בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נוסעי התחבורה הציבורית בירושלים תקועים בפקקים

בין ההכנות לרכבת קלה ובעיות תכנון

8תגובות

קובי גנט, בן 33 משכונת הקטמונים בירושלים, מבלה בכל יום כשלוש שעות בתחבורה הציבורית. שעה וחצי בדרך לעבודה ושעה וחצי בחזרה. הוא לא עובד בתל אביב, אלא באזור התעשייה גבעת שאול. אורך מסלול הנסיעה שלו ברכב פרטי הוא 7.7 קילומטרים. קצב ההתקדמות הממוצע באוטובוסים, כולל המתנה בתחנות, הוא אם כן, 5.1 קמ"ש.

זו אינה מהירות חריגה בתחבורה הציבורית בירושלים. נראה שבעוד שמשרד התחבורה והעירייה עסוקים עד מעל לראש בפרויקט הרכבת הקלה, נשכחה התחבורה הציבורית העיקרית של העיר - האוטובוסים, שממררים את חייהם של תושבי הבירה.

גנט הוא כהגדרתו תוצר של "הגירה חיובית לירושלים", הוא מהמעטים שעזבו את אזור המרכז לטובת העיר. אבל הבעיה הזו, הוא אומר, "גורמת לי לחשוב לא רק על מקום העבודה שלי, אלא על השאלה האם להישאר בעיר הזו בכלל". הוא משתייך לקבוצת תושבים הנאבקת לשיפור התחבורה הציבורית בירושלים ומכנה עצמה "15 דקות", כאורך הזמן הממוצע בו אמורה נסיעה בעיר להימשך.

במסמך שהגישה הקבוצה למשרד התחבורה, מובא ניתוח של כשלי התחבורה הציבורית בירושלים. הליקוי המרכזי, לטענתם, הוא התפישה הארכאית, שלפיה כל מי שנוסע בתחבורה הציבורית רוצה להגיע למרכז העיר, לשוק מחנה יהודה או לתחנה המרכזית, הממוקמים שלושתם על רחוב יפו. על כן, בין 80% ל-90% מקווי האוטובוס בבירה נסעו עד לפני שבוע דרך רחוב יפו ועתה, בשל ההכנות לפתיחת הרכבת הקלה, הועברו לרחוב אגריפס. מרכז העיר לכן הופך לצוואר בקבוק, בו שורפים הירושלמים מאות אלפי שעות בכל חודש.

אם גנט או מי משכניו בקטמונים מבקשים להגיע למרכזי התעסוקה, הבריאות או הלימודים הגדולים של העיר: אזורי התעשייה בגבעת שאול והר חוצבים, בתי החולים הדסה, קרית הממשלה, האוניברסיטה בהר הצופים - הם יעמדו בפקקים ברחוב אגריפס. זאת, למרות שלכל המקומות הללו מובילים כיום צירי תנועה מהירים בהרבה. לרוב היעדים הללו יש לנסוע בשני אוטובוסים, בנסיעה שאורכת בין שעה-שעה וחצי. נסיעה ברכב פרטי לאותם מקומות תארך בין רבע שעה ל-20 דקות בלבד.

האבסורד גובר כשמבקשים תושבי השכונה להגיע לאזור המסחר והתעסוקה הגדול הסמוך לשכונה - אזור התעשייה תלפיות. לשם אין כלל קו אוטובוס שיוצא מהשכונה. ההיגיון הכלכלי בבסיס השיטה הוא ברור - רבים מנוסעי התחבורה הציבורית אכן משתמשים בה כדי להגיע למרכז העיר, מה שמבטיח אוטובוסים מלאים ומתח רווחים גבוה לחברת אגד. ההיגיון התחבורתי ברור פחות.

יש לתופעה הסבר היסטורי, לפיו ירושלים, שגדלה מעיר בעלת מרכז אחד של מסחר, תעסוקה ובילויים, שמשתרע סביב רחוב יפו, הפכה למטרופולין ענק שבו מרכזים רבים. אלא שהתחבורה בעיר לא צמחה יחד אתה ונותרה מקובעת בירושלים של שנות ה-70. המרכזים החדשים - מלחה, תלפיות, גבעת שאול והר חוצבים נגישים כמעט אך ורק לבעלי רכב פרטי.

"הלקוח היחידי של התחבורה הציבורית הוא זה שנוסע לשוק, מה עם האדם שנוסע לעבודה? מה עם הילדים? יש אוכלוסיות שלמות של תושבים שמודרות מהתחבורה הציבורית בעיר", אומר יוסי סעידוב, ממייסדי "15 דקות". "מה שקורה הוא, שאנשים כמונו עוזבים את התחבורה הציבורית וכשאתה עוזב, אתה לא חוזר. מי שנשאר בתחבורה הציבורית הם אלה שאין להם ברירה: ערבים, סטודנטים, חרדים ועניים".

בתוכנית שגיבשו אנשי "15 דקות" בשיתוף עם תושבי האזור, הם העלו מספר רעיונות. למשל, להפעיל שירות שאטלים משכונות דרום העיר לאזור התעשייה תלפיות. הצעה נוספת היא, שחלק מהתחבורה תופנה לצירים המהירים שעוקפים את מרכז העיר, כמו ציר בגין, כביש הרצוג ודרך בן צבי.

התוכנית הוגשה למשרד התחבורה לפני חודש וחצי, אך טרם זכתה להתייחסות. "התחבורה הציבורית גוזלת את הזמן הפנוי: השעתיים שאתה נמצא באוטובוס באות על חשבון העבודה, על חשבון הילדים", אומר סעידוב. "זה הורס. אחרי שעה באוטובוס צפוף בפקק אתה לא רוצה לראות אף אחד".

לחברי הקבוצה יש עוד טענות רבות אחרות על השירות, הצפיפות, המחסור במידע ואי-עמידה בלוחות הזמנים. "התחבורה הציבורית בירושלים היא כמו הטרדה מינית", משתמש גנט במטאפורה קיצונית. "אתה עומד בצפיפות נוראית, בהתחלה שמים עליך יד ואתה אומר לעצמך שזה לא בכוונה, אחר כך עוד יד ועוד. מפה ושם אתה מרגיש שאתה בכלא. עוברות עוד עשר דקות ועוד עשר דקות, הצפיפות עצומה, פתאום אתה מרגיש חוסר נוחות מטורף וכל מה שאתה רוצה זה לרדת מהאוטובוס - רק תנו לי לרדת, לא משנה איך".

במשרד התחבורה, האחראי על קביעת מסלולי האוטובוסים, כופרים בנתון לפיו 80% מהאוטובוסים עוברים דרך מרכז העיר. עם זאת, אומרים במשרד, "ניכר כי רוב הנוסעים עולים או יורדים במרכז העיר. משרד התחבורה למד על הצרכים של הנוסעים מסקרים רחבי היקף שמתבצעים כל הזמן, ולא מדרישה ספונטנית של קבוצת תושבים קטנה". הם מוסיפים כי בשנים האחרונות המשרד תיכנן "רשת קווים מהירה, משלימה ומזינה, שמבוססת על עקרונות תכנון של הפחתת זמן הנסיעה, שילוביות טובה כולל כיסוי של העיר ירושלים וסביבותיה, ואמצעי כרטוס ומידע מתקדמים, שיופעלו מחודש אפריל". *



קובי גנט באוטובוס. שלוש שעות ביום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו