ההתפתחויות האחרונות באזור.

"אין ספק שישראל זקוקה למקורות גז טבעי נוספים - בעוד העם הפלשתיני נואש למקורות הכנסה", מסכם יעלון. "ואולם, כשרצועת עזה מוחזקת בשליטה איסלאמית קיצונית, וכשהגדה המערבית מאיימת להיות הבאה בתור - ניתוב מיליארד דולר מישראל לידי חשבונות בנק מקומיים או זרים עבור הרשות הפלשתינית יהיה משול למימון טרור נגד עצמה".

מחברת בריטיש-גז נמסר בתגובה: "ההנחות עליהן בונה מר יעלון את טיעוניו הינן שגויות, ויש לייחס אותן לחוסר היכרות את נתוני הפרויקט והמו"מ המתנהל בגינו. פרויקט עזה מארין עונה על צרכיו המיידיים של המשק הישראלי ולמשק האנרגיה הישראלי השרוי במשבר. יתרונותיו ברורים - הוא זמין, נגיש ומיידי ומבטיח אספקת גז טבעי לישראל כבר בשנת 2011. יתרון משמעותי נוסף של הפרויקט הינו הבטחה קבועה של זרימת הגז לישראל על ידי בריטיש גז כאשר שום צד ג' לא מעונין ו/או עוין, אינו יכול לנתק את הזרמת הגז.

"בנוגע להעברת הכספים, השותפים למו"מ מחויבים להקים מנגנון העברת כספים שיבטיח העברה שקופה וחוקית של הכספים לרשות הפלשתינית. לאור עקרונות אלה בלבד מתנהל המו"מ בהיבטו הפיננסי והם יבטיחו כי התמלוגים יגיעו לידיים הנכונות ולהן בלבד.

"לסוגיית האבטחה: המתקנים הימיים של אתר הקידוח ימוקמו בעומק 600 מטר מתחת לפני הים, ללא מתקנים עיליים - כך שמתקן הקידוח לא יוכל להוות מטרה להתקפה מצד כל גורם עוין. כמו כן, האזור הימי של אתר הקידוח נמצא באזור שבשליטה ביטחונית ישראלית, ובריטיש גז מתכוונת להנהיג שיתוף פעולה הדוק עם משרד הביטחון הישראלי. בנוסף, בריטיש גז מקבלת ייעוץ אבטחה פנימי וחיצוני והחברה הנוקטת אמצעי אבטחה קפדניים שמטרתם להגן על עובדיה ועל מתקניה".



משה יעלון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו