בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפיליפינית חלתה, הביטוח הציע כרטיס הביתה

בחודש הבא תיערך בכנסת סדרת דיונים על דרישת "רופאים לזכויות אדם" לנתק את העובדים הזרים מתלותם המוחלטת בחברות הביטוח ולהעבירם לביטוח ולטיפול בקופות החולים

תגובות

חברות הביטוח ובריאות מהגרי עבודה - תמונת מצב

ג"ג באה לישראל לפני ארבע שנים וחצי וטיפלה במסירות באשה זקנה עד שהיא עצמה חלתה. כששמעו שלקתה בסרטן השחלות והרחם, מעסיקיה פיטרו אותה. בפברואר עברה ניתוח להסרת הרחם וקיבלה שני טיפולים כימותרפיים. היא היתה צריכה לעבור לפחות עוד שניים, אבל חברת הביטוח הודיעה שבהתאם לתנאי החוק, היא אינה מחויבת לממן טיפולים נוספים. תחת זאת הציעו לה כרטיס טיסה חזרה לפיליפינים.

אובדן כושר עבודה הוא אחת הבעיות הקשות הניצבות כיום בפני 102 אלף מהגרי העבודה ששוהים בישראל בהיתר הממשלה. בחודש הבא תיערך בכנסת סדרת דיונים על דרישת "רופאים לזכויות אדם" לנתק את העובדים מתלותם המוחלטת בחברות הביטוח ולהעבירם לביטוח ולטיפול בקופות החולים.

ההצעה עתידה לעורר התנגדות קשה מצד חברות הביטוח, שמכניסות לקופותיהן יותר מ-60 מיליון דולר בשנה מכתוצאה מביטוחם של מהגרי עבודה.

ג"ג מפרנסת ארבעה ילדים שחיים בפיליפינים. אחד מהם סובל מפיגור. היא חששה שאם תשוב לביתה בפיליפינים לא תמצא עבודה ולכן העדיפה להישאר בישראל, בתקווה שהסרטן לא יחזור. בינתיים היא מרגישה טוב ואף מצאה עבודה זמנית במקומה של חברתה, שנסעה לחופשה בפיליפינים.

ג"ג לא יודעת מה תעשה אחרי שחברתה תשוב לישראל בינואר. אולי תמצא עבודה זמנית נוספת אף שבימים אלה, הואיל ואין לה מעסיק קבוע, גם פגה אשרת העבודה שניתנה לה ולא ברור מה הסיכוי לחדשה.

ד"ר בלה קאופמן, אונקולוגית בכירה מבית החולים "שיבא" בתל-השומר, שגם מתנדבת בעמותת "רופאים לזכויות אדם", סבורה שאם ג"ג היתה מקבלת את מלוא הטיפולים הכימותרפיים במועדם, סיכויי החלמתה היו גדולים, כי מדובר בטיפולים מונעים.

בחברת הביטוח חשבו אחרת. רופא תעסוקתי מטעמה קבע, שג"ג איבדה את כושר עבודתה. "זו השיטה. כמעט כל עובד זר שחולה בסרטן מוכרז כמי שאיבד כושר עבודה ומשוגר מכאן", אומרת קאופמן.

כאמור, כיום ג"ג עובדת ומרגישה טוב.

אבל לפי החוק, אם רופא תעסוקתי קובע שעקב מחלה או תאונה מהגר עבודה אינו יכול לבצע את העבודה שלשמה הובא לישראל, ולא ישוב לכושר בתוך 90 ימים גם אם יקבל טיפול, חברת הביטוח רשאית לבטל את הפוליסה שלו.

בלא ביטוח רפואי אין למהגר העבודה אפשרות חוקית לעבוד בישראל. "למעשה, זכותו של עובד לטיפול נשמרת לו כל עוד הוא בריא וכשיר", אומר רכז תחום עובדים זרים בעמותת "רופאים לזכויות אדם", רן כהן. "החוק מנציח את ההתייחסות למהגר עבודה כאל חפץ שניתן להחלפה ברגע שהוא 'מתקלקל'".

"הרבה יותר זול לקנות לעובד כרטיס לפיליפינים ב-600 דולר מאשר לשלם עבור טיפולים רפואיים בישראל", אומר כהן. לטענתו, הרופאים התעסוקתיים שקובעים אובדן כושר נמצאים בניגוד עניינים כלפי החולים, משום שהם מקבלים את שכרם מחברות הביטוח.

מאז נחקק "חוק עובדים זרים" ב-2001, טיפלה העמותה ב-1,200 עובדים שנתקלו בסירוב של חברות הביטוח לטפל בהם.

עו"ד דורי ספיבק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עירער בתקופה זו על מאות קביעות של אובדן כושר. ברוב המקרים זכה בערעור, או שהושג הסדר שבו העובד קיבל טיפול.

כך היה במקרה של ב"י מהפיליפינים, כשהתגלה גידול סרטני בידו השמאלית. רופא מטעם חברת הביטוח קבע שלא ישוב לכושר ולכן הביטוח הופסק. בחוות דעת נגדית נקבע שיוכל לשוב לכושר בתוך חודשיים. החברה קיבלה את חוות הדעת, שבה לממן את הטיפול בב"י והוא אכן שב לעבוד.

ד"ר יהושע גושן, שכותב חוות דעת רבות מטעם המבטחים, אומר שהוא יכול לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שקבע אובדן כושר עבודה למהגרי עבודה. לפי תיעוד של העמותה ותיקים שבהם טיפל ספיבק, מדובר ביותר מקומץ מקרים.

כך למשל קבע גושן, שבת 36 הסובלת מסרטן בבלוטה מתחת ללסת לא תשוב לכושר בתוך 90 ימים בעקבות התפתחות גרורות סרטניות בגופה. חוות דעת נגדית קבעה שסיכוייה להחלים הם 75%. החברה חזרה בה מסירובה לממן את הטיפול בה.

כך היה גם במקרה של עובד בניין בן 49 מרומניה, שגושן קבע כי הוא סובל ממחלת לב. הביטוח הושב לו בעקבות אבחון סותר מטעם העמותה. כך היה גם במקרה של עובדת בת 46 ממולדובה שסבלה מגידול בפי הטבעת.

חברות הביטוח הופכות בפועל לסניף של משטרת ההגירה ומשרד הפנים - מגרשות עובדים זרים משום שחלו, אומר כהן. מאיגוד חברות הביטוח נמסר בתגובה, כי ישמחו לבדוק תלונות ספציפיות של מבוטחים בחברות הנוגעות בדבר, אולם ככלל, החברות פועלות לפי החוק ובהתאם לחוות הדעת של הרופאים התעסוקתיים.

אמנם לעובדים יש אפשרות ערעור על החלטות הרופאים התעסוקתיים, אבל לא תמיד החולים יודעים עליה או מבינים אותה. גם כשהם יודעים, עליהם לערער בתוך שלושה שבועות, שבמהלכם הם צריכים לאזור כוחות ולמצוא רופא תעסוקתי, להיבדק ולהביא לחברה את ממצאיו. רופא בורר הוא שמקבל את ההחלטה הסופית.

רוב העובדים החולים כלל לא מגיעים לעמותה. "אלה עובדים חלשים, חולים, רחוקים מהמשפחה, חוששים, לא מבינים", אומר ספיבק, "מולם עומדות חברות גדולות וחלקן ממש משחדות אותם - מציעות להם כסף כדי שייסעו מכאן".

ספיבק מספר שלא אחת התחיל לייצג עובד ואף הגיע לבית משפט ופתאום הגיעה הצעה כספית מחברת הביטוח. "אומרים להם, 'קח עשרת אלפים שקל וסע'. בשבילם זה עולם ומלואו והם מתפתים וחותמים על ויתור על טיפול. הם מוותרים על החיים שלהם למען עתיד משפחתם", הוא אומר.

האינטרס של חברות הביטוח במקרים אלה זהה לזה של המעסיקים שמממנים את הפוליסה - להיפטר מהעובד החולה ולהביא אחר במקומו.

רותי סיני

כתבה ראשונה

מהגרי עבודה בישראל אינם מבוטחים בקופות חולים, אלא בחברות ביטוח. "הארץ" יבחן את הבעיות החמורות שגורמת תלות זו לעובדים ואת הפיתרונות האפשריים. בכתבה הבאה: מה קורה כשעובד זר עובר תאונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו