בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השיר וחתך הזהב

חמישים שנה ל"שיר עשרה אחים" מאת נתן אלתרמן, אחת מפסגות שירתו. מבנה גיאומטרי סדור ומדוקדק מארגן את השיר בתוך פרופורציות אדריכליות

תגובות

מאז יצא לאור כרך השירים "עיר היונה" ב-1957 הוא היה הפחות אהוב בין כרכי השירה של אלתרמן. הפואמה הפותחת אותו - היצירה החגיגית על קום מדינת ישראל - איכזבה בשעתה את אוהבי שירתו ויציאתה לאור סימנה משבר עמוק בחייו ובמעמדו של אלתרמן, שהיה עד אז, לאורך יותר מעשור, עמוד האש של השירה העברית ושל התרבות הישראלית כולה. ובאמת, הפואמה "עיר היונה" ברובה מגלה את אלתרמן הגדול בחולשתו - במקומות שבהם הוא מחליף שירה בדיבוריות נמלצת ונישאה וכותב בכוח, ביגע, בלי חמדה, על החשוב, הראוי להיחרת כביכול על מצבת-שירה לאומית, והדיבור ניחר מרוב גובה ומשמים מרוב כוונה. ומאז רק מעטים פותחים את הכרך הזה, הלא-אהוב בין הכרכים. אבל אותם מעטים יודעים שבכרך הזה ישנן גם כמה חמדות גנוזות שאינן שייכות לפואמה עצמה ושהן מפסגות השירה האלתרמנית - כמו "האסופי" וכמו "שלושה שירי גוזמאות" ובעיקר הפואמה השנייה שבספר, זו החותמת אותו: "שיר עשרה אחים".

שיר אדיר של שישים עמודים שאינו קשור כלל לקום המדינה ולמצב היהודים וכל כולו מעין מסה על האדם - על פחד המוות, על השתייה, על הספרות ועל ההורות, על קלות הדעת ושמחת המעשה; על מהו לחיות. כי יש להבין: אלתרמן, שהיה אדם ומשורר פוליטי מובהק, חשב שיש גם יש מישור קיומי בלתי פוליטי; בלתי פוליטי לחלוטין. וכי יש להעמידו מנגד לשירה המדינית וכנגדה.

אלתרמן עבד על השיר שנים רבות: חלקיו הראשונים התפרסמו כבר ב-1940. הוא מעין אח מנוגד ל"שירי מכות מצרים" הבנוי גם הוא במבנה עשרוני כזה, ומן הדברים שלהלן יובנו כמה מן הסיבות לאריכות המופלגת של זמן הכתיבה שלו.

השיר ערוך בתוך מבנה סדור ומדוקדק: עשרה אחים נתקעים בפונדק בגלל שיטפון בדרכים והם שרים כל אחד שיר על נושא אחד ובין השירים הם שרים יחד "זמר" - שיר מענה. השיר הראשון, שירו של האח הגדול, מסביר את דרך השיר וחוקיו, והסברו צומח באורח מרתק מדיבור על הבית הרופף מול אימי העולם ואיתני הטבע, וברור כי השיר הוא ביטוי לעצם תנועת החיים והזמן. והשיר צריך להתנהל "מפרט אל עיקר", כלומר לפתוח בפרטי וביחיד ולצרפו אל החוק הכללי והיחד. שירי ה"זמר" קושרים את השירים יחד למחרוזת במתכונת סיפורי העם: "עשרה אחים היינו, וניוותר תשעה" וכך הלאה. שירו של האח השני הוא שיר הלל ליין, שיר מבריק עד סנוורים, בנוסח שיר ימי-ביניימי, הנפתח כחידה וממשיך במחשבה חודרת ומעניינת ביותר על מצב השיכרון ועל תפקידו הנפשי והתרבותי של היין בחיי אדם. הנה כמה שורות על תהליך תחילתו של שיכרון:

מגעו הראשון הוא מגע החרות,

אשר לא ראינוה חיים.

מגעו השני הוא מגע הלביא,

המפלחנו מולך ומתלתל,

מגעו השלישי את החשך יביא

ובחשך תאור חמוטל.

השיר השלישי מוקדש לספרים, לעצם הזיכרון הכתוב ולממד ההצטברות שבהיסטוריה וגם לכפל פניה של החוכמה. השיר הרביעי - "האב" - מוקדש לארכיטיפ האנושי של הדואג; האדם שלעולם הוא אחראי ומפרנס ומגונן, והוא מפתח תמונה עדינה ונוגעת ללב של סף-חרדה מתמיד. הנושאים מסודרים במבנה מתוח של ניגודים והקבלות וגם בכל שיר נרמזת מערכת ניגודים המקשרת מתחת לפני השטח בין שיר לשיר. למשל, בשיר "האב" שכולו חומרה ודאגה שואל פתאום השר את דמות האב שבשיר:

... התדע את נשמת העולם מי יראך?

נשמתו של עולם ברגעים. לחנם בדורות נבקשנה.

נפלאים, נפלאים עד אין חקר חייו הגדושים של הרגע.

והרי "חייו הגדושים של הרגע" הם ההיפך מעולמו של האב והם תמצית עולמם של "שבחי קלות הדעת" (השיר השישי), אך הם נמצאים בשיר בדרך של שאלה וניגוד הפותחים אותו אל השלמת הניגודים הנוצרת בין השירים.

הניגודים הסימטריים הללו וההעמדה הזאת של השירים זה מול זה אינם רק בגדר קישוט וסדר, אלא הם צופנים סיפור נוסף - סיפורה של הצורה. המבנה החשבוני של עשרת השירים הוא תשתית למבנה נוסף - מבנה של משמעויות העומדות זו מול זו במעין צורת פרח של הקבלות וניגודים. בכמה מקומות בשיר מגלה המשורר את הצורה הזאת כצורת פלחי התפוז החתוך: "זמרו אחוות בניו, אחים,/ זמרוה כי תהיה נוכחת/ כהגרעין בין הפלחים". כלומר, צורת השיר אמורה להצטייר כצורה מרחבית גיאומטרית כצורת הרוזטה. ובעיקר: המבנה החשבוני-עשרוני הזה מוליך למבנה נוסף, נסתר כמעט; מבנה גיאומטרי המארגן את השיר בתוך פרופורציות אדריכליות.

המבנה הנסתר הזה מתגלה להרף עין במקום אחד בשיר השמיני המכונה "אשמורת שלישית" ומוקדש לזמן ולחלוף ולמרחבי היקום האינסופיים המקיפים אותנו. השיר הזה עשוי מאה שורות בדיוק והוא מחולק לעשרים בתים מחומשים. והנה, במקום שבו הוא אמור לעבור "מפרט אל עיקר" (על פי כלליו של האח הראשון) ולעבור מהדיבור על החולף והמת אל ה"חוק", מתגלה כי ה"חוק" אינו המוות כלל אלא החיים והתודעה המכונים כאן "סוד", ועוד דבר מתגלה: כי הרגע הזה אינו מתרחש באמצע השיר (בשורה ה-50) אלא בסוף השורה ה-62. הדבר הזה אינו דקדוק-עניות. כי במקום שבו הסדר כה מחייב, גם הפרתו מחייבת. והנה: אם נתבונן בשיר לא כמלים ורעיונות בלבד, אלא כהברות וכיחידות-זמן מדודות, כפי שאלתרמן תפס את מהלך השיר, נגלה כי נקודת ההיפוך המטאפיזית של השיר מתרחשת בדיוק בחתך הזהב שלו - השורה ה-61.8 שלו, על המלה "סוד":

"...וידענו: גם היא, [האשמורת השלישית, הזמן]

שאין אפק

ואין קץ לאימות ריקותה, כל כלה בסודנו תבוא".

(זו שורה 62)

חתך הזהב הוא פרופורציה שהגדרתה המתמטית היא b/a+a/b=a (הוא טור פיבונאצ'י המפורסם) והיא פרופורציה אסימטרית שאינה ניתנת להגדרה עשרונית בכלל (ולכן חלוקת עשר או מאה ביחס הזה יוצרת אחרי ה-0.618 עוד אינסוף מספרים). הקדמונים ראו בה את סוד היופי האדריכלי וחכמי הרנסנס מצאו בה את סימנו של צלם אלוהים. אלתרמן רצה בסמליות הנרמזת הזאת לא רק משום ה"מטאפיזיות" המסורתית שלה, אלא משום שהיא סימן מתמטי אי-רציונלי ומתחמק מהגדרה עשרונית, והמתח בין המוגדר והניתן לסידור לבין המתחמק ממנו הסעיר אותו. בדיקה זהירה מגלה כי הפרופורציה הזאת חבויה בעוד חמישה מקומות בפואמה (וכך גם באחותה - "שירי מכות מצרים") וכי המבנה כולו נשען עליה (גם ה"טמפו" של הפואמה מתנהל בתוכה: אם השיר השמיני הוא אשמורת שלישית, אזי הזמן מתקדם בקצב של 8/3, שהוא צעדו השלישי של טור פיבונאצ'י).

קורא רגיל של שירה אינו רואה דברים כאלה. הם חבויים מתחת לסף הנראות. ובמיוחד בעולמה של השירה העברית, שפיתח איבה מיוחדת לצורות. אלתרמן החיה כאן עולם בארוקי אמיתי, לא מצד קישוטיו אלא מצד תפיסת "הצורה והתוכן" שבו. היום, חמישים שנה אחרי יציאתה של "שיר עשרה אחים" לאור הגיע הזמן לראות את רוזטת הוויטראז' המפוארת הזאת העשויה שירים, שפארה האדריכלי אינו מחליש את האמור בה אלא מוסיף עליו אור טמיר.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו