בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בביה"ס ביאליק רוגוזין חוגגים את הזכייה באוסקר

זכייתו באוסקר של הסרט, המציג את ביה"ס שבו לומדים ילדי פליטים מ?48 מדינות שונות, גורמת לתלמידים לקוות כי גורלם של אלה מהם המועמדים לגירוש ישתנה

תגובות

הזווית הישראלית בטקס חלוקת פרסי האקדמיה האמריקאית השנה הגיחה ברגע שבו הוענק הפרס לסרט תעודה קצר: "Strangers No More" סרט התעודה האמריקאי שביימו והפיקו קארן גודמן וקירק סיימון, אשר במרכזו בית הספר ביאליק?רוגוזין בתל אביב, הוכרז כזוכה האוסקר בקטגוריה זו.

סרטם של גודמן וסיימון עוקב אחר דמויות נבחרות, מקרב תלמידי בית הספר וצוות ההוראה שלו, במשך שנת לימודים אחת. בבית ספר זה לומדים ילדים שבאו לישראל ממדינות שונות: חלקם ילדים של מהגרי עבודה, חלקם ילדי ישראלים ותיקים וחלקם פליטים מסודאן ומאפריקה. הסרט מספק הצצה לקשיים שחוו כמה מהם במולדתם, לפני שעזבו אותה - בין היתר עוני, רדיפה פוליטית ורצח עם - ואת הדרכים שבהן נהפך בית הספר ביאליק-רוגוזין, השוכן ברחוב העלייה בדרום תל אביב, לסוג של מקום מפלט בשבילם.

"דברים רבים הופכים את בית הספר הזה למיוחד", אומרת בסרט מנהלת בית הספר, קארן טל, שליוותה את שני הבמאים לטקס בהוליווד. "אין עוד בית ספר כזה בישראל: בית ספר ציבורי, שבו לומדים תלמידים מ-48 מדינות שונות, נוצרים, מוסלמים ויהודים יחד. בבית הספר שלנו אנחנו מקבלים בידיים פתוחות כל תלמיד, לא משנה מהיכן הגיע, ולא משנה מה הרקע שלו. ילדים הם ילדים, ובחינוך אין כזה דבר "זרים"".

בבית הספר, ליד חדר המורים, תלויות עשרות כתבות שמפרטות את המסע של התלמידים וצוות המורים בבית הספר בדרך אל האוסקר. שלט קטן עם הכיתוב "האוסקר בידינו, שאפו", ותמונה של טל אוחזת בפסלון המוזהב נוספו אתמול ללוח המודעות. "הסרט הוא על בית הספר שלנו, שהילדים באו מארצות אחרות: הפיליפינים, דרום אפריקה, ניגריה, וכולם מוסלמים, יהודים ונוצרים וחיים ביחד בשלום", סיפרה אתמול אסתר (אסטה) אייקפהאי, בת 12, שהפכה בן לילה לכוכבת סרט זוכה אוסקר. אבל דווקא אסתר נמצאת כעת בסכנת גירוש אפשרית. אביה, עמנואל אייקפהאי, סיפר כי "קיווינו מאוד שהסרט יזכה, אבל לא חשבנו שזה יגרור תשומת לב כל כך גדולה. קשה לנוע בין אושר גדול כל כך לעצב גדול כשסיפור הגירוש עדיין נמצא על הפרק".

גם למוחמד אדם מדרפור, שסיים את לימודיו בבית הספר בשנה שעברה, הכוכבות אינה מבטיחה עתיד אחר במדינה. "אני מקווה שבעקבות הסרט כל אחד מהילדים שעומדים בפני גירוש יישאר בישראל", אמר.

בינתיים בבית הספר משתדלים לנצל את אווירת החג שיצרה הזכייה. על מסכי הטלוויזיה שמותקנים ברחבה מוקרן הסרט בלופ מתמשך, תזכורת למי שעוד לא הספיק לראות. המלה גירוש, נדמה לפחות, הוחלפה ליום אחד במחשבות על תהילה קולנועית ושטיחים אדומים. "השאיפה היא מי שצופה בסרט הזה יבין עד כמה הם ילדים נפלאים, שיש להם חלומות, הם תורמים לחברה ורוצים להתגייס. הסרט מייצג את העשייה בבית הספר, ואולי בזכותו יתבוננו עוד אנשים בעיני הילדים ויבינו עד כמה הם רוצים להשתלב בחברה הישראלית", אמרה מירית שפירא, סגנית מנהלת הקמפוס ומנהלת החטיבה העליונה.

טל, שישבה באולם שבו התקיים טקס האוסקר לצד יוצרי הסרט, אמרה אתמול בראיון טלפוני כי בעת ההכרזה על הזכייה נשמעו תשואות רמות באולם. "מתברר שאנשים רבים כאן צפו בסרט והוא עורר הרבה הדים חיוביים".

טל מקווה שזכייתו של הסרט תשפיע על מי שאמורים להחליט על גורלם של התלמידים המועמדים לגירוש. "אם אל מול תמונה כזאת העולם יראה ילדים המועלים למטוס ומגורשים, אני מניחה שתמונה כזאת תעורר בלבול גדול ומבוכה. תחליטו מי אתם - הומנים או מגרשי ילדים. אלו שתי עמדות שהפער ביניהן אינו ניתן לגישור".



תלמידי בית הספר חוגגים את הזכייה, אתמול. מנהלת בית הספר: ''תחליטו מי אתם - הומנים או מגרשי ילדים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו