בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האתגר: למצוא ממונה שיוביל רפורמה

משפט וכלכלה?

תגובות

>> ועדת האיתור, בראשות מנכ?ל משרד התמ?ת שרון קדמי, תחל הבוקר לראיין עשרה מועמדים לכהונת הממונה על ההגבלים העסקיים. משימת הוועדה קשה: רק מעט מבין המועמדים שהגיעו לגמר מסוגלים לעמוד באתגר.?

נשיא ארה?ב, פרנקלין רוזוולט, אמר כי חירותה של הדמוקרטיה מצויה בסיכון כאשר הציבור מוכן לסבול מצב שבו הכוח שנצבר בידיים פרטיות עולה על כוחה של המדינה. רשות ההגבלים העסקיים היא בלם קריטי במערך האיזונים בין הפוליטיקאים לכוח הפרטי.?

הממונה הבא חייב לגבש תפיסה רחבה של תפקיד הרשות להגבלים עסקיים, יותר מזו שמאפיינת את הרשות במתכונתה הנוכחית. מי שייבחר מוכרח להבין כי הגבלת כוחם של מונופולים, חיסול קרטלים והגברת התחרות העסקית אינה עניין כלכלי בלבד. חשוב שוועדת האיתור, שמינה השר שלום שמחון, תבחר במועמד שיפיח ברשות רוח לוחמנית. בדיוק מסיבה זו מעוניינים לא מעט בעלי אינטרסים עסקיים להשפיע על זהות הממונה הבא.?

עד למינויה של רונית קן לפני שש שנים, משרת הממונה היתה שמורה למשפטנים. קודמיה של קן, דרור שטרום, דוד תדמור ויורם טורבוביץ?, היו משפטנים שניחנו בהבנה כלכלית. הכלכלנית קן סללה את הדרך להתמודדות של כלכלנים על התפקיד.?

הממונה האופטימלי ישלב ידע במשפט ובכלכלה. בשילוב זה ניחן למשל הספרדי חואקין אלמוניה, ראש נציבות התחרות האירופית. באנגליה עומד בראש המשרד לסחר הוגן ג?ון פינגלטון, ד?ר לכלכלה עם ניסיון רב בחקיקה. בארה?ב מורכבת הנהגת הנציבות לסחר הוגן ?(FTC?) מחמישה נציבים, שכולם עורכי דין. ברוב מדינות העולם עומדים משפטנים בראש רשויות התחרות והסחר ההוגן.?

ואולם כיום, על כס הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל נחוץ במיוחד משפטן עם הבנה כלכלית. חוק ההגבלים העסקיים נחקק ב?1988, שנות דור במונחים עסקיים. התיקון המשמעותי האחרון בחוק בוצע ב?2000, וקיימת הסכמה גורפת כי החוק מיושן וכי הרשות עצמה זקוקה לרפורמה משמעותית. לשם השוואה, באיחוד האירופי היו ב?2004 שינויי חקיקה מקיפים בדיני התחרות, בצרפת נכנסה לפני כשנתיים לתוקפה רפורמה מסיווית של דיני התחרות בדגש על הגנת הצרכנים במגזר הקמעונאי, בקנדה נערכו בשנים האחרונות רפורמות בתחום התחרות, ואף הוקמה ועדה שבחנה את השפעת החקיקה בתחום התחרות על משקיעים זרים. בכל העת הזו בישראל - דממה.?

הדוגמה הקנדית מרתקת במיוחד, בגלל התובנה שדיני ההגבלים העסקיים משפיעים על האטרקטיביות של השוק המקומי למשקיעים זרים. משקיע זר לא ייכנס לשוק אם לא תהיה לו ודאות שדיני התחרות יגנו עליו ויאפשרו לו הזדמנות הוגנת להתחרות בחברות מקומיות. בתחומים רבים נפתח השוק הישראלי לתחרות בינלאומית, אבל לא בכולם.?

כך למשל, הממונה היוצאת הצביעה על בעייתיות בשוק הבנקאות, ועשתה כמיטב יכולתה להגביר תחרות זו - ללא הועיל. במצב הנוכחי, אין פלא ששום בנק בינלאומי אינו שוקל להתחרות באוליגופול המקומי.?

בתחום ההגבלים העסקיים דרוש משפטן שיוביל רפורמה חוקית ויוכל למקם את רשות ההגבלים כמוסד מרכזי במשוואת הכוחות הפוליטית שבין המגזר הפרטי והמגזר הציבורי, מבלי לשכוח את חשיבותה של התחרות למעמדו של השוק הישראלי בעולם של השקעות בינלאומיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו