בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוהר קדימה

חצי שנה בלבד לאחר שהשתחרר מהכלא חוזר עורך הדין המצליח דורי קלגסבלד לעניינים. הוא פותח משרד עצמאי, מביא לזיכויו של עורך דין עקשן (ישראל שמעונוב) ומייצג מנכ"ל משרד פרסום (אורן פרנק) בתביעת דיבה מעוררת הדים. בין לבין, הוא מסרב להתמסר לתקשורת וזוכר את אלה שיצאו נגדו

2תגובות

קלגסבלד חוזר לעניינים

ביום רביעי, 11 באפריל 2006, סיים פרקליט הצמרת אביגדור (דורי) קלגסבלד ארוחת צהריים באחת המסעדות בצפון תל אביב ויצא בג'יפ שלו לכיוון מרכז העיר. כמה דקות אחר כך הוא התנגש בעוצמה רבה במכוניתה של יבגניה וקסלר. יבגניה, 23, נהרגה במקום. בנה ארתור, 5, שהיה עמה ברכב, נהרג מאוחר יותר בבית החולים. עולמה של משפחת וקסלר נחרב. קלגסבלד נקלע למהומה תקשרותית.

הסיפור הטרגי נהפך מיד למשהו גדול בהרבה מעוד תאונת דרכים קטלנית. מאמרים, תצלומים בעיתונות ובעיקר אלפי טוקבקים באתרי האינטרנט הפכו אותו למקרה הפוך של מבחן בוזגלו: מצד אחד פרקליט עשיר שמייצג את שועי הארץ, חמוש בג'יפ יקר ואימתני; מהצד האחר אם חד-הורית ובנה, עולים חדשים. אם טוקבקים הם מדד לרצון העם, הרי שהעם אמר את דברו ובבירור: יש להעניש את קלגסבלד בחומרה. קלגסבלד נשפט ל-13 חודשי מאסר, ריצה את עונשו והשתחרר מהכלא ביוני האחרון. מאז הוא עושה כל מאמץ כדי להחזיר את חייו למסלולם.

מבחינה מסוימת, התאונה לא שינתה את קלגסבלד. פרקליטם לשעבר של אריאל שרון ואהוד ברק ממשיך להאמין שהוא אדם פרטי שאינו מחויב בכל הסבר לציבור. "לא צריך לשתף את כולם בתחושות שלי" הוא משפט שחוזר אצלו.

מתגובותיו לאחר התאונה עולה כי הוא סבור שדי היה בידיעה רגילה, שגרתית, בעיתון על תאונת דרכים קשה. קלגסבלד קרא את כל העיתונים. הוא זוכר היטב אילו כלי תקשורת היו אגרסיוויים יותר ואילו פחות: "'ידיעות אחרונות' היה הגרוע מכולם", מחדד מקורב לפרקליט. ואולם, אין-ספור האייטמים והתגובות לא גרמו לו לשנות ממנהגו ולהתייצב, כמנהג הידוענים, מול אילנה דיין או יאיר לפיד כדי לומר את מה שיש לו לומר.

אנשים ששוחחו עם הפרקליט מעידים כי אינו מבין מדוע התקשורת כל כך מתעניינת בו. "600 איש נהרגים בתאונת דרכים. לא זכור לי שמישהו שאל את הנהג הפוגע מה הוא עשה למען המשפחה. אני ריציתי עונש כפול מעונש של אדם רגיל", אמר להם. בשל הלינץ' התקשורתי והעניין הציבורי הרב, התרשם מי ששוחח עם קלגסבלד באחרונה, הוא אימץ לעצמו את תחושת הקורבן.

חוזר לאוניברסיטה

נראה כי בחודשים האחרונים קלגסבלד מתאושש יפה: הוא יוצא לדרך חדשה באמצעות משרד יוקרתי שייתמחה בייצוג, אזרחי ופלילי, בבתי משפט (ליטיגציה). במשרד יהיה קלגסבלד כוכב יחיד, לאחר 23 שנות שותפות עם ד"ר יורם דנציגר, שפרש לטובת כהונה בבית המשפט העליון. הוא מייצג את אורן פרנק בתביעת הדיבה המתוקשרת של רפי גינת, ואת חברת הביטוח הראל בפרשת המעילה שבה נאשם גיא ויסמן. בשנה הבאה יחזור ללמד משפט ציבורי באוניברסיטת תל אביב, כפי שנהג לעשות במשך שנים. אין סימנים לכך שלקוח כלשהו נטש אותו בגלל התאונה הקטלנית.

למכריו מסביר קלגסבלד שהקמת משרד עצמאי נועדה להתמקד במה שבאמת מעניין אותו בחיים: ליטיגציה מורכבת. קלגסבלד הוא מעורכי הדין הבודדים שעוסקים בכל מה שקשור בהופעות בבתי משפט ובוועדות: בג"צים, ועדות חקירה, תביעות אזרחיות, תביעות ייצוגיות, הגבלים עסקיים וניירות ערך. בכל שנה הוא מלקט תיקים באופן כזה שיישאר בעניינים בכל תחום. רק בעבירות של צווארון כחול הוא לא נוגע.

הפירוק של משרד קלגסבלד-דנציגר היה מהיר. לפחות כלפי חוץ: דנציגר, שלהבדיל מקלגסבלד נעדר ניסיון בהופעות בבתי משפט, עבר לעליון, וזמן קצר לאחר מכן נודע כי קלגסבלד יפתח משרד עצמאי של שמונה-תשעה עורכי דין. במשרד קטן כזה לא יהיה צורך לשים דגש על ניהול ועל עוד עיסוקים אדמיניסטרטיוויים שקלגסבלד אינו סובל. משרד הבוטיק יישאר בבניין גיבור ספורט במתחם הבורסה ברמת גן.

המלעיזים - ויש כמה כאלה - מוסיפים הסברים אלגנטיים פחות לפרישה. "דורי הוא אדם בעייתי בעבודת צוות", אומר עורך דין מוכר שעבד אתו על תיקים. "הוא אינו יודע לטפח צעירים".

דנציגר וקלגסבלד חברים מאמצע שנות ה-70, אז חבשו יחד את ספסל הלימודים באוניברסיטת תל אביב. העזיבה לעליון אילצה אותם לערוך התחשבנות כספית שגררה מתיחות בין השניים, אך היחסים ביניהם עדיין טובים. "מה שמעניין את רוב עורכי הדין הוא הלקוח וטובתו, אבל אצל דורי זה יותר מורכב", מפרשן משפטן שעבד אתו בעבר. "אם יש פשרה שהלקוח מעוניין בה ודורי חושב אחרת, הוא יעזוב את התיק".

התנתקות מושלמת בכלא

אמנם התרגלנו ששרים, כדוגמת אהרן אבוחצירא ואריה דרעי, וגם מו"ל עיתון כמו עופר נמרודי, מרצים מאסרים בפועל. ובכל זאת, קשה לדמיין פרקליט צמרת בין עברייני סמים, אנסים וסתם גנבים קטנים.

בתקופת הכלא, כך טוענים בתוקף מקורבי הפרקליט, לא דיפדף קלגסבלד כלל בתיקי המשרד. לא היה לו פנאי לכך. הוא היה עסוק בהעמסת ציוד על משאיות ופריקתו ובעבודות מטבח וניקיון. ההתנתקות היתה מושלמת, הם מוסיפים. עם זאת, עובד במשרד אומר בביטחון כי עורכי דין בעלי גישה חופשית לבתי הסוהר היו מביאים לקלגסבלד תיקים לעיון באופן תדיר, ולעתים פינקו אותו במנת שווארמה מהבילה.

סמוך לתקופה שבה היה קלגסבלד בכלא היו גם ראש עיריית חדרה, ישראל סדן, ועופר גלזר, בעלה של שרי אריסון, בין הסורגים. לדברי עובדת בכלא, אין להשוות בין מה שדרשו (וקיבלו) השניים האחרונים לבין התנהגותו של קלגסבלד. "הוא לא ביקש יחס מיוחד, לא ביקש הקלות ולא התנשא על עובדי הכלא". בסביבתו מספרים שהיה שפוף ובמצב רוח רע מאוד. הוא שקל לפרוש מהמקצוע ולנסוע לתקופה ארוכה לחו"ל. מה שהוביל אותו לחזור היתה ההצעה שדנציגר ימונה לעליון, והצורך במישהו שיטפל בענייני המשרד.

בכל אופן, יש קונסנסוס שקלגסבלד אינו חייב לעבוד למחייתו. אחד מלקוחותיו אמר, "מהתרשמותי הוא לא חזר לעבוד בשביל כסף, אלא לוקח תיקים שבהם יש מטרה מעבר לכסף". מקרה אורן פרנק נראה ככזה, לפחות לפי תפישת קלגסבלד.

לפני כחודש פירסם פרנק, מנכ"ל חברת הפרסום מקאן אריקסון, טור ברשת החברתית TheMarker Cafe, תחת הכותרת "כלוםבוטק". בדבריו ביקר פרנק את רפי גינת ותוכניתו הוותיקה, שאינם מעזים לפשפש במעשיהם של אנשים חזקים במשק, כגון נוחי דנקנר. פרנק לא היסס להשתמש במלים בוטות כלפי גינת.

כעבור כמה ימים פירסם "ידיעות אחרונות" כתבה שכותרתה "אורן פרנק מאתגר את 'כלבוטק' - 'לא היה עולה בדעתם לחקור את נוחי'". שעות בודדות לאחר מכן פירסם אילן שילוח, מבעלי מקאן אריקסון, הודעה שלפיה הוא מפטר את פרנק ואת המנכ"לית המשותפת במשרד, שירה מרגלית, וחוזר לנהל את משרד הפרסום בפועל.

הפיטורים, לפי שילוח, היו על רקע התבטאויות של אורן פרנק נגד לקוח של מקאן - נוחי דנקנר, בעלי קבוצת איי.די.בי, סלקום, חוגלה-קימברלי וברק. מרגלית פוטרה אף היא, לדברי שילוח, בגלל התבטאויות שלה בעבר נגד לקוח העוגן של המשרד - סלקום.

בתגובה העלה פרנק טור נוסף באתר והטיל את האחריות לפיטוריו על גינת. תחת הכותרת "חשיפת שיטת גינת: איך הביא רפי גינת לפיטורי" כתב פרנק כי פיטוריו נבעו ממזימה שנרקחה על ידי גינת וכתב "ידיעות אחרונות" רז שכניק, מאחורי גבו. בטור כתב פרנק: "גינת היה עד לאחרונה עורך ראשי בעיתון גדול במיוחד, ועדיין עושה בעיתון זה כבשלו. לכן הוא מיד מתקשר לכתב מאוד מסוים, או כפי שהוא ידוע במסדרונות המערכת, 'הכתב למשימות מיוחדות' (אותו כתב ש'ריאיין' את גינת בסופ"ש האחרון ובפועל כתב עבורו טור יחצ"נות), ואומר לו משהו בנוסח: 'תזיין את האפס הזה, פרנק או איך שלא קוראים לו, עד שהוא ירעב ללחם או יעזוב את הארץ - רצוי שניהם".

על כך גינת כבר לא מחל. בתביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד פרנק נטען כי שני הטורים פורסמו מתוך מטרה לבזות, לפגוע ולגרום נזק לגינת. בסוף החודש שעבר, כדי להתגונן מפני הבאס המפחיד של גינת, הצטייד פרנק בקלגסבלד. וכך כתב פרנק המאושר בבלוג המתוקשר על פרקליטו: "שמחתי מאוד לגלות שעו"ד ד"ר דורי קלגסבלד הסכים לקבל על עצמו להגן עלי מפני גינת והמכונה המשומנת שלו. למזלי, מדובר במשפטן מהשורה הראשונה, וחשוב יותר, מדובר בבן אדם. 'א מענטש', אם לחזור ללשונה של סבתי".

דורי, נוני והחתול השחור

מי ששמע את דעת קלגסבלד בעניין מדווח כי הוא לקח את תיק פרנק מפני שהוא רואה בו "מאבק צודק נגד שיטות העבודה של רפי גינת ואנשים שדומים לו בתקשורת". אחרים דואגים להזכיר שלקלגסבלד חשבון אישי עם נוני מוזס. במשך שנים הוא שימש פרקליט הבית של מוזס, המו"ל של "ידיעות אחרונות", אך ברגע שלקח על עצמו לייצג תיק מטעם עופר נמרודי, מוזס הראה לו את הדלת. התיק המדובר היה קבלת האישור מרשות ני"ע למינויו של נמרודי כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון בחברות ציבוריות. מאז היה מי שטען כי בין מוזס וקלגסבלד עבר חתול שחור, ועדות לכך ניתנה בסיקור מעצרו של עורך הדין בעיתון של המדינה.

פרנק יכול לשאוב עידוד מהניצחון האחרון של פרקליטו בבית המשפט. באמצעות טקטיקה בלתי שגרתית במשפט הצליח קלגסבלד להביא לזיכויו המפתיע של עו"ד ישראל שמעונוב. זהו סיפור ייחודי על אדם שסירב לחבור לעסקת טיעון קלה של חבריו והעדיף להילחם על האמת שלו מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, בעזרת קלגסבלד כמובן.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב דניאלה שריזלי זיכתה החודש את שמעונוב, שהואשם בדיווח שאינו עומד בדרישות החוק על טעות שהתגלתה בתשקיף חברת תמיר-פישמן הון סיכון 2 משנת 2000. שמעונוב, שהיה היועץ המשפטי של החברה, הוא היחיד מהמעורבים בפרשה שהחליט לנהל משפט.

שאר המעורבים - איש העסקים אלדד תמיר, הדירקטור דניאל לוונטל ועו"ד מיכאל ברנע, שותפו של שמעונוב - הסכימו לעסקת טיעון, שבה הודו בעבירות טכניות של עיכוב בדיווח ודיווח לא תקין, והוטל עליהם קנס כולל של כ-150 אלף שקל. בתשקיף המוטעה נכתב כי לאסיפה הכללית יש סמכות לפטר דירקטורים, בניגוד לתקנון החברה, שבו נקבע מנגנון שונה להליך חילופי דירקטורים. הטעות התגלתה באקראי על ידי תמיר ביוני 2000, ודווחה על ידי החברה רק בספטמבר 2000. שמעונוב עמד בתוקף על חפותו.

בדרך כלל, קליינט שהוא גם עורך דין מסמן כאב ראש גדול לפרקליט שמייצג אותו, ומאלץ אותו לירות לכל הכיוונים ולמצות כל פסיק בחקירה. שמעונוב אמנם היה לקוח מעורב מאוד, אך קיבל את גישת עורך דינו. קלגסבלד החליט לוותר על חקירת כל עדי התביעה חוץ מברנע. כל חקירות העדים האחרים ברשות ני"ע הוגשו בהסכמה לבית המשפט. הגישה היתה שהעדויות שלהם במסגרת חקירת הרשות לא הזיקו לשמעונוב, ולכן לא כדאי לזמנם - הרי באולם בית המשפט עוד יפלטו משהו ויפלילו את שמעונוב. עדיין לא ידוע אם פרקליטות מיסוי וכלכלה תגיש ערעור למחוזי.

לחשן לראשי ממשלות

שאלה מסקרנת היא מדוע קלגסבלד אינו מתגונן מפני מה שנאמר עליו בתקשורת בשנתיים האחרונות, שבהן נהפך לשק חבטות של כתבים וטוקבקיסטים. הוא יכול היה להצטער, למחות דמעה או לנקוט בנקל פעולות פומביות מיוחצנות בעניין תאונות דרכים. "החלטתי לא להשתתף במשחק הזה. זו חוויה אישית ומכאיבה. אין צורך להוזיל את זה", הבהיר באחרונה למקורביו. "אני לא עושה דברים כיחסי ציבור. אני עושה עבור עצמי", אמר למקורביו. "השאלה מה אני עושה מול המשפחה היא לא לגיטימית. זו חוויה פרטית שלי".

כדי להבין את דרכי החשיבה של האיש, כדאי להתבונן בדרך שעשה. דרכו המקצועית של קלגסבלד אל הצמרת המשפטית נסללה בהתמדה ובבטחה לאורך השנים. את לימודי המשפטים השלים בתל אביב. ההתמחות היתה בתחום האזרחי במשרד מלמן-שרם. קלגסבלד הצעיר התחיל להופיע לצד אמנון גולדנברג. השניים ייצגו את משפחת רקנאטי במשפט הבנקאים שנוהל בעקבות מסקנות ועדת בייסקי, אשר חקרה את ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. ענייני הוועדה התפתחו, כידוע, למישור הפלילי, וכך נשאב קלגסבלד לתחום זה.

בשנות ה-80 השלים תואר שני ושלישי במשפטים באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בוועדות חקירה ממלכתיות בישראל. שנים לאחר מכן הוציא ספר שעסק בנושא. ב-84' הקים עם דנציגר משרד שנחשב אחד המובילים בתחום המסחרי ובליטיגציה.

לאורך התקופה רשם קלגסבלד לא מעט הצלחות: ב-2001 הוא זיכה את מאיר הדר בפרשת פריון מעבירה של שימוש במידע פנים. הוא זיכרה גם את רפאל בן ברוך, שהיה חשב בדיסקונט, במשפט הבנקאים. ב-2004 קיצר את עונשו של שלמה אייזנברג, בעל השליטה בחברת ערד, משנה וחצי לשנה, בפרשה של אישור עסקות בעלי עניין. בתקופת הכלא היו מי שמיהרו להספיד את עורך הדין המצליח, והיו גם אחרים שהדגישו כי האיש מוכשר ויידע למצוא בקלות את הדרך בחזרה.

קלגסבלד תמיד חיבב את אחורי הקלעים - מאחורי הבמה או לצדה, בתפקיד הלחשן. שמו היה מוכר לפני התאונה בעיקר בקרב הברנז'ה המשפטית ושועי הארץ שנקלעו לצרה - מעין יועץ סתרים משפטי שלא פרץ לתודעה הציבורית הרחבה. קצת מוזר, אם ניקח בחשבון את התיקים שבהם טיפל ואת הצורך המוכר והאובססיווי של עורכי דין להתבטא בכלי התקשורת ולהתקדם בעזרתם.

הקהל הרחב הכיר אותו בזכות האבסה אינטנסיווית מצד התקשורת, ואם לשפוט לפי הטוקבקים ושיחות הסלון, הציבור התאווה לבחון את גבולות מערכת המשפט: האם מועמד לבית המשפט העליון, דוקטור למשפטים ואחד מבכירי הפרקליטים בישראל, יקבל יחס זהה ל"אדם רגיל"? השופטים ניצבו בפני מבחן שלא ניתן לצאת ממנו נטולי ביקורת.

בין צניעות ליוהרה

מצד אחד, קלגסבלד מאופיין בצניעות, וכמו שאמרה חברה, "אינו נוהג להתחכך". מצד שני, כל אדם שני שמכיר אותו מצביע על יוהרה כתכונה מרכזית באישיותו. הוא נשוי ליעל טבת (בתו של הסופר שבתי טבת), מפיקת אופנה שנחשבת המנוע שמאחוריו. קלגסבלד גם מתרועע עם הפרסומאים משה תאומים וראובן אדלר. כמו אנשי עסקים ופוליטיקאים רבים, בית הקפה החביב עליו הוא רביבה וסיליה ברמת השרון.

רבים הם האח"מים שעברו תחת ידיו של קלגסבלד. את ח"כ יאיר צבן ייצג בבג"ץ הכספים הייחודיים, את מפקד היחידה לאבטחת אישים בוועדת שמגר שלאחר רצח רבין, ואת אהוד ברק בוועדת אור ובפרשת העמותות. אפשר לומר שהוא מומחה בייצוג פוליטיקאים: הוא ייצג גם את אריאל שרון בתיק סיריל קרן ואת סילבן שלום.

עוד מקור פרנסה מכובד של קלגסבלד הוא הבוררות בעניין חברת טרנס אסיאטיק אויל, שהיא שריד לשיתוף פעולה בין ממשלת ישראל למשטר השאה באיראן. בשנים האחרונות נעשה ניסיון לפרק את השותפות. מהצד האיראני ניצבת חברת הנפט הלאומית האיראנית. תחילה היה שר המשפטים לשעבר חיים צדוק הבורר מטעם הצד הישראלי. עם מות צדוק החלה היריבות בין שני הדוקטורים המכובדים: קלגסבלד מול יורם טורבוביץ. טורבוביץ היה בטוח שהוא זה שיזכה, בשכר שהיה מאפשר לו שלא לקחת על עצמו תיק נוסף עד יומו האחרון.

סילבן שלום, שיוצג באותה עת על ידי קלגסבלד מול התקשורת (איומים בתביעות דיבה), היה אז שר החוץ. אריאל שרון כראש ממשלה יוצג על ידיו אז בפרשת חברות הקש ושאר החקירות נגדו ונגד המשפחה. קלגסבלד יכחיש זאת, אך הקשר עם השניים לא ממש הפריע לו לזכות בייצוג ובשכר. אגב, חרף המאסר של קלגסבלד, טרנס אסיאטיק המשיכה לדרוש שהוא ייצגה כבורר מטעמה.

לקוח גדול אחר היה משה בובליל מרשת קלאב הוטל. הסכסוך בין השותפים בקלאב הוטל פירנס כמה משרדי עורכי דין מהשורה הראשונה, וגם משרדי חקירות ידועים. בעבר ייצג בעז אוקון את בובליל במסגרת עבודתו במשרד ש. הורביץ. כשאוקון החל לעבוד כרשם בבית המשפט העליון, המליץ להעביר את התיק לקלגסבלד, שמייצג את בובליל גם כיום. בתחילת הדרך הוחזקו מניות של ניסן חקשורי, יריבו של בובליל, בנאמנות אצל קלגסבלד. למעשה, במעבר לייצוג של בובליל הפר קלגסבלד את חובת הנאמנות. קלגסבלד טען אז שלא הוא טיפל בתיק, אלא עורך דין במשרדו.

השבוע דרש חקשורי שמניותיו בסך 100 מיליון יורו ישתחררו מהנאמנות של משרד דנציגר-קלגסבלד. כמו כן ביקש שהנאמנים ידאגו לרישום שמו ברשם החברות בנוגע לאותן מניות.

במשך שנים אמר קלגסבלד לכל אדם שנפגש עמו שבכל רגע נתון הוא רק צריך לומר הן לכל תפקיד ממלכתי בכיר שיציעו לו: שופט עליון, פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה. בשלב זה, היה ממשיך ואומר, אני עדיין רוצה לעבוד בפרקטיקה הפרטית. שמו הוזכר לא מעט כמועמד לעליון. בהקשר זה, אחת הסברות היתה שהוא יגיע יחד עם חברו הטוב - מנהל בתי המשפט לשעבר והפרשן המשפטי של "ידיעות אחרונות" בהווה, בעז אוקון - לשערי בית המשפט העליון.

ביום שבו יצא קלגסבלד מבית הסוהר, מספרים המקורבים לו, לא פנה למסעדה טובה או לבית מרזח. ייתכן ששקד על איזה תיק וטיעונים משפטיים מחוכמים. אדם שמכירו מקרוב סבור שהתאונה הפכה אותו לאדם טוב יותר. "הוא נהפך לאנושי ומתחשב יותר. כמובן שהכל בהשוואה למי שהיה קודם לתאונה", הוא מוסיף בציניות.

קלגסבלד וארדן נלחמים בתאונות

כשהיה בכלא, קיבל דורי קלגסבלד מכתב מאורנה קליין מארגון מתונה, הנלחם בתאונות הדרכים. קליין ביקשה שקלגסבלד יתרום מיכולותיו למאבק בתאונות. לאחר שקלגסבלד נענה, היא סיפרה על כך לח"כ גלעד ארדן, ראש השדולה למאבק בתאונות דרכים בכנסת.

לפני שבועיים נערכה פגישה משולשת בבית קפה. "הוא אמר שהוא מוכן להירתם לכל דבר שאני זקוק לו - משפטית, ציבורית או מחקרית", מספר ארדן. קלגסבלד התנדב להעביר לארדן את כל החומר ההשוואתי שנאסף במהלך משפטו על עונשים לנהגים שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות. "בית המשפט יכול להקל או להחמיר. אין קריטריונים ברורים לענישה", מוסיף ארדן.

"זהו מודל ראוי, שאדם שהיה מעורב בתאונת דרכים כזו לוקח על עצמו חובה מוסרית לסייע במאבק בתאונות. אני חשבתי שהוא התנהג בצורה מכובדת כשנכנס מיד לכלא ולא המתין לערעור. הוא אמר לי שישמח לסייע בכל משימה שאטיל עליו. עוד לא העלינו נושאים, אבל אני מתכוון להשתמש בו", אמר ארדן.

"רשלנות חמורה"

דורי קלגסבלד פגע בבני משפחת וקסלר באפריל 2006. בספטמבר באותה שנה הורשע קלגסבלד בגרימת מוות ברשלנות.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לגזור על קלגסבלד עונש מאסר בפועל. כדי להקל בעונשו הביאו עורכי הדין שמעון מזרחי ואילן סופר עדי אופי בעלי שם: ראש המוסד לשעבר צבי זמיר, חבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין ומייסד המרכז הבינתחומי בהרצליה פרופ' אוריאל רייכמן.

במהלך המשפט התמודד השופט יצחק גרטי עם לחץ ציבורי להחמיר בעונשו של קלגסבלד. העניין התקשורתי, אם לשפוט לפי גודל הכותרות, האייטמים בתקשורת האלקטרונית והטוקבקים, הרקיע שחקים. הציבור היה סקרן לדעת אם בית המשפט "יעז" להכניס את אחד הפרקליטים המבריקים בישראל לבית האסורים.

גרטי קבע כי קלגסבלד ירצה 15 חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשים על תנאי וישלם קנס בסך 10,000 שקל, ורישיונו יישלל לעשר שנים. קלגסבלד עירער על חומרת העונש וטען ללינץ' תקשורתי. עוד לפני שנערך דיון החל לרצות את עונשו.

עורכי הדין טענו כי הסביבה התקשורתית השפיעה על השופט, ומשפט צדק לא נערך במקרה זה. קלגסבלד, שבדרך כלל נמנע מתגובות ישירות לתקשורת גם כאשר ייצג לקוחות בתיקים מתוקשרים, נדהם מעוצמת ההתעניינות.

דעת שופטי הרוב בערעור בבית המשפט המחוזי היתה כי נהיגתו של קלגסבלד התאפיינה ברשלנות חמורה, כשהתקרב לכלי הרכב העומדים בצומת במהירות המרבית המותרת, 80 קמ"ש. הם קבעו כי העובדה שקלגסבלד איבד את זיכרונו וכי הוא אינו יודע את נסיבות התאונה אינה יכולה לעמוד לזכותו, ומשום שלא העיד בדבר אובדן הזיכרון, לא ניתן גם לקבל את גרסתו בנוגע לאובדן אוריינטציה רגעי. עם זאת, הוחלט להקל בסופו של דבר בחומרת העונש ל-13 חודשים בפועל, בשל העובדה שקלגסבלד הודה מלכתחילה באשמה ולא ניהל משפט.



דודי קלגסברד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו