בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחי המודיעין לא חזו את עוצמת השינוי

שנת 2011 תוארה בהערכות אמ"ן כשנה של חילופי שלטון אפשריים המלווים בסימני שאלה, אולם ניסיון להפיכה עממית כזו לא נחזה

תגובות

אירועי הימים האחרונים במצרים - ככל הנראה, ההתפתחות האזורית החשובה ביותר מאז המהפכה האיסלאמית באיראן והשלום הישראלי-מצרי ב-1979 - מבטאים גם את חלום הבלהות של הקברניטים, המתכננים ואנשי המודיעין בישראל. בזמן שבמדינות אחרות מביטים רבים בקורת רוח על מה שנראית כאפשרות לסילוקו הקרוב של שלטון ששלל מאזרחיו את זכויותיהם הבסיסיות, נקודת המבט הישראלית שונה בתכלית.

לקריסת המשטר הישן בקהיר, אם תתרחש, תהיה השפעה עצומה, מרביתה שלילית, על מצבה האזורי של ישראל. בטווח הרחוק יותר, היא עלולה לסכן את הסדרי השלום עם מצרים וירדן, הגדולים שבנכסים האסטרטגיים הישראלים אחרי תמיכת ארצות הברית. הדבר עלול לחייב אפילו שינויים בצה"ל ולהעיב על מצבו של המשק.

המודיעין, המערבי בכלל והישראלי בפרט, לא חזה מראש את עוצמת השינוי (ההגדרה הסופית "מהפכה" תיאלץ להמתין מעט, כנראה). כמוהו שגו גם הרוב המוחלט של הפרשנים בכלי התקשורת והמומחים האקדמיים. במצגות של אמ"ן אמנם תוארה 2011 כשנה של חילופי שלטון אפשריים, המלווים בסימני שאלה רבים, במצרים ובסעודיה, אולם ניסיון כזה להפיכה עממית לא נחזה. יתרה מזאת, בהופעת הבכורה שלו בוועדת החוץ והביטחון, ביום שלישי האחרון, אמר ראש אמ"ן החדש האלוף אביב כוכבי לח"כים כי "אין כרגע חשש ליציבות השלטון במצרים".

בסוף השבוע כבר דלקו האורות כל הלילה בבנייני המודיעין. השאלות העיקריות של הימים הקרובים נוגעות להחלטותיו של הנשיא, חוסני מובארק ולהתנהגות הצבא המצרי. מובארק, שמחלת הסרטן שלו החמירה בחודשים האחרונים, עומד כעת בפני דילמה המזכירה במשהו את ההתלבטות של המשטר האיראני לנוכח ניסיון "המהפכה הירוקה" בעקבות הבחירות שם ביוני 2009. אבל בשעה שהאייתוללות הפעילו לבסוף כוח בלא מעצורים כדי לשמר את המשטר, צריך הנשיא הקשיש להכריע אם הוא רוצה ששלושים שנות שלטונו ייזכרו בהיסטוריה המצרית בשל מרחץ דמים בשלהי התקופה. גם כך, כבר עלה העימות בחיי עשרות מפגינים עד אתמול.

הצבא נקרא ביום שישי לרחובות הערים הגדולות כדי למלא את השורות החסרות שהותירה המשטרה המותשת. לחיילים, בניגוד לשוטרים, אין אמצעים לפיזור הפגנות. אם יקבלו בכלל פקודה לירות, תהיה זו אש חיה שתפיל אלפי חללים. האם הצבא נאמן עדיין לנשיא? על עשרות הנגמ"שים שזרמו למרכז קהיר נראו הכתובות "יופל מובארק" שריססו המפגינים.

החשדנות הישראלית כלפי תפקוד הממשל האמריקאי במזרח התיכון, שתחילתה בנאום הנשיא ברק אובמה באוניברסיטה בקהיר לפני שנה וחצי, מתחלפת עתה בהשתאות לנוכח המסרים המגומגמים היוצאים מוושינגטון ביממה האחרונה. גם כאן, התקדים הוא איראני. כמו הנשיא ג'ימי קארטר מול התמוטטות שלטון השאה, אובמה מתלבט בין תמיכה בבעל ברית מסור אך רודני, לבין האינסטינקט הבסיסי האמריקאי בזכות מאבק עממי לחירות. וכמו קארטר הדמוקרט, גם אובמה נוטה לברירה השנייה.

אולם, החשד הישראלי הוא שבשורות האחרונות של המאבק המצרי, עדיין נסתר מן העין מאחורי הצעירים המובטלים והאזרחים מן השורה המוחים על המצב הכלכלי וזיוף הבחירות, מצוי בעל בית פוטנציאלי חדש, איסלאמי. עדיין לא מושך בחוטים ומתכנן, אך הראשון שיידע להתאושש ולנצל את המהומה לתפיסת המושכות.

להפלת שלטון מובארק, האב והבן, יהיו השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת מבחינת ישראל. בטווח המיידי, ייפגע התיאום הביטחוני השקט עם המצרים וייתכנו הפשרה ביחסי קהיר עם ממשלת החמאס ברצועת עזה, פגיעה במעמד הכוח הרב-לאומי בסיני וסירוב מצרי לאפשר תנועת ספינות טילים ישראליות בתעלת סואץ, שנוצלה בשנתיים האחרונות, כפי שפורסם, כדי להילחם בהברחות נשק מסודאן לעזה. בטווח הרחוק יותר, אם תעלה לשלטון ממשלה רדיקלית ולא וריאציה כלשהי של המשטר הנוכחי, עלול לחול גם צינון ממשי בשלום הקר ממילא עם ישראל.

מבחינת צה"ל, הדבר עלול לחייב התארגנות מחודשת. זה יותר מעשרים שנה שצה"ל אינו כולל התמודדות ממשית עם איום מצרי בתוכניות המענה שלו. השלום עם קהיר איפשר בעשורים האחרונים קיצוץ הדרגתי בסדרי הכוחות הצבאיים, הורדת גיל הפטור ממילואים והפניה אדירה של משאבים למטרות כלכליות וחברתיות. התרגילים המטכ"ליים התמקדו בעימות עם חיזבאללה וחמאס, לכל היותר בשילוב עם סוריה. איש לא התכונן ברצינות לתרחיש של כניסת דיביזיה מצרית לסיני, למשל.

אם המשטר במצרים ייפול לבסוף, אפשרות שהיתה בלתי נתפשת רק לפני יומיים-שלושה, המהומות עשויות לגלוש גם לירדן ולסכן את השלטון ההאשמי. בשני גבולות השלום הארוכים של ישראל תשרור אז מציאות חדשה לגמרי. מזרח תיכון חדש, אבל לא זה שקיווינו לו. גם הפלסטינים עשויים להגיע למסקנה שהפגנות המוניות, בשילוב עם אלימות עממית בהיקף מוגבל, יקדמו השגת מדינה בלא צורך בהסדר מחייב עם ישראל.



ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, בישיבת ועדת החוץ והביטחון בשבוע שעבר עם ח"כ מופז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו