בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: פערים בשכר, בחינוך, בבריאות ובפנסיה

דו"ח מרכז אדוה קובע כי רק שני העשירונים העליונים נהנו מהצמיחה במשק. אחת הסיבות לפערי השכר - גידול בשכר המנהלים

תגובות

רק שני העשירונים העליונים נהנו מהצמיחה שהתחוללה במשק הישראלי בשלוש השנים האחרונות, כך לפי הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, שחוקר את מידת השוויון בישראל המתפרסם היום (ראשון). חלקם של עשירונים אלה בהכנסות של כל משקי הבית בישראל גדל מ-44.2% ב-2004 ל-44.8% ב-2006. חלקם של העשירונים 1 עד 7 ירד ואילו חלקו של עשירון 8 נותר בלא שינוי. מאז 1990 הגדילו עשירון 9 ו-10 את חלקם בעוגת ההכנסות הלאומית ביותר מ-10% על חשבון השכבות שמתחתיו.

"רק חלקים מצומצמים של החברה והכלכלה צמחו, ואילו חלקים רבים אחרים נותרו מאחור", כותבים מחברי הדו"ח, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס. הדו"ח מצביע על פערים עמוקים בשכר, בחינוך ובהשכלה גבוהה, בשירותי בריאות ובפנסיה. "ישראל זקוקה למדיניות המשלבת חתירה לצמיחה עם חתירה לחברה הוגנת, שוויונית וצודקת", כותבים המחברים.

לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון הגיעה ב-2006 ל-41 אלף שקלים. קבוצה זו מהווה אמנם רק 10% ממשקי הבית אבל מחזיקה ביותר מ-28% מהכנסות השכירים במשק, נכתב בדו"ח.

אחת הסיבות העיקריות לפערי השכר נעוצה בגידול שכר המנהלים. עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל באחת מ-25 החברות הגדולות בבורסה גדלה מ-4 מיליון שקלים ב-2003 ל-10.1 מיליון ב-2006 - פי 2.5 בתוך שלוש שנים. משמעות הדבר שהכנסתם החודשית של מנהלים אלה היתה גדולה פי 21 מההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון.

לעומת זאת, שכרם של כמעט 75% מהשכירים הגיע ב-2005 רק לשכר הממוצע במשק (7,761 שקלים באותה עת). לפי חישובם של מחברי הדו"ח, 61% מהישראלים יצטרכו לעבוד 12 שנה כדי להגיע לעלות שכרו של מנהל חברה בורסאית גדולה.

רמת ההכנסה הנמוכה ביותר היתה של שכירים ערבים, אחריהם של שכירים יהודים ממוצא מזרחי ובראש הרשימה שכרם של יהודים ממוצא אשכנזי. הדו"ח מצביע עוד על כך שב-2006, רק 46% מבני ה-17 השיגו תעודות בגרות, השנה השנייה שבה נרשמה ירידה בשיעור הזכאות. ב-2004 הגיע שיעור זה ל-49.2%. מקרב הזכאים, 13% מחזיקים בתעודה שאינה עומדת בדרישות הסף של אוניברסיטאות ולכן רק 40% מבני המחזור יכולים להירשם למוסד אקדמי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו