בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסמכי אל-ג'זירה | הסיכוי להסכם היה קלוש

"מסמכי פלסטין" הם התמונה העשירה ביותר על הניסיונות לפתרון הסכסוך. בשורה התחתונה: למרות רצינות שני הצדדים, הפערים נותרו גדולים והסיכוי להסכם היה קלוש

תגובות

"מסמכי פלסטין" שפורסמו השבוע ישמשו מעתה נקודת התייחסות לכל משא ומתן עתידי בין ישראל והפלסטינים. הארכיון הדיפלומטי שחשפו רשת אל-ג'זירה והעיתון הבריטי "גרדיאן" מתעד את השיחות שניהלה ממשלת קדימה עם הרשות הפלסטינית, וחושף בפירוט את העמדות שהציגו הצדדים במו"מ שנקטע בגלל מבצע "עופרת יצוקה" וחילופי השלטון בירושלים.

עד היום לא פורסם דיווח מוסמך כזה מחדרי החדרים של התהליך המדיני, עם פרוטוקולים מלאים של חילופי הדברים. גם החשיפה הנוכחית חלקית: אין בה ציטוטים ישירים משיחותיהם של ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. גם לא ממפגשים לא פורמליים בין פוליטיקאים ואנשי ביטחון ישראלים למקביליהם הפלסטינים. אבל די במה שהתפרסם, כדי לקבל תמונה עשירה מאי פעם בעבר על הניסיונות להגיע לפתרון הסכסוך.

המסמכים מעידים שהמו"מ שהתנהל אחרי ועידת אנפוליס היה יסודי ומפורט, וכלל עשרות מפגשים, שבהם דנו הצדדים בחלוקת הארץ לשתי מדינות וביחסים שישררו ביניהן. אין בהם גילויים מרעישים של ויתורים ישראליים: העמדות שהציגו אולמרט וציפי לבני היו ידועות בזמן אמת לציבור הישראלי, והמפה שהציג אולמרט לעבאס פורסמה לפני כשנה ב"הארץ". גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמנע הפעם מניגוח קודמיו על הצעותיהם לפלסטינים, אולי מפני שאינו רוצה לסנדל את עצמו.

הנושאים והנותנים הפלסטינים נקלעו השבוע למבוכה, בגלל הפער שהתגלה בין עמדותיהם הפומביות והנוקשות, בעיקר ביחס לירושלים ולפליטים, להצעות הגמישות יותר שהציגו במו"מ. המסמכים חידדו את הוויכוח הקבוע בין השמאל והימין בישראל, שבמוקדו השאלה למה להקשיב - לדברים שהמדינאים הערבים אומרים בתוך החדר, או להצהרותיהם בחוץ. מתי הם אומרים אמת, כשהם מציעים שרק פליטים מעטים ישובו לישראל או כשהם מכריזים שלעולם לא יוותרו על זכות השיבה? יוסי ביילין מאמין רק למתינות בחדר הסגור, ובני בגין רק להתלהמות מול המצלמות. החשיפה השבוע לא מכריעה בוויכוח הזה.

המסמכים לא תומכים בטענת אולמרט, כאילו "היינו קרובים להסכם". להיפך: הם מלמדים שלמרות הרצינות של הנושאים והנותנים, והליווי הצמוד שקיבלו משרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס, הפערים נותרו גדולים מאוד והסיכוי להסכם היה קלוש. אין מחלוקת שאולמרט הציג לעבאס ב-16 בספטמבר 2008, בפגישה במעון ראש הממשלה בירושלים, את הצעתו לגבול העתידי בין ישראל לפלסטין. אולמרט אמר לעבאס שיחתום על המפה ואז יוכל לקבל אותה. המנהיג הפלסטיני סירב, והשניים לא נפגשו עוד.

אבל עבאס לא התעלם מהמפה של אולמרט. תשעה ימים אחרי הפגישה בירושלים, ביקר הנשיא הפלסטיני אצל הנשיא ג'ורג' בוש בבית הלבן. לפי רישום חלקי של השיחה, שנחשף השבוע, בוש אמר לו: "אי אפשר להשיג הסכם עם אולמרט. תמשיכו לנסות, אבל אל תצפו לכלום". בפגישה עם רייס לאחר מכן, עבאס התלונן שהאמריקאים תומכים בעמדה הישראלית. מדוע אתם מתבססים על המפה של אולמרט, ולא על המפה שלנו, הטיח בה. "נמאס לי מההבטחות שלכם", אמר עבאס, ואיים כדרכו להתפטר.

באותה פגישה עבאס סירב לקבל הצעת גישור אמריקאית, כנראה מפני שהעריך שבוש יאמץ את המפה של אולמרט ויכפה עליו הסדר שיתקרב יותר לעמדה הישראלית. המסמכים מלמדים, שבאותו שלב הפערים נותרו גדולים: הפלסטינים עמדו על דרישתם שישראל תצא מאריאל, מעלה אדומים, אפרת, גבעת זאב והר חומה. רייס לא תמכה בעמדתם, ואמרה להם ששום מנהיג ישראלי לא יוותר על מעלה אדומים, ושצריך למצוא פתרון שישאיר את אריאל בישראל. אבל אולמרט לא הסתפק בדחיית ההצעה הפלסטינית. בזמן המו"מ הוא אישר בנייה של מאות דירות חדשות בגבעת זאב ובהר חומה. ראש צוות המו"מ הפלסטיני, אבו-עלא, חזר והתלונן באוזני לבני והאמריקאים על הרחבת ההתנחלויות: "זה הורג אותנו". אבל הפלסטינים לא התנו את השיחות בהפסקת הבנייה, כפי שהם עושים עכשיו, מול ממשלת נתניהו.

טבלת הפערים בעמדות, שצוות המו"מ הפלסטיני גיבש בספטמבר 2008, מציגה חילוקי דעות קשים לא רק ביחס להתנחלויות ולמפה, אלא גם בסוגיות אחרות. בירושלים תובעים הפלסטינים ריבונות מלאה על הר הבית, לרבות הכותל; הם מוכנים רק ל"שליטה" ישראלית ב"כותל הדמעות - 57 מטר מהכותל המערבי". הם דורשים פיצויים על שנות הכיבוש, ההתנחלות וגזילת משאבי הטבע בשטחים. והם תובעים שישראל תקבל אחריות ליצירת בעיית הפליטים והתמשכותה, מה שישראל מסרבת בתוקף לעשות. הפלסטינים גם דוחים על הסף את דרישת ישראל שצה"ל יישאר בבקעת הירדן ושהמרחב האווירי של פלסטין יוכפף לפיקוח ישראלי. הם מוכנים לקלוט במדינתם עשרות אלפי מתנחלים שיישארו בבתיהם - אבל לא חייל ישראלי אחד.

ההצעה שמתנחלים יהיו מיעוט יהודי בפלסטין היא אולי המפתיעה ביותר מכל גילויי השבוע. מתברר שהפלסטינים לא מתעקשים על פינוי כל המתנחלים, רק רוצים שהריבונות על השטח תעבור לידיהם. לבני דחתה את הרעיון על הסף, אבל נתניהו מחפש פתרונות יצירתיים שיחסכו את הצורך בפינוי עתידי. הנה פתח לעסקה מעניינת.

חשיפת "מסמכי פלסטין" והביקורת שספגו מנהיגי הרשות על "ויתוריהם המפליגים" לישראל, יכבידו עליהם אם המו"מ על הסדר הקבע יחודש אי פעם. אבל למרות המבוכה שנגרמה ליריבו עבאס, לנתניהו אין סיבה לעלוץ. המפות שהתפרסמו ישמשו "נקודת האפס" לשיחות עתידיות, והוא לא יוכל למחוק מהשולחן את הצעות קודמיו, בתירוץ שאינן מחייבות בהעדר הסכם. *



מעלה אדומים. הפלסטינים לא התנו את השיחות בהפסקת הבנייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו