בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראש העיר קרית גת מציג קבלות, אבל משרד הפנים לא מתרשם

כתבה שלישית בסדרה

תגובות

קרית גת נמצאת עכשיו בצומת דרכים קריטי בגלל ועדת חקירה שהקים משרד הפנים בתחילת יולי לבחינת תפקוד ראש העיר, אבירם דהרי. בעוד כשנה אמורות להתקיים הבחירות, אבל ייתכן שעוד קודם יתערב המשרד בתהליכים הדמוקרטיים בעיר. המצב החדש יוצר אי-שקט. המתנגדים להחלטת משרד הפנים מדברים על נזק תדמיתי כבד שכבר נגרם לעיר הדרומית. דהרי, הנמנה עמם, טוען בנחרצות שלא היתה הצדקה לצעד הפוגעני.

"על פי כל קנה מידה ענייני ואובייקטיווי לא זו בלבד שלא היה מקום או צורך להקים ועדת חקירה, אלא היה מקום לשקול הענקת ציון לשבח למועצת העיר ולעומד בראשה", ציין דהרי בעתירה לבג"ץ שהגיש מיד לאחר הקמת הוועדה ובה ביקש לבטלה. דהרי, שהחל לכהן כראש עיר בסוף 2003, מציג קבלות: חובותיה הכוללים של העירייה צומצמו מכ-180 מיליון שקל לכ-150 מיליון ביוני 2007; הוא קיבל את העירייה עם גירעון של כ-27 מיליון שקל בתקציבה השנתי. לפי נתוני גזברות העירייה, במחצית 2007 היא נהנית מעודף של 616 אלף שקל.

כמה משרות צומצמו

דהרי מדווח על צמצום כ-170 משרות במערכת, לרבות בחברה הכלכלית העירונית. משרד הפנים טוען כי מדובר בצמצום 54 משרות בעירייה.

בתשובת משרד הפנים לעתירה צוין כי ההחלטה להקים ועדת חקירה התקבלה לאחר שהנתונים "הצביעו על ליקויים לכאורה בהתנהלות הרשות". מוזכרות בה שלוש עילות מרכזיות להקמת הוועדה בראשות הח"כ לשעבר מיכה גולדמן. העילה הראשונה היא שהעירייה לא עמדה ביעדי תוכנית ההבראה שאושרה לה ב-2004 ולפיה היתה אמורה להגיע לאיזון תקציבי כבר ב-2006, אך בפועל סיימה אותה בגירעון של כ-7 מיליון שקל.

אלא שדהרי טוען כי במאי 2007 חתמה העירייה על תוכנית הבראה משודרגת, המהווה גרסה מתוקנת לתוכנית ההבראה הקודמת והיא הקובעת. לדבריו, משרד הפנים העביר לעירייה מענק בסך ארבעה מיליון שקל והיתר לקבלת הלוואה בסך 20 מיליון שקל מהבנק, בעקבות עמידת העירייה בתוכנית ההבראה המשודרגת.

טענה נוספת של משרד הפנים מתייחסת לחובות שצברה העירייה כלפי שתי מועצות אזוריות שכנות, שפיר ויואב, ואי-העברת חלקן בהכנסות מפארק התעשייה שבקרית גת מהעירייה אליהן. מדובר בפארק התעשייה המשתרע על כ-6,000 דונם במזרח קרית גת, ובו עשרות מפעלים, בהם אינטל. רוב שטחו היה בתחום שיפוטן של שתי המועצות האזוריות, אולם בשנות ה-90 העבירו משרד הפנים לתחום השיפוט של קרית גת, שלנוכח גלי העלייה הגדולים שקלטה, נזקקה לקרקעות נוספות לבנייה ולהתרחבות וליצירת מקורות הכנסה נוספים לתושבים ולעירייה.

ההסכם עם המועצות

למרות שמשרד הפנים קבע כי הקרקעות יועברו לקרית גת ללא תמורה, הסכימה העירייה להסכם שגובש ב-1996 ולפיו 40% מהכנסות הארנונה במתחם יועברו לה, 40% יועברו למועצה יואב ו-20% הנותרים יועברו לשפיר. עם היבחרו ביקש דהרי לפתוח לדיון מחודש את ההסכם. ביוני נעתר משרד הפנים לבקשתו והקים ועדה לבחינת גבולות השיפוט וההכנסות ממתחם התעשייה. לפי הדו"ח שהעבירה העירייה לוועדה "קרית גת כעיר צריכה להיות בעלת אזור תעשייה עצמאי ולא בשיתוף עם מועצות אזוריות קטנות, שעיקר היישובים בתחומן הינו קיבוצים קטנים ומושבים, והן נהנות מהכנסות אזור התעשייה על חשבון קרית גת".

העיוות, נטען בדו"ח, גורם לכך שקרית גת אינה נהנית מהגדרתה כאזור עדיפות לאומית א', ויתרון זה מועבר למועצות האזוריות שמקבלות הכנסות מאזור התעשייה, "ובכך יכולות להתפתח ולמשוך את האוכלוסייה האיכותית שמגיעה לעבוד באזור התעשייה". בתקופת כהונתו של דהרי נוצר חוב של כ-7 מיליון שקל למועצות האזוריות. משרד הפנים טוען, כי התנהלות העירייה באי-העברת הסכום "היתה בלתי תקינה ביותר, תוך נקיטת צעדים חד-צדדיים ובניגוד לכללים בסיסיים המחייבים רשות ציבורית".

דהרי טוען כי קיבל בירושה עירייה עם חובות רבים, בהם כ-4 מיליון שקל למועצות האזוריות וכי סבר שאין מקום להעדפת המועצות האזוריות בהתנהלות מול נושי העירייה. עוד הוא טוען כי לפני הקמת ועדת החקירה סוכם עם משרד הפנים על הסדרת החוב.

הנימוק השלישי להקמת ועדת החקירה הוא החלטת דהרי להתנתק מאיגוד הערים האזורי לכיבוי אש ומתן דרגת ייצוג למפקד שירותי הכיבוי בעיר, "שלא על פי הנהלים". דהרי טוען כי החליט להקים תחנת כיבוי עצמאית כדי להעניק לתושבי עירו שירותים טובים יותר, וכי הענקת הדרגה היא בתחום סמכותו. ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "לאחר קבלת תלונות בנושא ובעקבות ליקויים שהתגלו בפעילות הרשות המקומית, החליט שר הפנים היוצא, רוני בר-און, מתוך חובתו להבטחת פעילות תקינה של הרשות, להקים ועדת חקירה לבחינת תפקודה של הרשות המקומית. הוועדה תפעל באופן עצמאי ואין בכוונתנו להתערב בעבודתה".

בירוחם, ערד ואופקים הוחלפו ראשי הערים בפקידים ממונים, ראשי הרשויות של מצפה רמון וקרית גת נמצאים תחת איום בהחלפה. בימים הקרובים יסקרו כתבי "הארץ" מקרוב את המשבר בעיירות הנגב. בפרק הבא: במצפה רמון ממתינים להחלטת שר הפנים אם להדיח את ראש המועצה פלורה שושן

העיר הוקמה כמעברה ב-1955

קרית גת, שהוקמה כמעברה ב-1955 על ידי 18 משפחות שעלו ממרוקו ומטנג'יר, הוכרזה כעיר ב-1972 ונחשבת לבירת חבל לכיש. בשנות ה-90 קלטה העיר כ-18 אלף עולים מברית המועצות. כיום מתגוררים בעיר כ-52 אלף תושבים. הדירוג החברתי-כלכלי של העיר הוא בינוני-נמוך - 4 מתוך 10.

העיר היא במעמד של אזור פיתוח א' במסגרת חוק עידוד השקעות הון, המקנה למפעלים המוקמים בה הטבות מהממשלה. שטחי התעשייה בקרית גת כוללים עשרות אלפי מ"ר. במועצת העיר מכהנים 17 חברי מועצה, 11 מהם בקואליציה. ראש העיר, אבירם דהרי, נבחר לקדנציה ראשונה לאחר שניצח בבחירות האחרונות ברוב של 70% בסיבוב שני. דהרי נבחר מטעם רשימה עצמאית, אולם הוא חבר ליכוד.



הקמת מתקן ביולוגי לטיפול בשפכים אורגניים באזור התעשייה בקרית גת, סמוך למפעל אינטל, בשבוע שעבר


מבוגרים ברחוב בקרית גת בשבוע שעבר. העיר קלטה עולים רבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו