בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרפורמה נעצרה ברעלה

שרת החינוך של כוויית התחילה את כהונתה ברגל שמאל בכל הנוגע ליחסיה עם האיסלאמיסטים, כשסירבה לעטות רעלה בטקס ההשבעה שלה. אחרי פרשה של אונס בבית ספר, הלחץ עליה להתפטר הולך וגובר, ונראה שמכל הרפורמות שהיא רצתה לערוך במערכת החינוך הכושלת, יישארו רק מצלמות האבטחה בכיתות

תגובות

שתי פרשות לא-חינוכיות עלולות לעלות לשרת החינוך של כוויית במשרתה: האם שיקרה כאשר דיווחה על אירוע אונס בבית הספר בעארדיה; וכיצד הגיעה ספרות פורנוגרפית לידי תלמידות בבית ספר אחר במדינה. השבוע צפויה השרה, נוריה אל-סביח, לעמוד בפני 50 חברי הפרלמנט הכווייתי כדי להשיב על השאלות הללו. עם זאת, ייתכן שהסיטואציה המביכה הזאת תיחסך ממנה, משום שעד כה כאשר שרים בממשלת כוויית נדרשו להשיב על שאילתות קשות של חברי הפרלמנט, הם העדיפו להתפטר ממשרותיהם כדי למנוע מחלוקות פוליטיות פומביות. שלושה שרים כבר התפטרו השנה. כך רוצה האמיר של כוויית וכך נעשה.

אם תחליט אל-סביח להתפטר, היא תהיה השרה השנייה שמתפטרת השנה מהממשלה תחת לחצם של חברי פרלמנט איסלאמיסטים, ואם כך יהיה, צפויה ממשלת כוויית להישאר בלי שרות. המתפטרת הראשונה היתה מעסומה אל-מובארק, השרה הראשונה בתולדותיה של כוויית שהחזיקה בתיק הבריאות, אשר אולצה לעזוב את תפקידה בגלל שריפה בבית חולים בכוויית שבה נספו שני בני אדם ועוד 19 נפצעו. אל-מובארק, בת המיעוט השיעי, ליברלית שהתחנכה בארצות הברית ודגלה ברפורמות, כתבה במכתב ההתפטרות שלה לראש הממשלה, כי היא עוזבת את תפקידה בשל אחריותה המיניסטריאלית, אבל גם "בגלל סיבות נוספות שאתה ודאי מודע אליהן". היא התכוונה מן הסתם ללחצים האדירים שהפעילו עליה חברי הפרלמנט האיסלאמיסטים הסונים, שלא ראו בעין יפה את העובדה ששרה שיעית ליברלית מכהנת בתפקיד חשוב זה.

גם שרת החינוך אל-סביח לא חביבה במיוחד על חברי הפרלמנט האיסלאמיסטים. היא העניקה להם עילה מצוינת לרצות בהתפטרותה כבר בטקס השבעתה, באפריל האחרון, כאשר סירבה לעטות רעלה כפי שדרש ממנה אחד מחברי הפרלמנט. אל-סביח סומנה על ידי הגוש האיסלאמי בפרלמנט, אשר המתין להזדמנות הראשונה כדי לתקוף אותה.

מציאת חומר פורנוגרפי בכיתת לימוד בבית הספר לבנות, בחודש נובמבר, והפצת "ספרות קלוקלת", כדבריו של חבר הפרלמנט מהגוש האיסלאמי, סעד אל-שריע, חוללה אמנם סערה לא קטנה, אבל היא לא הספיקה כדי לעורר מחלוקת ציבורית בנוגע להמשך כהונת השרה. גם כוונתו של מועדון שחייה לקיים תחרות שחיה מעורבת לנערים ונערות בני 15-17 נבלמה ברגע האחרון, כאשר השרה הורתה שלא לקיים את התחרות משום שמנהליה לא קיבלו אישור מהרשויות.

השרה חמקה בעור שיניה משתי הפרשיות הללו, אבל נדמה שמהתסבוכת האחרונה שאליה היא נקלעה לא יהיה לה קל למצוא מוצא: בתחילת דצמבר התלוננו שלושה ילדים, תלמידים בבית ספר היסודי "עבד אל-עזיז קאסם", כי הותקפו מינית על ידי ארבעה עובדי ניקיון זרים בבית הספר. שרת החינוך, שבדקה את התלונה עם הנהלת בית הספר, מיהרה להכחיש את האירוע. על פי נוסח הודעתה הראשון מדובר רק ב"סיוע" שנתן אחד העובדים מבנגלדש לילדים, ש"פירשו בצורה מוטעית את התנהגותו של העובד".

עם זאת, בתוך יומיים נאלצה השרה לחזור בה מנוסח ההכחשה ולאשר כי שלושת הילדים אכן נאנסו על ידי ארבעה עובדים זרים. זו כבר היתה סיבה כפולה למתנגדיה להתלונן נגד השרה: גם מעשה אונס קשה שאירע בתחום אחריותה וגם ניסיון כושל להכחיש את האירוע.

התנצלותה של השרה לא הספיקה, גם לא הצעדים המהירים שנקטה: סילוק המנהל והשעיית כמה מורים. השרה, פסקו מתנגדיה, חייבת ללכת.

מתנגדיה העלו על סדר היום את מצב החינוך הגרוע במדינה, שמשקיעה כארבעה מיליארד דולר מתקציבה השנתי בחינוך (כ-13%), ולהתחשבן עם כל מערכת החינוך.

"איך ייתכן", נכתב בכתב השאילתה שהגיש אל-שריע בפרלמנט, "שבמבחן הבינלאומי לקריאה לכיתות ד' הגיעה כוויית למקום ה-43 מתוך 45 מדינות? האם כך מטפלת השרה במשאב החשוב ביותר שלנו?"

מתחתנות ונושרות

בכוויית מתגוררים כשניים וחצי מיליון תושבים, רק כמחציתם הם אזרחי המדינה והיתר עובדים זרים, בעיקר ממדינות אסיה. מערכת החינוך בכוויית אחראית על כחצי מיליון תלמידים ועל כ-43 אלף מורים. ההשקעה לתלמיד במדינה עומדת על כ-8,000 דולר (כמעט כפול מאשר בישראל), ועל פי חוק שיזמה השרה באחרונה, לא ילמדו יותר מ-25 תלמידים בכיתה. גם ההשקעה הכספית בעזרים לימודיים, בשיפור התנאים בכיתות ובבניית בתי ספר חדשים היא חלק מיוזמותיה של השרה.

שיעור האנאלפבתיות במדינה הוא מהנמוכים במזרח התיכון, כ-7% בלבד, אולם למרות כל זאת, כוויית ממוקמת במקומות האחרונים במבחני הידע הבינלאומיים. כתוצאה מכך, עובדים זרים, במיוחד מהמערב, מעדיפים שלא לרשום את ילדיהם לבתי הספר בכוויית ולהשאיר אותם בארצות מוצאם כדי להשלים את לימודיהם. שרת החינוך בעצמה הודתה, כי מדובר במעגל שקשה לשבור אותו, שבו התלמידים אינם משקיעים מאמץ בלימודים והמורים מורידים את הדרישות כדי לעמוד ברמת התלמידים וכך למנוע נשירה גדולה.

כוויית מחייבת את בתי הספר הזרים, בהם בתי ספר אמריקאים, בריטים, פקיסטאנים, הודים ואחרים, ללמד ערבית ותרבות ערבית, ולעמוד במכסה של שיעורים באיסלאם. בתי ספר אלה מפוקחים ישירות על ידי משרד החינוך, שבודק בקפדנות גם את ספרי הלימוד שמיובאים למדינה. בראיון שהעניקה שרת החינוך לעיתון הכווייתי "אל-ווטן", היא סיפרה שהמדינה אוסרת על יבוא ספרים שיש בהם תוכן אוונגליסטי, ספרים שפוגעים בדת האיסלאם, וכן "ספרים אשר מביעים תמיכה בציונות העולמית".

עד גיל 14 החינוך במדינה הוא חינם, ובגיל מבוגר יותר המדינה מסייעת לאזרחיה לרכוש השכלה גבוהה, אבל לא לילדי העובדים הזרים. כאשר נשאלה השרה על שיעורי הכישלון והנשירה מבתי הספר במדינה, היא ייחסה אותם לעובדה שילדי העובדים הזרים עוזבים את המדינה יחד עם הוריהם. סיבה נוספת היא העובדה שנישואיהן המוקדמים של בנות כוויית מובילים לנשירתן ממערכת החינוך.

לבטל את הטיולים

אחרי חג הקורבן מתכננת שרת החינוך לקיים דיון בדרישתה של ועדה פרלמנטרית שבה שולטים האיסלאמיסטים לבחון את מצב החינוך במדינה ובעיקר להכניס כמה תיקונים מהותיים למערכת החינוך. תיקונים אלה כוללים מניעת חינוך מעורב של בנים ובנות, בחינה מחודשת של חומר הלימוד וביטול טיולים שנתיים, שבהם, לדעת חברי הוועדה, "מוחדרים לתלמידים" תכנים שנוגדים את "רוח המדינה" - כלומר, את הדת ובעיקר את היחס הרצוי לישראל.

בתגובה ראשונה על "סכנת הנורמליזציה" עם ישראל השיבה שרת החינוך, כי "בכל הנוגע למשרד החינוך, נירמול היחסים עם ישראל הוא צעד שלא בא בחשבון לחלוטין". בנוגע לכוונתה למחוק מתוכנית הלימודים את הפרקים שעוסקים בהשפעת האיסלאם על התרבות המערבית, השיבה השרה: "אנו דבקים בהיסטוריה האיסלאמית שלנו ובתרבותנו הערבית, וחובתם של ילדינו, בדור הזה ובדורות הבאים, להכיר את ההיסטוריה כפי שהיא".

יותר מכל מלמדות השאלות הללו על המתקפה שבה נתונה השרה במדינה אשר מצד אחד מקיימת תשתית דמוקרטית כלשהי, בכך שיש בה בחירות לפרלמנט שבהן יכולות נשים לבחור ולהיבחר, ואף להתמנות למשרות רמות, אולם מצד שני, מאפשרת לפזר את הפרלמנט בכל עת בצו שליט המדינה.

לעת עתה, עדיין לא ברור אם השרה כלל תזכה לנהל את הדיון בעתיד החינוך. ראשית, עליה לצלוח את השימוע בפרלמנט, שאליו אולי גם לא תגיע אם יורה לה ראש הממשלה להתפטר. אם כך יהיה, ייתכן מאוד ששרת החינוך הראשונה בכוויית תיזכר לא בזכות הרפורמה בחינוך שהיא חותרת אליה, אלא דווקא בזכות מצלמות האבטחה שהיא הורתה להתקין בבתי הספר אחרי אירוע האונס; מינוי של מורים נוספים להשגחה בשעות ההפסקה ואחרי הלימודים; והנזיפה שנזפה בהורים אשר אינם באים לקחת את ילדיהם בזמן מבית הספר, ובכך מעמידים את ילדיהם בסכנה.

לחברי הפרלמנט האיסלאמיסטים יהיה זה עוד מבחן כוח, ששניים כמותו הם כבר עברו בהצלחה השנה. לליברלים של כוויית זו עלולה להיות עוד הוכחה לכך שהדמוקרטיה הפרלמנטרית אינה מבטיהח בהכרח חופש וזכויות אדם.



אל סביח עם לורה בוש. הגוש האיסלאמי מאמין שלתלמידים בבתי הספר מועברים "תכנים שנוגדים את רוח המדינה"


תצוגת אופנה בכוויית. נגד ערכי האיסלאם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו