בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרידור ושביט זוכו מהאישום המשמעתי בהסכם שכר הטרחה של גאידמק

השר עו"ד דן מרידור ועו"ד אילן שביט הועמדו לדין משמעתי בשל הפרת אחד מחוקי הלשכה, מאחר שהתנו את גובה שכר הטרחה שגבו מגאידמק בתוצאות השימוע שלו. בית הדין של לשכת עורכי הדין קבע ששימוע אינו חלק מהמשפט הפלילי, שבו אסור להתנות את שכר הטרחה בתוצאות

תגובות

>> שר המשפטים לשעבר דן מרידור ועו"ד אילן שביט זוכו אתמול ברוב דעות מעבירה על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

בכתב האישום המשמעתי הואשמו מרידור ושביט כי התנו את שכר הטרחה שגבו מלקוחם ארקדי גאידמק בתוצאות השימוע שייערך לו בפני הפרקליטות, תוך עבירה על סעיף 84 א' לחוק לשכת עורכי הדין. החוק הקובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט". בכך למעשה קיבלו חברי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב את עמדת ההגנה, שלפיה שימוע אינו חלק מההליך הפלילי.

בנובמבר 2009 הועמדו שביט ומרידור, כיום שר בלי תיק וחבר כנסת בסיעת הליכוד, לדין משמעתי בעקבות הסכם שכר הטרחה שערך מרידור עם ארקדי גאידמק. מרידור היה באותה תקופה שותף בתיקים מסוימים במשרד צדוק ושות'. לפי ההסכם, היו אמורים מרידור ומשרד צדוק, שבראשו עמד עו"ד שביט, לקבל 5 מיליון דולר אם לא יועמד גאידמק לדין בפרשת הלבנת הון, ו-600 אלף דולר נוספים, בכפוף לתוצאות השימוע שייערך לו. השאלה המשפטית היא אם שימוע נחשב חלק מהמשפט הפלילי. במהלך ניהול המשפט התברר שגאידמק שילם 900 אלף דולר נוספים למרידור ולמשרד צדוק עבור השימוע השני שלו בתיק.

עמדת לשכת עורכי הדין בתיק היתה שאם עורך דין מתנה שכר לפי תוצאה של זיכוי, הוא ייקלע למצב שבו הוא עלול להתנגד להסדר טיעון מקל ומיטיב לנאשם. בא כוח הלשכה, עו"ד עמוס ויצמן, טען כי "החשש הוא מאינטרס אישי של עורך הדין".

עו"ד נוית נגב, באת כוחו של שביט, טענה כי אין מקום להרחיב את פרשנות הסעיף בחוק לשכת עורכי הדין ולהחילו גם על שלב השימוע. לטענתה, דווקא בשימוע אין ניגוד עניינים כי ההתניה עשויה לפעול לטובת האינטרס של הלקוח, מאחר שלעורך הדין יש לכאורה אינטרס כלכלי בהגשת כתב אישום ובניהול משפט. עו"ד צבי אגמון, בא כוח מרידור, טען בבית הדין ששימוע אינו משפט. "מדובר בפעילות מנהלית מול פרקליט או תובע, ואין לכך כל קשר למשפט", אמר.

בהחלטתם ציטטו חברי בית הדין את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה: "מוסד השימוע אינו מהווה תחליף למשפט ואין תכליתו לשמש מעין משפט זוטא". מכך הסיקו כי מדובר בהליך מקדמי בטרם נפתח הליך בבית המשפט, שלא חלים עליו הכללים החלים לאחר הגשת כתב אישום. לכן, לדברי חברי בית הדין, "על פי הפרשנות המילולית כפשוטה, הצדק עם באי כוח הנאשמים ו'שימוע' אינו ?משפט' שכן הוא חסר בעליל את המאפיינים ההכרחיים של ?משפט'".

"עם זאת", הוסיפו חברי בית הדין, "אין להתעלם מכך כי בעת שנחקק חוק לשכת עורכי הדין היה השימוע הליך חריג ונדיר, שיושם במשורה ולפנים משורת הדין, לכן הליך זה לא עמד לנגד עיני המחוקק כשכתב משפט פלילי".

חברי בית הדין הסבירו כי "כשהתוצאה היא הצלחה בשימוע, וכשפירושה של הצלחה זו הוא אי-הגשת כתב אישום נגד החשוד, מתקיימת זהות עניינים מוחלטת בין הלקוח ובין עורך הדין". לדבריהם, "בנסיבות אלה, הסיכוי לניגוד העניינים, כפי שתיאר הקובל, אינו קיים, או לכל הפחות קלוש מאוד". לפי דעת הרוב, אין בטעמים של חשש ופגיעה פוטנציאלית בטוהר המידות "כדי להצדיק את הרחבתו של האיסור על הליכים נוספים מעבר לזה הנקוב במפורש".

עו"ד אבי אודיס, חבר בית הדין, בדעת מיעוט, סבר שיש להרשיע את השניים ולהרחיב את איסור שכר הטרחה המותנה בתוצאות ההליך הפלילי גם לשלב השימוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו