בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך ניצחו "הזקנים" את חלוצי העמק

הורי מייסדי כפר יחזקאל קיימו אורח חיים יהודי על אפם וחמתם של הבנים

תגובות

מקימי מושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל העריכו את עקשנותו של אברהם פלדשטיין. "כולם ידעו שבמהלך פוגרום באוקראינה, הצוררים ניסו לתלות אותו אך החבל נקרע מפאת כובד משקלו - ולכן הגויים לא העזו להתעסק אתו", משחזרת תושבת המושב, רני יבין, את האגדה שרווחה בכפר. אבל לדבריה, אף אחד לא האמין שפלדשטיין יצליח, יחד עם חבריו "הזקנים", הורי החלוצים שהקימו את המושב, להקים בית כנסת על אפם ועל חמתם של בניהם.

יבין מצאה את הסיפור הזה וסיפורים רבים אחרים בעת ההכנות לשחזורו ולשיקומו של בית הכנסת בכפר יחזקאל, שהוקם לפני 79 שנים ושעבודות השיפוץ בו יחלו בקרוב. לדבריה, מעבר לפן הפיזי, הפרויקט פתח צוהר לסיפור הקמתו המרתק של בית הכנסת, שהיה שיאו של מאבק דורות בין מייסדי היישוב להוריהם. המקרה של כפר יחזקאל, אמרה יבין, מייצג מערכות יחסים דומות ביישוב היהודי באותה תקופה - בין החלוצים הציונים-סוציאליסטים ל"זקנים", שומרי המסורת, שחלקם בהיסטוריה נעלם.

יבין, מנהלת בית המדרש הדתי-חילוני "אלול", היא ממובילי פרויקט השיקום. לדבריה, "זה חלום ישן של רבים מהתושבים, שכואבים את מראה הבניין בעזבונו, לאחר מות בני הדור הראשון של הכפר".

כפר יחזקאל הוקם ב-1921, ממזרח לעפולה. מקימיו היו חלוצים בני העלייה השנייה, אנשי אחדות העבודה. כארבע שנים אח"כ החלו להגיע הורי החלוצים בעקבות בניהם והתקבלו כחברים במושב. רוב ההורים היו שומרי מצוות והוקצה להם חדר בצריף שנבנה למען השוחט, בנימין זאב רוטברג, יהודי דתי שהחליט לגור במושב הסוציאליסטי.

"הזקנים" ביקשו להקים בית כנסת, אך נתקלו בהתנגדות בניהם החילונים. ההורים זכו לעידוד מהרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק, שביקר במושב ב-1924, ושביקש מהמייסדים לבנות בית כנסת.

כשהחלה יבין לחקור את תולדות בית הכנסת, אמר לה אביה, גדעון יבין, שכדאי לחפש מחברת שעשויה להיות מפתח לאירועים שקרו במושב אז. אחרי חיפושים ממושכים בבית הכנסת ובארכיון, היא מצאה מחברת שחורה, שדפים נשרו ממנה - "פנקס הקהילה בעבור בית הכנסת 'אשל אברהם'". לדברי יבין, "מדובר באוצר שנכתב על ידי ההורים ושחושף את מאבקם להקמת בית הכנסת ואת אורח חייהם. מהקריאה עולה, שהם כאילו חיו במחתרת, באורח חיים חשאי".

"השטן שמח"

הפניית העורף לדת הביאה את השוחט רוטברג לכתוב בפנקס סיפור אגדה, שהמחיש את כאבו: "וקודם (חג) פסח בא השטן לכפר יחזקאל בערב שבת, ושבת בבית העם. בלילה יצא השטן מבית העם ורואה שרוב בני המושב הולכים למחלבה בפנסים בליל שבת (...) וראה שהמכונות דולקות ומבשלות בשבת, בצהריים היו עגלות נוסעים להביא תירס, ואחרים לטייל. השטן המקטרג נעשה שמח. ותיכף במוצאי שבת עלה לשמים וקטרג לפני הקב"ה ואמר: הייתי על שבת בכפר יחזקאל וראיתי שכולם כופרים בתורה. וחילק את השם כפר יחזקאל על זה האופן, כופר-יחזקאל, כולם כופרים".

במאי 1927 שב הרב קוק לכפר וביקש בשנית שיוקם בית כנסת. באסיפת חברים כללית, נדחתה בקשתו ברוב זעום, מחשש לשינוי אופי המושב. אחת החברות אמרה, כי בית הכנסת "נוגד את כיוון עבודתנו בעתיד". אבל נראה, ש"הזקנים" החליטו שבית הכנסת יקום על אפם ועל חמתם של בניהם. רוטברג קבע בפנקס, "שלא ברצונם יהיו מוכרחים ליתן מגרש לבניין בית הכנסת, והאסיפה הזאת תהיה לבושה וכלימה בכל העולם". פלדשטיין, אחד ההורים, החל לפנות לגורמים שונים בבקשה לסיוע. כשאספו ההורים מספיק כסף, הוחל בבניית בית הכנסת. בפנקס אין אזכור להתנגדות פעילה של החלוצים לבנייה, ובית הכנסת נחנך בתחילת שנות ה-30.

מתברר כי הקמת בית הכנסת הצליחה להציל את הכפר מקללת השטן. על פי המשך האגדה של רוטברג, ביקש אלוהים לתת לתושבי הכפר פסק זמן כדי להקים את בית הכנסת: "וכשבא השטן בכלות חמישה חודשים להשטין על כפר יחזקאל... רמז הקב"ה למלאך המליץ על עם ישראל, ובא המלאך מיכאל וצעק שמה שאומר השטן שרוב בני המושב של כפר יחזקאל כופרים - שקר! וראיה לדבר שבונים עכשיו את בית הכנסת... אלא מה, שהשטן טוען שהם מחללי שבת, אני מעיד... שכל פרנסתם רק מהחלב, ומחללים שבת בכאב לב".

מרכז הרבנות

רוב דפי המחברת נכתבו ככל הנראה ע"י דוד למברסקי, שכונה "הזקן", כי הגיע למושב בגיל 56. בפנקס הוא ממשיך לתעד את שהתרחש בבית הכנסת: שמות נפטרים, דמויות ציוניות וזיכרונות של ותיקי המתפללים. בית הכנסת נהפך למרכז הרבנות באזור, כשרוטברג השוחט היה לדמות המרכזית והממתנת במקום. כשחבריו קבלו על חילול השבת של הצעירים, ענה להם: "למה איני רואה את חסרונותיהם ואתם אינכם רואים את מעלותיהם?"

גם לאחר שנבנה, בית הכנסת לא זכה ליחס אוהד, כפי שממחיש למברסקי בפנקס, בסיפור על היום בו המתין לנער מהמושב אותו הכין לטקס העלייה לתורה: "בשבת בשחרית, מחכים לבר מצוה והילד איננו וגם אמו איננה... נתגלה שהילדים... באו וסגרו את כל המקומות ולא נתנו ל(חתן) בר מצוה לצאת לבית הכנסת. ירדתי עטוף בטלית, רצתי אל מנהל בית הספר... ושאלתי נימוק... מנהל בית הספר התנצל והצטדק לפני ובקש סליחה והבטיח להסביר לתלמידים וגם לענשם, ובזה יגמר ולא תהיה... שום התנגדות לפעולותי ולפעולת חינוך רוחני".

מהפנקס עולה, שלאחר הקמת בית הכנסת נהגו "הזקנים" לצאת בשבת עם הטליתות מבית הכנסת, כדי שאולי הדבר ישפיע על ה"חופשיים", שעבדו ונסעו בשבת. בנוסף, נראה שההתנגדות לבית הכנסת נחלשה עם השנים. עם זאת, המקום לא נהפך מרכזי, כפי שהתברר גם לשר הדתות הראשון, יהודה מימון. השר ביקר בבית הכנסת עם הקמת המדינה, אך רק מעטים מבני המושב הגיעו למפגש עמו "חרף העובדה שלמברסקי נקש בקדחתנות ובקולי קולות בפעמון היישוב", ככתוב בפנקס.

עשרות שנים מאוחר יותר, יבין ותושבים אחרים במושב מאמינים שניתן להחיות את בית הכנסת "אשל אברהם", שתוכנית השיקום שלו הוכנה ע"י האדריכלית רונית לומברוזו. בינתיים, החלו לפעול במקום קבוצות לימוד וחוגי הפעלה. "הרצון הוא להחיות את בית הכנסת, לא ברמה אורתודוקסית, אלא ברמה של חיים יהודיים עם תוכן", אומרת יבין, "יש גל של התחדשות יהודית ונוצר שוב צורך במקום הזה".

בית הכנסת בכפר יחזקאל?

הוריהם של חלוצי כפר יחזקאל, שעלו כמה שנים לאחר ילדיהם, היו שומרי מסורת וביקשו להקים במושב בית כנסת. למרות התנגדות נחרצת מצד בניהם החילונים, אספו "הזקנים" כסף ובשנת 1928, בטקס חגיגי, הונחה אבן הפינה של בית הכנסת החדש



בית הכנסת בכפר יחזקאל, שלשום (בתצלום העליון), והנחת אבן הפינה לבניין, ב-1928



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו