בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האשה שידעה יותר מדי

ולרי פליים גייסה סוכנים כקצינת איסוף בסי-איי-אי ואספה מודיעין על ניסיונותיהן של מדינות במזרח התיכון להשיג נשק לא-קונוונציונלי, עד שבוקר אחד החליט הבית הלבן לחשוף את שמה ולסכן את חייה. בראיון עם פרסום ספרה החדש, היא מסבירה איך זה קשור למלחמה בעיראק

תגובות

ואשינגטון

לאחר היסוס מה, אומרת ולרי פליים-וילסון שלמרות הכל, לא תהסס להמליץ לילדיה לעבוד בסוכנות הביון המרכזית, הסי-איי-אי. זו הצהרה מפתיעה משהו, משום שפליים, קצינת איסוף לשעבר בת 44, ניצבת בשנים האחרונות במרכזה של סערה פוליטית ומודיעינית, שמסכנת את חייה. "אני מאמינה בשירות הציבורי ובמולדתי", היא אומרת בראיון טלפוני ל"הארץ" מביתה החדש בסנטה פה שבמדינת ניו מקסיקו. "אני מנסה לחנך את ילדי לפי עקרונות אלה".

עם זאת, הצטרפותם של תאומיה לסי-איי-אי אינה עומדת על הפרק. הם רק בני שמונה. עד שיגיעו לפרקם היא מקווה שהסי-איי-אי יתקן את דרכיו, בעיקר את הפוליטיזציה שחדרה לשורותיו. "אני מאוד מקווה שהסוכנות תצליח לנער מעליה את הלחץ הפוליטי ההרסני שחדר לשורותינו בתקופת ממשל בוש. הלחץ הזה פוגע בתפקוד המקצועי שלנו, בתוצר המודיעיני שאנחנו צריכים לספק ובחוש השליחות של העובדים".

פליים, שנמצאת בעיצומו של מסע לקידום ספרה Fair Game: My Life as a Spy, My betrayal by the White House, היא הפנים המוכרות והנאות של הלחץ הפוליטי הבלתי פוסק שמפעיל ממשל בוש, כדי להשפיע על הערכות הסי-איי-אי. ביטוי אחד למאמצים לגייס את המודיעין כדי שיתפור חליפה בהתאם לצרכים הפוליטיים של הנשיא התרחש לפני המלחמה בעיראק. בוש ועוזריו סימנו את עיראק כמטרה, וכל מה שנדרש להם היה אישוש מהסי-איי-אי כי לסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית. הסי-איי-אי, בהנהגתו של ג'ורג טנט, סיפק בהערכותיו השגויות את ההצדקה.

פליים עצמה היא קורבן של מדיניות בוש בעיראק. עוזריו של הנשיא הדליפו את שמה לפני כארבע שנים לעיתונאים, בניגוד לחוק. היא לא סוכנת המודיעין הראשונה בארה"ב שזהותה נחשפת. אויביה של ארה"ב, כמו גם ידידיה, חשפו לא מעט רשתות ריגול של הסי-איי-אי, אבל היא הסוכנת הראשונה שנחשפה על ידי בכירי הממשל, שלמענו סיכנה את חייה.

הבעיה, היא אומרת, היא לא רק ששמי נחשף, אלא גם, ואולי אף בעיקר, "שסכנה נשקפת מאז לי ולמשפחתי. אני מקבלת איומים ודאגתי הגדולה ביותר נתונה לילדי".

האיומים הם מגורמים בתוך ארה"ב או גם מחוץ לה, אולי מהמדינות שבהן גייסת והפעלת סוכנים?

"אינני יכולה להתייחס לכך. אני מנועה".

פליים נמצאת במצב מסובך. אסור לה לדבר על עברה בסי-איי-אי. כיצד, אם כך, אפשר לפרסם ספר שבעבורו קיבלה לפי פרסומים שונים מקדמה של 2 מיליון דולר, לקדם את מכירותיו ולהפוך אותו לרב מכר?

היא או המו"ל שלה מצאו דרך מקורית, לפחות לפי אמות מידה ותקדימים אמריקאיים, לעקוף את הצנזורה שהטילו עליה הסי-איי-אי ובתי המשפט. זו שיטה שישראלים מכירים: ספרה מלא בדפים שלמים עם שורות מחוקות בשחור מודגש. כך היא אומרת לקורא: יש כאן מידע מעניין על עבודתי, אך אוסרים עלי לפרסם אותו. זו שיטה שהשבועון "העולם הזה", עם דפיו המושחרים, שיכלל היטב בשנות השישים והשבעים, כאשר הצנזורה אסרה עליו לפרסם מידע בנושאי ביטחון.

את מה שהיא לא יכולה לספר, מספרת עיתונאית שגויסה למטרה זו על ידי המו"ל "סיימון ושוסטר". העיתונאית לורה רוזן חיברה תוך זמן קצר פרק סיום שאורכו כמעט רבע מהספר. כדי לא לסבך את ולרי פליים, לא התקיים כל קשר בין השתיים.

פטריוטית אמריקאית

ולרי פליים נולדה ב-1963 למשפחה אמידה מפרבר בפילדלפיה, שהאמינה בערכים הבסיסיים ביותר של "פטריוטיות אמריקאית". אביה היה טייס בחיל האוויר. אחיה נפצע קשה במלחמת וייטנאם. הוריה לקחו אותה למסעותיהם באירופה והחדירו בה סקרנות ופתיחות לעולם הגדול. היא למדה באוניברסיטת פן סטייט, והישר עם סיום לימודיה הגישה בקשה להתקבל לסי-איי-אי, לאחר שאמה הסבה את תשומת לבה למודעת גיוס בעיתון.

בבית הספר לצוערים היא הוכשרה החל מ-1985 למשימות עיקוב, גיוס סוכנים, כתיבת דו"חות מודיעין, הצפנה ושאר טכניקות היסוד של קצין איסוף. משם המשיכה ל"חווה", מתקן אימונים נוסף של הסי-איי-אי שבו עברה "טירונות" צבאית שכללה קורס צניחה, תפעול כלי נשק, ניווט, קורס צלפים וחקירות המדמות נפילה בשבי.

הקטעים על תקופת הצוערות, שהכשירו אותה לתפקיד קצינת איסוף, הם הפחות מצונזרים בספר. הם מאפשרים הצצה לקשיים של אשה צעירה ונאה לפעול בעולם המאצ'ואיסטי של הסי-איי-אי, ועוד יותר מכך להתמודד עם המשימה לגייס גברים יוונים ומזרח-תיכוניים כמרגלים, שכל תקוותם היא שהתמורה שיקבלו ממנה תהיה מינית.

פליים והמו"ל נאבקו בכל האמצעים המשפטיים שעמדו לרשותם בצנזורים של הסי-איי-אי, אך נוצחו במערכה, כולל בבתי המשפט, שקבעו כי שיקולי הארגון בפסילת קטעים רבים בספר היו סבירים. פליים ממשיכה לחלוק על ההחלטות נגדה: "לא היתה הצדקה לצנזר אותי. השיקולים לא היו של ביטחון לאומי. כל מה שהם רצו זה להפחיד אותי. זו דרכו של ממשל בוש". בעלה ג'ו וילסון, פקיד ממשל בכיר לשעבר, מצטרף לשיחה ומדגיש: "הצנזורה של הסי-איי-אי נעשתה ביוזמת הבית הלבן כדי לגמד את מעמדה של ולרי כקצינה בארגון, כדי ליצור רושם שהבגידה שלהם, כשחשפו את שמה, אינה כה חמורה".

כדי למלא את פערי המידע גייסה העיתונאית רוזן את חבריה של פליים מקורס הצוערים, ועוד יותר חשוב מעבודתה המבצעית. לאחר כשנתיים, בגמר הקורס, התקבלה פליים לעבודה באגף אירופה של מינהלת המבצעים והוצבה ב-1989 בשגרירות ארה"ב ביוון. מהשגרירות היא פעלה בכיסוי דיפלומטי של יועצת פוליטית. תפקידה האמיתי היה לאתר סוכנים שיש להם קשר לארגוני טרור שפעלו אז ביוון (גם פלשתיניים), לגייס ולהפעיל אותם.

למרות החסינות הדיפלומטית, המשימה היתה מסוכנת. זה היה בזמן שביוון פעל ארגון הטרור השמאלני "17 בנובמבר", שרצח דיפלומטים ונספחים אמריקאים. אבל ולרי פליים רצתה יותר "אקשן". היא ביקשה לעבור לתפקיד נועז ומסוכן יותר של קצינת איסוף, אבל הפעם בכיסוי לא-דיפלומטי. היתרון בתפקיד זה הוא שקצין האיסוף לא נחשד אוטומטית כקשור לממשלת ארה"ב, ויש לו יותר חופש פעולה לגייס סוכנים ולהשיג מידע. ואולם, הסכנה היא שאם ייחשף, הוא עשוי להיעצר, ולא יוכל ליהנות מחסינות דיפלומטית.

קצינים אלה פועלים לרוב בכיסוי של אנשי עסקים, אקדמאים ואף עיתונאים. קציני האיסוף האלה הם "המבצעיים" ביותר בארגון ומספרם מגיע לכמה מאות. כדי לבסס את מעמדה ולנתק את הקשר בינה לסי-איי-אי, הוחזרה פליים לארה"ב לשנה שבה כמעט ולא עשתה דבר. לחבריה סיפרה כי היא בתקופת מעבר לתפקיד אחר במשרד החוץ.

התפקיד שאליו יועדה היה קצינת איסוף באגף החדש שהוקם במינהלת המבצעים - האגף למניעת הפצה של כלי נשק להשמדה המונית - או לפי מינוחי המודיעין הישראלי, "חטיבת נב"ק" (נשק בלתי קונוונציונלי). האגף הוקם בראשית שנות התשעים, כדי לנסות לתת מענה לסכנת ההתחמשות של צפון קוריאה, לוב, עיראק, סוריה, איראן ומדינות נוספות במערכות נשק כאלה.

לאחר "החופשה" היא נשלחה בסוף 1993 ללמוד תואר שני במדיניות מוניטרית בלונדון סקול אוף אקונומיקס, ומשם עברה לבית ספר בברוז' שבבלגיה כדי להשביח את הצרפתית שבפיה. סיפור הכיסוי שלה היה של "סגנית נשיאה לעניינים בינלאומיים" בחברת נפט קטנה, שמשרדיה היו בבריסל ובבוסטון. זו היתה חברת קש, אחת מרבות שהקים הסי-איי-אי, ובמסווה זה היא נסעה לוועידות בינלאומיות, השתתפה בקבלות פנים ויצרה קשרים במזרח התיכון, כדי לאתר ולגייס סוכנים שיספקו מידע על תוכניות של נשק לא-קונוונציונלי.

אבל למגינת לבה, היא הוחזרה ב-1997 בבהילות למטה בלנגלי, וירג'יניה. זה קרה לאחר שהתעורר חשד כי שמה וזהותה הודלפו לק-ג-ב. המדליף היה אלדריץ' איימס, אחד הבוגדים הגדולים ביותר בתולדות הסי-איי-אי. איימס, שנידון למאסר עולם, הסכים לעבוד בשביל הביון הסובייטי תמורת כסף, ומסר להם את שמותיהם של מאות עובדים בסי-איי-אי ושל סוכנים שהסי-איי-אי הפעיל בבריה"מ. עשרה מאותם סוכנים, אזרחים סובייטים, הוצאו להורג.

בין השאר מילא איימס תפקיד בוועדת הקידום של הארגון. הוא עבר על מאות בקשות של עובדים, כולל של פליים. אף שבתיקים לא הופיעו העובדים בשמם, מחלקת הביטחון של הסי-איי-אי לא היתה מוכנה להסתכן והציבה אותה בתפקיד בכיר במטה האגף למניעת תפוצת נשק. שם היא המשיכה יחד עם חבריה במאמצים לגייס סוכנים ולחדור לרשתות הרכש של הפקיסטאני ד"ר עבד אל-קאדר חאן, של סדאם חוסיין ושל איראן. בתשובה לשאלה אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, היא עונה: "הם מפעילים 18 שנה תוכנית חשאית, ובלי ספק חותרים להיות חברים במועדון הגרעיני" (הדברים נאמרו לפני פרסום הדו"ח האחרון של המודיעין האמריקאי, השבוע).

במסגרת עבודתה היא וחבריה לאגף עבדו בתיאום עם קהילת המודיעין של ישראל, אך גם בעניין זה היא לא יכולה להרחיב את הדיבור ומוכנה לומר רק כי "ישראל היא בעלת הברית שלנו במלחמה בטרור ובהפצתם של כלי נשק להשמדה המונית".

אהבה ממבט ראשון

ב-1998, במסיבה בשגרירות טורקיה בוואשינגטון, פגשה פליים בג'ו וילסון. זו היתה אהבה ממבט ראשון, שבעטיה באו כל הצרות. וילסון, שגריר לשעבר בעיראק ובניז'ר, פרש מעבודתו בממשל והקים חברה פרטית לייעוץ. ב-1998 וב-2002 ביקש ממנו הסי-איי-אי לצאת בחשאי לניז'ר כדי לבדוק אם מדינה זו מכרה אורניום לרשת ההברחות של ד"ר חאן ולעיראק. וילסון חזר ודיווח כי לא מצא שום ראיות לשמועות האלה.

לפני המלחמה ב-2003 טען בוש בנאום לאומה כי עיראק חתרה לרכוש אורניום בניז'ר. לאחר הפלישה פירסם וילסון מאמר ב"ניו יורק טיימס", שבו סיפר כי נסע למדינה האפריקאית ולא מצא שום ראיות לטענה זו. מאמרו הכעיס את סגן הנשיא, דיק צ'ייני, שהורה ליועציו (כנראה בידיעת הנשיא עצמו) להכפיש את וילסון. ראש הסגל של סגן הנשיא, לואיס "סקוטר" ליבי, הדליף לכמה עיתונאים בכירים כי רעייתו של וילסון היא ולרי פליים מהסי-איי-אי. המטרה היתה לערער את אמינותו של וילסון על ידי יצירת רושם של נפוטיזם, כאילו אשתו סידרה את הנסיעה (אף שעשה זאת בהתנדבות).

לאחר ששמה נחשף, היא נאלצה לעבור לתפקיד אחר וב-2006 פרשה מהסי-איי-אי. בארה"ב הוקמו כמה ועדות חקירה, וליבי עצמו הועמד לדין ונשלח למאסר של 30 חודשים. אבל הנשיא בוש, מחשש שאולי יעיד ויפליל את הממונים עליו, העניק לו חנינה. "אני כועס על כך שפקידים בכירים בממשל בגדו בביטחון הלאומי של מולדתי", הוסיף וילסון, "ועוד יותר מתפוצץ מכעס שלא רק שהנשיא השלים עם התנהגות זו, אלא שאישית תרם את תרומתו כשחנן עבריין".

פליים אומרת שחשיפת שמה זיעזע את עולמה והיא מתקשה "להתרגל למעבר בן לילה מאדם פרטי ובלתי ידוע לדמות ציבורית". אבל מה שמעודד אותה הוא שחשוב לה "לספר את הסיפור שלה כדי שיופקו ממנו לקחים". היא ממשיכה לנהל מאבקים משפטיים, אך היא ובעלה החליטו להתנתק מעולם התככים והפוליטיקה של ואשינגטון. כעת הם מנסים לבנות את חייהם מחדש בשלווה המדברית של ניו מקסיקו.



ולרי פליים ובעלה ג'ו וילסון. עדיין מאמינה במולדת (למטה: עטיפת הספר)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו